ב-28 בנובמבר 2016 אירע פיגוע דריסה ודקירה משולב בקמפוס אוניברסיטת מדינת אוהיו שבארצות-הברית, שבמהלכו נפצעו 11 בני אדם, רובם סטודנטים. המחבל, שנורה למוות בידי קצין משטרה בזירת הפיגוע, זוהה כעבדול רזאק אלי ארטן, סטודנט בן 18. ארטן ומשפחתו, במקור מסומליה, הגיעו לפקיסטן בשנת 2007, וממנה עברו לארצות הברית ב-2014, שם קיבלו מעמד של תושבי קבע חוקיים. מבחינה רשמית, נמנעו הרשויות מלהגדיר את האירוע כפיגוע טרור, ובמסיבת עיתונאים שקיים נציג האף-בי-איי יומיים לאחר התקיפה, נמסר כי עדיין מוקדם לקבוע שמדובר באירוע שכזה.  במקביל, ממשיכות הרשויות בארצות-הברית בחקירתן אודות מניעיו של ארטן, ואחר קשרי טרור אפשריים שקיים בטרם ביצע את הפיגוע. לפי שעה לא נמצא קשר ישיר בין ארטן לבין ארגון טרור כלשהו, ומסתמן שפעל לבדו ועל-דעת עצמו.

אולם, ייתכן שארטן הושפע מתעמולה שהפיצו גורמי טרור ברשת, ודווח כי בעת האחרונה הביע ארטן את מחאתו כלפי מדיניות ארצות הברית ביחס לעולם המוסלמי. בראיון שהעניק לעיתון סטודנטים בחודש אוגוסט האחרון אף סיפר כי בהיותו מוסלמי, הוא חושש להתפלל בפומבי.  על אף שארטן לא נשבע אמונים בעצמו ל'מדינה האסלאמית', סוכנות הידיעות המזוהה עמה פרסמה הודעת לקיחת אחריות על המתקפה והכריזה על ארטן כעל "חייל" בשירותה.

נראה שמתקפה זו – אם אכן תוכח כמתקפת טרור וכפועל יוצא של השפעת תעמולה – עשויה להיות דוגמה נוספת לתקפותו של איום מתקפות "הזאבים הבודדים", הפועלים על דעת עצמם ובהשראתם של ארגוני טרור. הדבר עולה בקנה אחד עם ההערכות כי היחלשות 'המדינה האסלאמית' בשטחי הליבה שלה בעיראק ובסוריה לא תביא בהכרח להיעלמות פיגועי הטרור במערב שנעשים בהשראתה, לפחות לא בטווח הזמן המיידי.

יתרה מזו, מדריכי פעולה עדכניים שפרסמה 'המדינה האסלאמית' בשפה האנגלית מנחים את תומכי הארגון במערב כיצד לבצע מתקפות סכינים וכיצד להשתמש בכלי רכב לצורך דריסה, בדומה למעשיו של ארטן. מהדורת חודש נובמבר של המגזין עסקה באופן ייעודי בכלי רכב כאמצעי טרור, והציעה לקוראים לתקוף קהלים גדולים והתכנסויות צפופות. עוד קודם לכן הפיצה 'המדינה האסלאמית' המלצות לאופן ביצועם של פיגועי סכינים, אליהן נוסף סרטון הנחיות שהרחיב בנושא. מכאן, מסתמן שפעולותיו של ארטן תואמת את הקריאות וההנחיות העדכניות שפרסמה 'המדינה האסלאמית', בהן עודדה את תומכיה לבצע פיגועי טרור.

העיתוי של הפיגוע הסב באופן טבעי את תשומת הלב הציבורית לאחר התקיפה באוהיו לעבר תגובתו לאירוע של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ. תחילה בחר טראמפ להגיב במתינות למה שמסתמן כאירוע הטרור הראשון מאז נבחר לנשיאות. טראמפ פרסם בחשבון הטוויטר שלו ציוץ שבו הביע תמיכה בסטודנטים ובאנשי המנהלה באוניברסיטה שבה בוצעה המתקפה. הודעה דומה פרסם גם סגנו המיועד, מייק פנס,  שביטא הזדהות עם הנפגעים ומשפחותיהם. הדברים תאמו את גישתו הזהירה לאירוע של הבית הלבן, בו יושב עד ינואר 2017 הנשיא המכהן ברק אובמה. עם זאת, כיומיים לאחר האירוע, ומשהחלו להתבהר פרטים נוספים אודות מבצע הפיגוע, הגיב טראמפ בציוץ נוסף, שבו כתב: "המדינה האסלאמית לוקחת קרדיט על פיגוע הדקירה הנורא באוניברסיטת מדינת אוהיו בידי פליט סומלי שלא צריך היה להיות במדינתנו".

על אף שדברי טראמפ האחרונים אינם משקפים שינוי לעומת תכני מסע הבחירות שלו, יש באמירת לאחר שכבר נבחר לנשיאות - ולנוכח אירוע טרור פוטנציאלי - בכדי להעיד על המשכיות מסוימת, לפחות לפי שעה, בגישתו לנושא ההגירה המוסלמית לארצות הברית. במידה והתבטאויות אלה עשויות ללמד על עמדותיו ומדיניותו הצפויה של ממשל טראמפ בנושא, ייתכן ששינוי ניכר ביחסו של הממשל האמריקני להגירה ולמהגרים מוסלמים יגרור השלכות בלתי-רצויות מבחינת הממשל בכל הקשור למתקפות טרור בשטח ארצות הברית. בכוחן של התבטאויות (ומעשים פוטנציאליים) מסוג זה מצד הממשל הנכנס להעכיר את האווירה ולהגביר את המתח בין האוכלוסייה המוסלמית בארצות הברית לבין שאר האוכלוסייה, ולהגדלת תחושת הניכור של צעירים מוסלמים. העצמת תחושות אלה עלולה, בסופו של דבר, דווקא להביא להקצנה של צעירים מוסלמים החיים בארצות-הברית - הקצנה שבה מנסים גורמי האכיפה, השיטור, הקהילה והרווחה האמריקאיים להיאבק בשנים האחרונות.

*** יונתן רול הוא מתמחה בתכנית לטרור ומלחמה בעצימות נמוכה במכון למחקרי ביטחון לאומי