בספרו “תרגום מתוך התעתיק” (2013) תיאר הסופר הרוסי יבגני צ’יז’וב מדינה מרכז אסיאתית דמיונית ששוקעת במעמקי האוטוריטריות המסורתית ומתנתקת לחלוטין מן העולם המערבי, שמצידו לא מביע שום עניין במדינה הרחוקה והנשכחת. בשונה מהתרחיש המתואר, מה שראינו בשבוע האחרון בבית הלבן נראה כהיפוך גמור של חזון זה: במקום התנתקות והתעלמות, מרכז אסיה חוזר לקדמת הבמה הגיאופוליטית.
ב־6 בנובמבר 2025 הנשיא טראמפ אירח בבית הלבן את מנהיגי חמש מדינות מרכז אסיה: קזחסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן, קירגיזסטן וטג'יקיסטן, במסגרת המפגש המכונה C5+1. מתכונת מפגשים זו בדרגי עבודה נוסדה בימי הנשיא אובמה ב-2015, וקיבלה חיזוק בתקופת הנשיא ג׳ו ביידן, שנפגש אישית עם מנהיגי מדינות מרכז אסיה ב-2023 בניו יורק. קיום המפגש בבית הלבן מצביע על רצון שני הצדדים בחיזוק שיתוף הפעולה. סדר היום השמרני של ממשל טרמפ, המתמקד בראש ובראשונה בנושאים כלכליים, תוך הזנחת סוגית זכויות האדם ומצב הדמוקרטיה בעולם, תואם את השקפותיהם הפוליטיות של מנהיגי האזור, וכתוצאה מכך מהווה עבורם הזדמנות של ממש להעמקת היחסים עם ארה״ב. חשוב להזכיר כי למרות ההבדלים בינן לבין עצמן, כל מדינות מרכז אסיה חולקות שאיפה משותפת אחת: חיזוק היחסים עם ארה״ב כתשובה לתלותן הגוברת בשכנותיהן האימתניות, רוסיה וסין.
יחסי מדינות מרכז אסיה עם רוסיה מתאפיינים בחשדנות לצד תלות הדדיות. אלה נובעים מתסביך פוסט-קולוניאלי מחד, וסירובה העיקש של רוסיה לראות בהן מדינות עצמאיות לכל דבר, מאידך. התערבותה הצבאית של רוסיה בעת ניסיון ההפיכה בקזחסטן בינואר 2022 אומנם סייעה לנשיא המכהן, אך רק הבליטה את תלותה הביטחונית ברוסיה. המתיחות בין רוסיה למדינות מרכז אסיה גברה באופן משמעותי אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה, כאשר התחזקה תלותה של רוסיה במדינות אלה. באוקטובר 2022 נשיא טג'יקיסטן, אמומאלי רחמון, הטיח ביקורת פומבית בנשיא פוטין על יחסה המתנשא של רוסיה כלפי מדינות מרכז אסיה.
במקביל, בעשור האחרון סין הפכה לשחקנית הכלכלית הדומיננטית ביותר באזור. סין מממנת בניית תשתיות במסגרת יוזמת “החגורה והדרך”, מעניקה הלוואות בהיקפים גדולים למדינות מרכז אסיה, ומעודדת את הצטרפותן למסגרות גיאופוליטיות תחת חסותה. כל מדינות האזור, למעט טורקמניסטן, חברות בארגון שנגחאי לשת״פ; אוזבקיסטאן וקזחסטן מועמדות לחברות בבריקס.
רצונן של מדינות מרכז אסיה בהרחבת שת״פ כלכלי בעל מרכיבים אסטרטגיים מתקבל בברכה על-ידי ממשל טראמפ. ההצהרה המשותפת שנחתמה בין ארה״ב למדינות אלה בתום המפגש האחרון, תואמת את סדרי העדיפויות של ממשל טראמפ: פיתוח תחום המתכות הנדירות והקריטיות ומשאבי אנרגיה, הנמצאים בשפע במרכז אסיה; חיבור האזור לאירופה באמצעות תשתיות התחבורה והאנרגיה הקיימות (המעבר הטרנס-כספי) והעתידות לקום (״הנתיב של טרמפ לשלום ושגשוג בינ״ל״, TRIPP) בקווקז. יצוין כי במהלך ביקור נשיאי חמש מדינות מרכז אסיה בארה״ב, אוזבקיסטן וקזחסטן חתמו על עסקאות עם חברות אמריקאיות בשווי עשרות מיליארדי דולר.
