ארגון 'המדינה האסלאמית' (דאע"ש) נחל לאחרונה כישלונות בקרבות על השטחים שהיו בשליטתו בעיראק, וצפוי להפסיד גם בקרב הממשמש ובא על בירתו בסוריה, א-רקה. מפקדיו מצויים במנוסה מאז החלה הקואליציה בראשות ארצות הברית להגביר את תקיפותיה בעיראק, ושלטון אסד בסיוע רוסיה וחיזבאללה תוקף את אנשי הארגון בעוצמה בסוריה. בסוף השבוע אמנם התברר כי הדיווחים האחרונים על מותו של מנהיג הארגון אבו בכר אל-בגדאדי היו מוקדמים מדי, כאשר התפרסמה קלטת שמע בה ניתח את ההתפתחויות האחרונות וקרא למאמיניו להמשיך לתקוף במערב, אך אף על פי כן מעמדו של האחרון כח'ליפה נחלש מכיוון שהארגון איבד רבים מהשטחים שהחזיק בהם בעבר.

אולם, עדיין מוקדם להספיד את הארגון בשלב זה. בשונה מאל-קאעדה, שהאמין שמלחמתו בארצות הברית ובמערב היא רק צעד בדרך למימוש חזון הח'ליפות והחזרת האסלאם לימי תפארתו, המדינה האסלאמית פעלה בצורה אחרת מתחילת דרכה. הדבר בא לידי ביטוי בהתבססותו של הארגון בשטחים שהתאפיינו בריבונות רופפת והקמת טריטוריה בעלת שלטון עצמאי בהם.

לשיטה זו חסרונות רבים, אך היא מאפשרת לארגון לפעול במספר חזיתות במקביל, תוך שימור רעיון הח'ליפות בחיים. אל-קאעדה, שהגיע לשיאו בהתקפה על מגדלי התאומים, נאלץ לעבור למנוסה ומפקדיו ירדו למחתרת, לאחר שכוחות הקואליציה שהקימה ארצות הברית פלשו לאפגניסטן. הארגון לא הצליח להתאושש מאז, ולאחר חיסול בן לאדן ב-2011 נעשה משותק כמעט לחלוטין, לבד ממספר שלוחות קטנות שעדיין פעילות ונאמנות לאיימן א־זוואהירי, שירש את בן לאדן בהנהגת הארגון. ההתבססות על מנהיג כריזמטי ופעולת טרור אחת, קשה ככל שתהיה, לא הצליחה לשמר את הובלת הארגון במפת הטרור העולמי אל מול התחרות שצמחה לו.

ארגון 'המדינה האסלאמית' הקפיד להסיר משמו את צמד המילים 'בעיראק ובסוריה' זמן קצר לאחר ההכרזה על הקמת הח'ליפות ביוני 2014 על מנת שלא 'להגביל' את אפשרויותיו. כך, הקים שלוחות של הארגון באזורים בעלי רמת משילות נמוכה, במדינות הנמצאות במלחמת אזרחים כזו או אחרת. אזורים אלה, כדוגמת ניגריה, לוב, חצי האי סיני ותימן, הם רחבי ידיים ומנותקים מהשלטון המרכזי במדינה, אפשרו לארגון להשתלט על שטחים ולהמשיך את קיום החזון האידיאולוגי שבבסיס 'המדינה האסלאמית'.

לאחר שתיכבש א-רקה, תיוותר המדינה האסלאמית ללא מעוזיה בסוריה ובעיראק, ותיאלץ להחליט לאן היא מפנה את משאביה. לארגון לוחמים רבים ומיומנים, וכסף רב שהרוויח מהשתלטות על בארות נפט, חטיפות לשם כופר, מכירת עתיקות ועוד. הוא עשוי להעתיק את בסיס האם של הח'ליפות לתימן, מדינה אשר נמצאת במלחמת אזרחים קשה ונעדרת ממשל יציב, או ליעד אחר ממנו יהיה קל להשליט טרור ואימה כלפי האוכלוסייה המקומית, ולהרחיב את גבולות הח'ליפות.

מעמדו של מנהיג הארגון גמיש יחסית, עקב הגדרת המנהיג כח'ליפה, ואינו תלוי בכריזמה של אל-בגדאדי בלבד. סביר להניח כי לאחר שימות, יתקיימו קרבות ירושה בקרב מנהיגי השלוחות (פרובינציות) המקומיות ובכירי הארגון בסוריה ובעיראק. אך אפשר כי אלה יסתיימו בהכרת ח'ליפה חדש המוסכם על ידי מרבית חברי הארגון, ורצף המשילות לא יפגע - כפי שקרה לאורך ההיסטוריה המוסלמית, אותה מבקש הארגון לחקות.

צעד נוסף שעלול לנקוט הארגון (ושכבר מומש מספר פעמים) הוא הפעלה נרחבת של לוחמי הארגון שמוצאם במערב אירופה וצפון אמריקה במדינותיהם. על אף שחלקם כבר אותרו וסומנו על ידי השלטונות בארצותיהם, יש ביכולתם להוציא לפועל פיגועים במדינות המוצא בשם הארגון, על מנת להשליט טרור ופחד בקרב אוכלוסיית המערב ולהאדיר את שמו בתודעה המערבית כמוביל הג'יהאד העולמי.

המלחמה על תודעה זו היא קריטית עבור המדינה האסלאמית, שכן בזכותה נכנסה לוואקום שנוצר וצברה מוניטין לאחר ירידת מנהיגי אל-קאעדה למחתרת וחיסולו של אוסאמה בן לאדן. סרטוני הזוועה שפרסם הארגון, ששיקפו את אכזריותו, הקנו לו את תהילתו בעולם האסלאם הסלפי-ג'יהאדי ותרמו רבות למיצובו כארגון הטרור המוכר בעולם. אם לא יידע לשמר את מעמדו, ייתכן מאוד כי בעתיד הקרוב או הרחוק יקום ארגון טרור אחר, אכזרי ואלים יותר, שידיח את המדינה האסלאמית מהנהגת הג'יהאד העולמי וימשוך אליו מתנדבים חדשים מרחבי העולם המוסלמי.

ארגוני הביון ברחבי העולם צריכים להתכונן ליום שאחרי סיום האקט הטריטוריאלי של ארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה, ולהפיכתו של הארגון לגמיש ורחב יותר. בכדי לחסל את פעילות הארגון באופן סופי, על שיטת החשיבה שעל פיה נוהלה המלחמה בארגון להשתנות בהתאם. עליה להקדים תרופה למכה באזורים בהם עשויה המדינה האסלאמית להתבסס בעתיד ולפעול לסיכול פעולות הטרור והפצת ההסתה שמתנדבי הארגון החוזרים לארצות מוצאם עלולים להוציא לפועל.

*** יהודה חן הוא חוקר בתחומי מדיניות נגד טרור וארגוני ג'יהאד.