אנטישמיות

הפעילות השנויה במחלוקת של הנשיא האמריקני למאבק באנטישמיות, המתמקדת במוסדות להשכלה גבוהה ובפעילים פרו-פלסטיניים, מעוררת מחלוקת גם בתוך הקהילה היהודית. מהן הסיבות לכך – וכיצד על ישראל לפעול?

לצד התפשטות והשתרשות נרטיבים פרו-פלסטינים, אנטי-ישראליים ואנטישמיים ברחבי העולם עם התחזקות ה'ברית הירוקה-אדומה' האנטי-ישראלית (בין גורמים אסלאמיסטים וגורמי שמאל רדיקלי) במדינות מערביות על רקע מלחמת ישראל-חמאס, צופות על המתרחש גם תנועות ימין קיצוני בפרט באירופה. עבורן, המלחמה ברצועת עזה היא מנוף לחיזוק התמיכה הציבורית בהן ובחלקן אף מוטמעת אידיאולוגיה אנטישמית. ראוי כי מדינת ישראל תכיר בסכנות שבהתחזקותן של תנועות ימין קיצוני במערב, במקביל להתלכדותם של נרטיבים אנטישמיים בשוליים הקיצוניים בשני צדי המתרס הפוליטי ונירמולם בשיח הציבורי בצל אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה. על ישראל לגבש אסטרטגיית התמודדות ארוכת טווח מול חזית ישנה-חדשה זו, המסכנת את האינטרסים של מדינת ישראל ומערערת את ביטחונם של יהודים וישראלים ברחבי העולם, בעודה מאתגרת את יציבותן של הדמוקרטיות הליברליות.

כיצד חדרה האנטישמיות החדשה למוסדות החינוך האמריקניים – ומדוע היא התפרצה ביתר שאת ברחוב האמריקני אחרי ה-7 באוקטובר?

ההפגנות הפרו-פלסטיניות השוטפות את אירופה וארה"ב - שעת מבחן ליכולת של ממשלות המערב לשמור על ערכיהן ההיסטוריים ועל יציבותן הפנימית