תותח אלקטרומגנטי – האם אנו על סף מהפכה? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פוסטים

דף הבית פוסטים תותח אלקטרומגנטי – האם אנו על סף מהפכה?

תותח אלקטרומגנטי – האם אנו על סף מהפכה?
יהושע קליסקי
27 במאי, 2024

ירי פגזי תותחים מבוצע כבר מאות שנים באמצעות המרת אנרגיה כימית בקנה של התותח לאנרגיה תנועתית (קינטית) של הפגז. הדבר מתבצע ע"י בעירה של חומר נפץ בעל אנרגיה כימית גבוהה המייצר גזים אנרגטיים אשר מקנים לפגז את האנרגיה הקינטית הנדרשת למעופו בתנועה בליסטית לעבר המטרה. הפגזים הארטילרים הנוכחיים מוגבלים מבחינת הטווח (עד 40 ק"מ בערך) ומבחינת המהירות ועל כן כוח ההרס שלהם כתוצאה מהאפקט הקינטי הוא מוגבל.

שדה הקרב המודרני רווי באותות שמקורם באנרגיה אלקטרומגנטית, והם המשמשים בעיקר לתקשורת, להנחיית אמצעי תקיפה ולסימון וניווט של תחמושת חכמה. אותות אלקטרומגנטים אלו הינם חלשים ומטבע הדברים מהווים "כלי עזר" בשדה הקרב. אך בנוסף לאמור לעיל ניתן להשתמש באנרגיה אלקטרומגנטית רבת עוצמה כאמצעי לשיגור והאצת פגזי תותחים במהירויות סופרסוניות (מעל מאך 7), בקצב ירי גבוה ולמרחקים גדולים עד פי 4 ממרחק של קליעי התותחים הנוכחיים המונעים באנרגיה כימית. הדבר נעשה באמצעות התקן הנקרא תותח מסילה או Railgun.

תותח המסילה משתמש באנרגיה אלקטרומגנטית הנוצרת כתוצאה מהעברת זרמי חשמל רבי עצמה דרך שתי מסילות בנוכחות פגז העשוי ממתכת מוליכת חשמל. כתוצאה מהעברת הזרם החשמלי בנוכחות מוליך נוצרים שדות מגנטיים חזקים המפעילים על הפגז המתכתי כוח אלקטרומגנטי רב עצמה ("כוח לורנץ") בכיוון הירי. הרעיון של המרת אנרגיה אלקטרומגנטית לאנרגיה תנועתית איננו חדש אך היישום של אמצעי זה לא מומש עד עתה בעיקר מסיבות הנדסיות.

פיתוח תותח מסילה החל בארה"ב מתוך מטרה לצייד את ספינות הצי באמצעי תקיפה מגוונים ואף להגן מפני טילים. הנושא נמצא בניסויי שדה מתוך מטרה להפוך את התותח המסילה למבצעי בקרוב. גם הסינים מדווחים לאחרונה על פיתוח תותח מסילה שיורה פגזים רבים ברציפות - כ-120 פגזים בניסויי שדה, ללא נזק או בלאי למערכת, במהירות של מאך 6 ולטווח של עד 200 ק"מ.

לנשק זה יתרון בטווח הירי הגדול שלו, יתרון ביכולת ההרס הגדולה עקב מהירותו ההיפרסונית והאנרגיה התנועתית הגדולה של הפגז, יתרון בטיחותי בהעדר חומר נפץ ויתרון בגמישות הנידרשת לשם שידרוג ביצועיו התלויה אך ורק באספקת החשמל. לתותח מסילה יתרון עבור הצי עקב יכולתו ההתקפית המרשימה ועלותו הנמוכה ביחס לטילים, שכן מחירו של פגז תותח מסילה זול משמעותית – פי 20 עד פי 60, יחסית לטילים עם ביצועים דומים.

החיסרון העיקרי של תותח מסילה הוא בצריכת חשמל גדולה מאוד, בסדר גודל של תחנת כוח קטנה. אך למרות חיסרון זה נראה כי תותח המסילה הוא נשק שובר שוויון ויש לתת את הדעת על האפשרויות הגלומות בנשק מסוג זה.

נושאים: טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
פוסטים אחרונים
לכל הפוסטים
איראן חותרת להרחבת השפעתה באפריקה
29 במאי, 2025
מכה לפופוליזם: משמעות תוצאות הבחירות המפתיעות ברומניה
29 במאי, 2025
טפטוף הטילים של החות'ים - האם זו גזירה משמיים?
29 במאי, 2025

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.