בסוף השבוע האחרון נערכו בלונדון שתי הפגנות: הפגנת תמיכה בחמאס, שבה נטלו חלק אלפי משתתפים, והפגנת הזדהות עם ישראל, שאליה הגיעו כמה מאות משתתפים בלבד.
את הרשמים משני האירועים ניתן לסכם כך: ההפגנה הפרו-חמאסית התאפיינה באווירה מתלהמת ומסוכנת, שבאה לידי ביטוי בדגלים של ארגוני ג'האד עולמי, כרזות אנטישמיות עליהן הופיעו פוליטיקאים ומנהיגים ישראלים, וקריאות לשחרור פלסטין "מהנהר ועד הים" ולחיסולה, למעשה, של מדינת ישראל.
המפגינים, רבים מהם ממוצא ערבי-מוסלמי, קראו את הסיסמה האנטי-יהודית האסלאמיסטית "ח'יבּר ח'יבּר, הו יהודים, צבאו של מוחמד עוד ישוב", המתייחסת לקרב במאה ה-7 בין מוחמד לחלק מיהודי חצי-האי ערב. קריאות כאלה מתפרשות על ידי אנשי הקהילה היהודית בבריטניה וידידיהם הלא-יהודיים כאיום. המפגינים גם מתחו ביקורת על ממשלת בריטניה על רקע עמידתה לצד ישראל.
ההפגנות האנטי-ישראליות והאנטי-יהודיות הנערכות בלונדון מראשית המלחמה בעזה זוכות לעידוד מצד כלי תקשורת ועיתונאים ערביים הפועלים בבירת בריטניה, בהם ערוץ הטלוויזיה "אל-חיוואר", היומון "אל-ראי אל-יום" וגולים המזוהים עם תנועת האחים המוסלמים, כגון מועתז מטר.
מנגד, האווירה בהפגנת התמיכה בישראל הייתה שונה בתכלית. המפגינים הדגישו את הקריאה להחזרת בני הערובה הישראלים שנחטפו לעזה ב-7 באוקטובר על ידי חמאס והניפו את דגל בריטניה לצד דגל ישראל. עם המשתתפים באירוע נמנו אנשי ציבור ישראלים, שהביעו את הערכתם לממשלת בריטניה על עמדתה התומכת, לצד אזרחים מקומיים, רובם ממוצא אירופי.
בניגוד להפגנה הפרו-פלסטינית, ניכר היה שההפגנה הפרו-ישראלית היא תוצאה של יוזמות אינדיבידואליות, אך חסרה פעולה קולקטיבית, מתואמת ומתוכללת. בפועל, מארגני ההפגנה לא הצליחו למשוך אליה קשת רחבה ומגוונת יותר של משתתפים ולייצר הד תקשורתי רב לאירוע.
למול הפגנות התמיכה בחמאס, על שגרירות ישראל בלונדון ועל ארגונים אזרחיים פרו-ישראליים להגביר את מאמציהם להסביר לקהלים בריטיים מקומיים, בפרט מוסלמיים, את אירועי ה-7 באוקטובר. ניתן לעשות זאת דרך שיח עם כלי תקשורת ועיתונאים ערביים הפועלים בלונדון ומתנגדים לאידיאולוגיה של חמאס, תרגום חומרים רלוונטיים לערבית והגשת סיוע ועידוד ליוזמות פרטיות המוכוונות למען מטרות אלו.
_________
** מועתז ח'ליל הוא עיתונאי מצרי המתגורר בלונדון ומנהל את אתר ראסיד (rasdirasata.org).
בסוף השבוע האחרון נערכו בלונדון שתי הפגנות: הפגנת תמיכה בחמאס, שבה נטלו חלק אלפי משתתפים, והפגנת הזדהות עם ישראל, שאליה הגיעו כמה מאות משתתפים בלבד.
את הרשמים משני האירועים ניתן לסכם כך: ההפגנה הפרו-חמאסית התאפיינה באווירה מתלהמת ומסוכנת, שבאה לידי ביטוי בדגלים של ארגוני ג'האד עולמי, כרזות אנטישמיות עליהן הופיעו פוליטיקאים ומנהיגים ישראלים, וקריאות לשחרור פלסטין "מהנהר ועד הים" ולחיסולה, למעשה, של מדינת ישראל.
המפגינים, רבים מהם ממוצא ערבי-מוסלמי, קראו את הסיסמה האנטי-יהודית האסלאמיסטית "ח'יבּר ח'יבּר, הו יהודים, צבאו של מוחמד עוד ישוב", המתייחסת לקרב במאה ה-7 בין מוחמד לחלק מיהודי חצי-האי ערב. קריאות כאלה מתפרשות על ידי אנשי הקהילה היהודית בבריטניה וידידיהם הלא-יהודיים כאיום. המפגינים גם מתחו ביקורת על ממשלת בריטניה על רקע עמידתה לצד ישראל.
ההפגנות האנטי-ישראליות והאנטי-יהודיות הנערכות בלונדון מראשית המלחמה בעזה זוכות לעידוד מצד כלי תקשורת ועיתונאים ערביים הפועלים בבירת בריטניה, בהם ערוץ הטלוויזיה "אל-חיוואר", היומון "אל-ראי אל-יום" וגולים המזוהים עם תנועת האחים המוסלמים, כגון מועתז מטר.
מנגד, האווירה בהפגנת התמיכה בישראל הייתה שונה בתכלית. המפגינים הדגישו את הקריאה להחזרת בני הערובה הישראלים שנחטפו לעזה ב-7 באוקטובר על ידי חמאס והניפו את דגל בריטניה לצד דגל ישראל. עם המשתתפים באירוע נמנו אנשי ציבור ישראלים, שהביעו את הערכתם לממשלת בריטניה על עמדתה התומכת, לצד אזרחים מקומיים, רובם ממוצא אירופי.
בניגוד להפגנה הפרו-פלסטינית, ניכר היה שההפגנה הפרו-ישראלית היא תוצאה של יוזמות אינדיבידואליות, אך חסרה פעולה קולקטיבית, מתואמת ומתוכללת. בפועל, מארגני ההפגנה לא הצליחו למשוך אליה קשת רחבה ומגוונת יותר של משתתפים ולייצר הד תקשורתי רב לאירוע.
למול הפגנות התמיכה בחמאס, על שגרירות ישראל בלונדון ועל ארגונים אזרחיים פרו-ישראליים להגביר את מאמציהם להסביר לקהלים בריטיים מקומיים, בפרט מוסלמיים, את אירועי ה-7 באוקטובר. ניתן לעשות זאת דרך שיח עם כלי תקשורת ועיתונאים ערביים הפועלים בלונדון ומתנגדים לאידיאולוגיה של חמאס, תרגום חומרים רלוונטיים לערבית והגשת סיוע ועידוד ליוזמות פרטיות המוכוונות למען מטרות אלו.
_________
** מועתז ח'ליל הוא עיתונאי מצרי המתגורר בלונדון ומנהל את אתר ראסיד (rasdirasata.org).