שולחן עגול-נושא המים בסכסוך בין ישראל והפלסטינים/ סיכום הדברים מאת: עומרי אלעד
בדיון עם מומחים ושגרירי מדינות בישראל, בשיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי, קרן קונראד אדנאואר וארגון אקופיס ב- 8.12.2016, נידונה השאלה האם פתרונות למצוקות המים האזוריות יכולים להוות זרז מרכזי לפתרונו של התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים? בראשית הדיון הציג ד"ר עודד ערן כי לא ניתן להגיע להסדר של שתי מדינות כפי שנוסה בעבר. ויש לאמץ תבנית חדשה של פתרונות מדורגים שלב אחר שלב. המכון לביטחון לאומי סימן את סוגיית המים כאחד מאותם פתרונות .
גדעון ברומברג מנכ"ל אקופיס הציג את בעיות המים שעל סדר היום ובהם מצבת מקורות המים. כמו כן, ציין זיהומי מים כתוצאה מאי הסדרה של הביוב והניקוז שזורמים למקורות המים. כדוגמא לכך: הביא את אי הפעלתו של מתקן הטיהור שפכים בעזה בגלל מחסור חמור בחשמל.
מציאות המורכבת של אי חלוקת מים שוויונית וזיהום מקורות המים בין הישראלים והפלסטינים יכולה להוות גורם משמעותי להחרפת הסכסוך. מנכ"ל אקופיס הוסיף שחל לאחרונה שינוי בגישה של ממשלת ישראל בהתייחסות להסדרת המים, וציטט מדבריו של שר האנרגיה והמים יובל שטייניץ (בכנס שנערך בירדן) בו אמר: " ישראל רואה צורך לספק מים באופן שווה לפלסטינים".
מנהל קרן אדנאואר, מייקל ברוכרד אמר " הסדרת נושא המים יעודד שיתופי פעולה נוספים בתחומים אחרים ויגביר את האמון והנורמליזציה בין העמים".
בכנס קוימו שני פאנלים תחת הכותרת "לשבור את המבוי הסתום". בפאנל הראשון, התנהל הדיון על הראייה הישראלית העכשווית בסוגיית המים. בפאנל השתתפו: יוסי דרזין, לשעבר בכיר ברשות המים, שאול ארלוזרוב, לשעבר סגן נציב המים ופרופ' ארנון סופר מאוניברסיטת חיפה. יוסי דרזין (שהוביל את תהליך התפלה ברשות המים) טען שישראל הצליחה באמצעות טכנולוגיה מתקדמת של התפלה ומחזור מים להפוך למודל בינלאומי של מדינה המתמודדת עם מחסור במים. טענתו כי יכולותיה המתקדמות של ישראל בהגדלת היקפי פוטנציאל המים האזורי לצד מעורבות במימון וסיוע בינלאומי יכולים להביא לנוסחה שבה יוסכם על פתרונות מקומיים - מדורגים והסכמי חלוקה שיוויוניים בין ישראל לפלסטינים, ובתוכם גם פתרונות נוספים של התמודדות עם בעיית זיהום המים. דרזין הדגיש את הסוגיה "האנושית פסיכיאטרית" כהגדרתו, שכן הבעיה כיום לא טכנולוגית, ושהתגברות על מחסומים פוליטיים פלסטינים תקדם הסכם לחלוקת מים שיוויונית. הויכוח הבולט בפאנל על הראייה הישראלית היא האם יש לראות כיום את המים כבעיה פוליטית - מדינית בין ישראל לפלסטינים או זו שאלה מוסרית הומניטארית?שאול ארלוזורוב טען, שהיעדר מדיניות ברורה של ישראל להספקת המים לגדה המערבית ורצועת עזה יצרה בעיה פוליטית, שכן ניסיונות של ישראל להתערב במדיניות המים בגדה המערבית ורצועת עזה נתפסו כהתערבות פוליטית של "הממסד הכובש". ארנון סופר חלק על דעתו של ארלוזורוב וטען שסוגיית המים לא צריכה להוות בעיה בסכסוך בין ישראל לפלסטינים. הוא הדגיש את הסוגיה כהומניטארית וכחובה מוסרית שיש לישראל אשר עולה על הסוגיה הפוליטית שכן "אין קשר בין שלום למים" והפתרון המוסרי בסוגיה זו הוא פשוט לספק מים וכמה שיותר, זאת בהיסתמך על יכולותיה של ישראל להגדיל היקפי המים שברשותה. פרופ' סופר הוסיף שהישראלים והפלסטינים חייבים לקדם את נושא ההתפלה יותר ויותר ולמנוע אסון הומניטארי במציאות של גידול האוכלוסייה בישראל וברשות הפלסטינית. סגן השר לשיתוף פעולה אזורי ח"כ איוב קרא, שאמר כי קיימים דיונים והנעת תהליכים בערוץ הירדני "מתחת לרדאר" לשיתופי פעולה בתחום מים. בהקשר זה ציין, שבניגוד לירדנים, הפלסטינים אינם משתפים פעולה בניסיונות להסדרת נושאי המים.
בפנאל השני, הוצגו עמדותיהם של המדינות התומכות בפרויקטים לפיתוח מים - שגריר גרמניה בישראל, ד"ר קלמנס ון גוטזה, שגריר שבדיה, קרל מנגוס נסר, שגריר האיחוד האירופי, לארס פאבורג אנדרסון, ג'ונתן קמין, מנהל אזור הגדה המערבית ורצועת עזה של הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי. נציגי המדינות סקרו את פעילות התמיכה לפיתוח מקורות המים בגדה המערבית. שגריר האיחוד האירופי אמר כי ניתן ליישם הסכמים פרטניים כמו למשל בנושא המים מבלי להמתין עד להגעה של הסדר מדיני מקיף בין הישראלים לפלסטינים
נראה כי הדיון סביב הסוגיה, האם משבר המים יכול להביא את התהליך המדיני לחוף מבטחים? במסגרת "הפתרון המדורג" עשוי להיות נעוץ במשוואה הפשטנית "ששכן צמא הוא שכן מסוכן" ואילו שכן רווי הוא שכן טוב", כלומר שסוגיית המים בין ישראל לפלסטינים היא בעיה הומניטארית בעיקרה ולא מדינית-פוליטית. כיוון שעוד לא נמצא תחליף למים שמאפשר קיום חיים, הופכים המים "למטבע קיומי" שאיתו אפשר לחולל שינויים רבים במערכת היחסים בין שני העמים ללא קשר להסדר מדיני כולל. כמודל כללי ניתן להסתמך על הסכמי מים בקונפליקטים מדיניים אחרים בעולם. הסכמים לא היו נטולים בבעיות ומחלוקות, אך יצרו מנגנון של דיאלוג שבו הסוגיה הומניטארית-מוסרית עלתה על האינטרס הפוליטי בין המדינות. המסר הבולט המשותף בשני הפאנלים וכן המסר של סגן השר לשיתוף פעולה אזורי , מעלים את האפשרות הסבירה להסדר של נושא המים בין ישראל לפלסטינים.
הדברים שנאמרו בכנס, בנוסף להצהרתו של השר שטייניץ, יכולים להוות בסיס להסכם המים מלא בין ישראל לפלסטינים שיכול להתניע תהליך מדיני ביניהם.1
_________________
_________________
1. ראוי להדגיש את הסכם החשמל שנחתם בקיץ 2016 בין ישראל לפלסטינים ושהוזכר בכנס ויצר במובנים רבים מודל להסכם מים מלא בין הצדדים בנושא המים