בעקבות איומי איראן וחזבאללה להגיב להתנקשויות בבכיר חזבאללה פואד שוכר בביירות ומנהיג חמאס אסמעיל הנייה בטהראן, החליט הממשל לתגבר משמעותית את כוחותיו באזור, כולל על ידי נושאת מטוסים, כלי שייט וטייס נוספים.
כלל דוברי הממשל הדגישו כי מטרת הכוחות להרתיע את איראן ולהגן על ישראל, בדומה למהלכים שננקטו ערב התקיפה האיראנית ב-14 באפריל. הממשל הדגיש כי הוא אינו מעוניין באסקלציה וכי הוא דבק בעמדתו, כפי שגם הודגש בכל השיחות שהתקיימו בינו לבין ישראל (כולל על ידי הנשיא, ביידן ושר ההגנה אוסטין), כי רק עסקה לשחרור החטופים תניע תהליך של רגיעה, כולל בין ישראל לחזבאללה.
התגבור הרחב של הכוחות אכן מתפרש ככזה שנועד להרתיע ולהגן על ישראל בעיקר מתקיפה איראנית. עם זאת, בפועל הרושם כי הוא נובע מתוך החשש כי ללא ההגנה האמריקאית ישראל תספוג מכה קשה שבעקבותיה היא תאלץ להגיב. בתרחיש כזה תעלה משמעותית הסבירות כי ארצות הברית תאלץ להרחיב את מעורבותה, ייתכן עד כדי אפשרות לתגובה ישירה מול איראן. לכן נראה כי ההיערכות הצבאית האדירה נועדה, בהנחה שהיא לא תצליח להרתיע את טהראן, למזער ככל האפשר את הסיכון שאיראן תצליח להנחית מכה שתחייב את ישראל להגיב בחריפות ותעמיד את ארצות הברית בפני הדילמה כיצד לפעול. סביר כי בראיה אמריקאית, אם התגובה האיראנית תסוכל (בדומה לתקיפה באמצע אפריל) ישראל תימנע מתגובה וניתן יהיה להכיל האירוע.
הממשל אמנם נרתם כבעבר לסייע לישראל, אך מכלל הדיווחים נראה כי הכעס והתסכול מהתנהלותה גובר, אם כי הוא בשלב זה הוא אינו מטיל עליה את האחריות לעיכוב העסקה. עם זאת, הדלפות רבות שמקורן כנראה מהממשל, כולל משיחת הטלפון הטעונה עם הנשיא ביידן, אינם מותירים ספק כי הממשל רואה גם בראש הממשלה נתניהו אחראי. הממשל נמצא במלכוד באשר ליכולת התגובה שלו מול ישראל לאור מערכת הבחירות, אך קריסת המתווה האסטרטגי שהוביל הנשיא ביידן אישית לסיום המלחמה הותיר את הממשל ללא חלופה וסביר להניח כי ההאשמה תגיע באופן ברור גם לפתחה של ישראל, בוודאי אם הממשל ייגרר להרחבת המעורבות הצבאית שלו במזרח התיכון מבלי שרצה זאת בישורת האחרונה של מערכת הבחירות הסוערת, שסביר כי תוצאותיה יושפעו גם מההתפתחויות באזור.
בעקבות איומי איראן וחזבאללה להגיב להתנקשויות בבכיר חזבאללה פואד שוכר בביירות ומנהיג חמאס אסמעיל הנייה בטהראן, החליט הממשל לתגבר משמעותית את כוחותיו באזור, כולל על ידי נושאת מטוסים, כלי שייט וטייס נוספים.
כלל דוברי הממשל הדגישו כי מטרת הכוחות להרתיע את איראן ולהגן על ישראל, בדומה למהלכים שננקטו ערב התקיפה האיראנית ב-14 באפריל. הממשל הדגיש כי הוא אינו מעוניין באסקלציה וכי הוא דבק בעמדתו, כפי שגם הודגש בכל השיחות שהתקיימו בינו לבין ישראל (כולל על ידי הנשיא, ביידן ושר ההגנה אוסטין), כי רק עסקה לשחרור החטופים תניע תהליך של רגיעה, כולל בין ישראל לחזבאללה.
התגבור הרחב של הכוחות אכן מתפרש ככזה שנועד להרתיע ולהגן על ישראל בעיקר מתקיפה איראנית. עם זאת, בפועל הרושם כי הוא נובע מתוך החשש כי ללא ההגנה האמריקאית ישראל תספוג מכה קשה שבעקבותיה היא תאלץ להגיב. בתרחיש כזה תעלה משמעותית הסבירות כי ארצות הברית תאלץ להרחיב את מעורבותה, ייתכן עד כדי אפשרות לתגובה ישירה מול איראן. לכן נראה כי ההיערכות הצבאית האדירה נועדה, בהנחה שהיא לא תצליח להרתיע את טהראן, למזער ככל האפשר את הסיכון שאיראן תצליח להנחית מכה שתחייב את ישראל להגיב בחריפות ותעמיד את ארצות הברית בפני הדילמה כיצד לפעול. סביר כי בראיה אמריקאית, אם התגובה האיראנית תסוכל (בדומה לתקיפה באמצע אפריל) ישראל תימנע מתגובה וניתן יהיה להכיל האירוע.
הממשל אמנם נרתם כבעבר לסייע לישראל, אך מכלל הדיווחים נראה כי הכעס והתסכול מהתנהלותה גובר, אם כי הוא בשלב זה הוא אינו מטיל עליה את האחריות לעיכוב העסקה. עם זאת, הדלפות רבות שמקורן כנראה מהממשל, כולל משיחת הטלפון הטעונה עם הנשיא ביידן, אינם מותירים ספק כי הממשל רואה גם בראש הממשלה נתניהו אחראי. הממשל נמצא במלכוד באשר ליכולת התגובה שלו מול ישראל לאור מערכת הבחירות, אך קריסת המתווה האסטרטגי שהוביל הנשיא ביידן אישית לסיום המלחמה הותיר את הממשל ללא חלופה וסביר להניח כי ההאשמה תגיע באופן ברור גם לפתחה של ישראל, בוודאי אם הממשל ייגרר להרחבת המעורבות הצבאית שלו במזרח התיכון מבלי שרצה זאת בישורת האחרונה של מערכת הבחירות הסוערת, שסביר כי תוצאותיה יושפעו גם מההתפתחויות באזור.