בשבוע שעבר פרסמה חברת אבטחת המידע האמריקנית Fireeye דו"ח מיוחד, שהצביע על נסיונות לשבש את מערכת הבחירות האמריקאית לנשיאות. לפי דו"ח זה, האקרים רוסיים חשודים בכך שהשתמשו ברשתות החברתיות כדי להפיץ מידע מזויף, שנועד להשפיע על דעת הקהל האמריקאי לגבי הבחירות. באופן ספציפי, החשד הוא שפעולות מהסוג הזה היו מכוונות לטעת בקרב ציבור הבוחרים האמריקאי אי-ודאות לגבי אופן התנהלות הבחירות ובכך להפחית את אמון האזרחים בדמוקרטיה האמריקאית ומוסדותיה.

רוסיה אינה המדינה הראשונה שמנסה להתערב במערכות בחירות במדינות זרות לשם מטרות פוליטיות. עם זאת, הדיסאינפורמציה שרוסיה ניסתה להפיץ במערכת הבחירות האמריקאית היא חלק אחד ממדיניות רחבה יותר שרוסיה מקדמת בעשרים האחרונים במקומות שונים בעולם. מאז קריסת ברית המועצות, ארצות הברית וסין הצליחו להשיג יתרון צבאי וכלכלי מול רוסיה. בד בבד, רוסיה רואה, כיצד מדינות מזרח אירופאיות, שהיו בעבר תחת שליטתה הישירה (כגון פולין, אסטוניה ולטביה) מהדקות את קשריהן עם המערב באמצעות הצטרפות לשני גופים מערביים מובהקים - האיחוד האירופי ונאט"ו.

מגמות אלו מציבות את רוסיה, לדעת השלטון הרוסי, בנחיתות מתמשכת מול המערב. מול מציאות זו, הרוסים בוחרים לנסות להשפיע על דעת הקהל המערבית, על ידי שליטה על סוג המידע אליו הציבור נחשף. נקודת המוצא היא שכאשר אזרחים החיים במערב נחשפים למידע - אמיתי או כוזב - שסותר את המדיניות הרשמית של ממשלתם (למשל, שהשלטון נבחר בדרך לא דמוקרטית או שהכלכלה עומדת בפני מיתון), אותם אזרחים יפתחו תחושות של אי-ודאות כלפי המציאות וחוסר אמון בממשל שמנהיג אותם. בטווח הארוך, תחושות אלו אמורות לפתח בקרבם סלידה גדולה יותר מהדרכים בהן פועלות הפוליטיקה והכלכלה המערביים ונכונות גדולה יותר לאמץ את הדרך הרוסית בתחומים אלו.

מבחינה זו השימוש באינטרנט - בעיקר ברשתות החברתיות - נפל כפרי בשל לידיה של מוסקבה. אלה מהוות אמצעים אידאליים עבור רוסיה להפצת המסרים אותם הם מעוניינים להטמיע, בשני ממדים: פעם אחת ניתן להעביר את המסרים לציבור רחב יותר, בכל מדינה בעולם, בכל נקודת זמן, במהירות רבה יותר ובעלות הרבה יותר נמוכה מבעבר. פעם שנייה, אופיו של האינטרנט מאפשר לרוסים להציג כל מסר תעמולתי כמידע מהימן שמגיע ממקורות אובייקטיביים, כביכול. בנוסף, האקרים רוסיים יכולים לא רק להפיץ מידע מוטעה, אלא גם להעלים מידע מסוגים שונים, ובכך להגדיל את אי-הוודאות. דבר זה מתבצע, למשל, באמצעות תקיפות סייבר על אתרי ממשל ופוליטיקה.

השימוש הרוסי בדיסאינפורמציה כלפי המערב גדל במיוחד בזמני בחירות. כך, במהלך שנת 2016 נשמעו בתקשורת העולמית טענות למעורבות רוסית במערכות בחירות שונות באירופה. בחודש אפריל התקיים משאל עם בהולנד בשאלה האם לכונן הסכם סחר בין אוקראינה לבין האיחוד האירופי. אתרים שהופעלו מרוסיה השיקו קמפיין נמרץ להצבעה נגד ההסכם. בסופו של דבר, ההולנדים אכן דחו את ההצעה להסכם. זאת ועוד, חוקרים אמריקאים הצביעו על כך שרוסיה השתמשה בכלים הסברתיים על מנת לקדם את יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי. בחודש אוקטובר 2016, ביום בו התקיימו הבחירות לפרלמנט במונטנגרו - שהוצגו על ידי הממשל כהזדמנות להכריע בין הידוק הקשרים עם המערב לבין המשך היותה של מונטנגרו "קולוניה רוסית"  - מספר אתרי מפלגות הופלו על ידי האקרים.