בימים אלה ימלאו שנה להחלטתו של הנשיא ביידן לממש את היציאה מאפגניסטן שהובילה לקריסת שלטונו של נשיא אפגניסטן ולעליית הטאליבאן.
היציאה האמריקאית לוותה בראשיתה, בתחושה של כאוס ויצרה רושם של בריחה. פיגוע התאבדות של 'המדינה האסלאמית-מחוז חורסאן' בו נהרגו 183 בני אדם ובהם 13 חיילים אמריקנים העיבה על המהלך, ששיקף בעיקר שינוי בסדר העדיפויות של ארה"ב, ומימוש הלכה למעשה של המדיניות שהובילו הנשיאים הקודמים - ברק אובמה ודונלד טראמפ.
מראות הנסיגה הקשים מלווים את הממשל עד יום ויתכן אף שהם עדיין משפיעים, בין השאר, על חוסר הפופולריות של הנשיא. עם זאת, בהסתכלות מפרספקטיבה של שנה, נראה כי ההחלטה שהתקבלה הייתה נכונה ולא פגעה במעמדה המעצמתי של ארצות הברית. יתר על כן, היא מאפשרת לממשל את הקשב והמשאבים להתפנות לאתגרים המרכזיים העומדים בפניו - התחרות מול סין וההתמודדות מול רוסיה בעקבות המלחמה באוקראינה.
היציאה הובילה מטבע הדברים להשתלטות מחודשת של הטאליבאן על אפגניסטן שמשמעה כפייתם של חוקי אסלאם קיצוניים והרעה משמעותית בזכויותיהן של הנשים. המדינה אף חווה משבר כלכלי והומניטרי. אלה התפתחויות בעיתיות, אך מבחינת הממשל האמריקאי האשמה אינה נופלת עליו כי אם על ההתנהלות של הטאליבאן שיכול היה לקבל סיוע בינ"ל עם התנהלות שונה.
הסיכול הממוקד שהביא לחיסולו של מנהיג אל-קעאידה איימן אל-זוואהירי ביטא את התעלמות הטאליבן מהתחייבותו לאמריקאים בהסכם דוחא למנוע נוכחות הארגון במדינה, ובמקביל היווה מבחינת ממשל ביידן הוכחה שניתן להתמודד עם הטרור הג'האדיסטי גם מרחוק, אם יש מודיעין ויכולות מבצעיות מדויקות.
יתר על כן, ההירתמות של הממשל האמריקאי לסייע לאוקראינה גם ללא שליחת כוחות צבא הינה מבחינתו הוכחה כי גם לאחר היציאה מאפגניסטאן הוא נחלץ לסייע לבעלות בריתו אם הן זקוקות לו.
מבחינת ישראל, הנסיגה לא היוותה תפנית מבצעית משמעותיות משום שארגוני הג'יהאד הסלאפי הסוני לא מתמקדים בפעילות טרור נגדה ועיקר משמעותה עבורם הייתה בתחום המורלי תודעתי וגם עבור הציר השיעי שהבליט את חולשת ארה"ב כמשמענת קנה רצוץ לבעלי בריתה. יתר על כן, איראן יריבתה העיקרית של ישראל חייבת להפנות יותר קשב לגזרה זו אך ברור כי אין בכך כדי לפגוע בפעילותה באזורנו
הפגיעה בדימוי האמריקאי לא שינתה משמעותית את ההתנהלות של השחקנים האזוריים כפי שגם בא לידי ביטוי במהלך ביקור ביידן באזור. מצד אחד הם מעוניינים וזקוקים בקרבתה של ארה"ב אך מצד שני מבינים כי מדיניותה כלפי האזור זהירה הרבה יותר בוודאי בכל הקשור להפעלת משאבים צבאיים, ולכן חשוב לפעול כדי לייצר אלטרנטיבות אסטרטגיות.
בימים אלה ימלאו שנה להחלטתו של הנשיא ביידן לממש את היציאה מאפגניסטן שהובילה לקריסת שלטונו של נשיא אפגניסטן ולעליית הטאליבאן.
היציאה האמריקאית לוותה בראשיתה, בתחושה של כאוס ויצרה רושם של בריחה. פיגוע התאבדות של 'המדינה האסלאמית-מחוז חורסאן' בו נהרגו 183 בני אדם ובהם 13 חיילים אמריקנים העיבה על המהלך, ששיקף בעיקר שינוי בסדר העדיפויות של ארה"ב, ומימוש הלכה למעשה של המדיניות שהובילו הנשיאים הקודמים - ברק אובמה ודונלד טראמפ.
מראות הנסיגה הקשים מלווים את הממשל עד יום ויתכן אף שהם עדיין משפיעים, בין השאר, על חוסר הפופולריות של הנשיא. עם זאת, בהסתכלות מפרספקטיבה של שנה, נראה כי ההחלטה שהתקבלה הייתה נכונה ולא פגעה במעמדה המעצמתי של ארצות הברית. יתר על כן, היא מאפשרת לממשל את הקשב והמשאבים להתפנות לאתגרים המרכזיים העומדים בפניו - התחרות מול סין וההתמודדות מול רוסיה בעקבות המלחמה באוקראינה.
היציאה הובילה מטבע הדברים להשתלטות מחודשת של הטאליבאן על אפגניסטן שמשמעה כפייתם של חוקי אסלאם קיצוניים והרעה משמעותית בזכויותיהן של הנשים. המדינה אף חווה משבר כלכלי והומניטרי. אלה התפתחויות בעיתיות, אך מבחינת הממשל האמריקאי האשמה אינה נופלת עליו כי אם על ההתנהלות של הטאליבאן שיכול היה לקבל סיוע בינ"ל עם התנהלות שונה.
הסיכול הממוקד שהביא לחיסולו של מנהיג אל-קעאידה איימן אל-זוואהירי ביטא את התעלמות הטאליבן מהתחייבותו לאמריקאים בהסכם דוחא למנוע נוכחות הארגון במדינה, ובמקביל היווה מבחינת ממשל ביידן הוכחה שניתן להתמודד עם הטרור הג'האדיסטי גם מרחוק, אם יש מודיעין ויכולות מבצעיות מדויקות.
יתר על כן, ההירתמות של הממשל האמריקאי לסייע לאוקראינה גם ללא שליחת כוחות צבא הינה מבחינתו הוכחה כי גם לאחר היציאה מאפגניסטאן הוא נחלץ לסייע לבעלות בריתו אם הן זקוקות לו.
מבחינת ישראל, הנסיגה לא היוותה תפנית מבצעית משמעותיות משום שארגוני הג'יהאד הסלאפי הסוני לא מתמקדים בפעילות טרור נגדה ועיקר משמעותה עבורם הייתה בתחום המורלי תודעתי וגם עבור הציר השיעי שהבליט את חולשת ארה"ב כמשמענת קנה רצוץ לבעלי בריתה. יתר על כן, איראן יריבתה העיקרית של ישראל חייבת להפנות יותר קשב לגזרה זו אך ברור כי אין בכך כדי לפגוע בפעילותה באזורנו
הפגיעה בדימוי האמריקאי לא שינתה משמעותית את ההתנהלות של השחקנים האזוריים כפי שגם בא לידי ביטוי במהלך ביקור ביידן באזור. מצד אחד הם מעוניינים וזקוקים בקרבתה של ארה"ב אך מצד שני מבינים כי מדיניותה כלפי האזור זהירה הרבה יותר בוודאי בכל הקשור להפעלת משאבים צבאיים, ולכן חשוב לפעול כדי לייצר אלטרנטיבות אסטרטגיות.