מבחינה גיאופוליטית, המהלכים הנ״ל מאפשרים לממשל האמריקאי למנף את חולשתה של רוסיה ומהווים המשך להתרחבות השפעת ארה״ב במרחב הפוסט-סובייטי: תחילה באזור קווקז בדמות הפיוס בין ארמניה ואזרבייג׳ן, וכעת מול מרכז אסיה. מהלכים אלה חשובים גם בהתמודדות אמריקנית מול סין. עם זאת, הצלחת המדיניות האמריקנית תלויה במידת הנחישות והקוהרנטיות שלה - שני מרכיבים שהממשלים הקודמים לא הצטיינו בהם מול מרכז אסיה.
התפתחויות אלו יוצרות חלון הזדמנויות גם עבור ישראל. צירופה של קזחסטן להסכמי אברהם, מדינה שמקיימת יחסים דיפלומטיים וכלכליים עם ישראל זה שלושה עשורים, אמנם התקבל בחוגים מסוימים בישראל בהרמת גבה, אולם חשוב לזכור שמאז הקמת המדינות הללו בשנות ה-90, ישראל לא השקיעה מאמצים מספיקים בפיתוח יחסיה עמן, וגם היום מאוד רחוקה מניצול הזדמנויות באזור. יש לקוות שזריקת המרץ האמריקאית תעודד גם את מקבלי ההחלטות בירושלים להפנות תשומת לב ומשאבים לאזור זה, שחשיבותו בשנים הקרובות רק תתעצם.
בספרו “תרגום מתוך התעתיק” (2013) תיאר הסופר הרוסי יבגני צ’יז’וב מדינה מרכז אסיאתית דמיונית ששוקעת במעמקי האוטוריטריות המסורתית ומתנתקת לחלוטין מן העולם המערבי, שמצידו לא מביע שום עניין במדינה הרחוקה והנשכחת. בשונה מהתרחיש המתואר, מה שראינו בשבוע האחרון בבית הלבן נראה כהיפוך גמור של חזון זה: במקום התנתקות והתעלמות, מרכז אסיה חוזר לקדמת הבמה הגיאופוליטית.
ב־6 בנובמבר 2025 הנשיא טראמפ אירח בבית הלבן את מנהיגי חמש מדינות מרכז אסיה: קזחסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן, קירגיזסטן וטג'יקיסטן, במסגרת המפגש המכונה C5+1. מתכונת מפגשים זו בדרגי עבודה נוסדה בימי הנשיא אובמה ב-2015, וקיבלה חיזוק בתקופת הנשיא ג׳ו ביידן, שנפגש אישית עם מנהיגי מדינות מרכז אסיה ב-2023 בניו יורק. קיום המפגש בבית הלבן מצביע על רצון שני הצדדים בחיזוק שיתוף הפעולה. סדר היום השמרני של ממשל טרמפ, המתמקד בראש ובראשונה בנושאים כלכליים, תוך הזנחת סוגית זכויות האדם ומצב הדמוקרטיה בעולם, תואם את השקפותיהם הפוליטיות של מנהיגי האזור, וכתוצאה מכך מהווה עבורם הזדמנות של ממש להעמקת היחסים עם ארה״ב. חשוב להזכיר כי למרות ההבדלים בינן לבין עצמן, כל מדינות מרכז אסיה חולקות שאיפה משותפת אחת: חיזוק היחסים עם ארה״ב כתשובה לתלותן הגוברת בשכנותיהן האימתניות, רוסיה וסין.
יחסי מדינות מרכז אסיה עם רוסיה מתאפיינים בחשדנות לצד תלות הדדיות. אלה נובעים מתסביך פוסט-קולוניאלי מחד, וסירובה העיקש של רוסיה לראות בהן מדינות עצמאיות לכל דבר, מאידך. התערבותה הצבאית של רוסיה בעת ניסיון ההפיכה בקזחסטן בינואר 2022 אומנם סייעה לנשיא המכהן, אך רק הבליטה את תלותה הביטחונית ברוסיה. המתיחות בין רוסיה למדינות מרכז אסיה גברה באופן משמעותי אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה, כאשר התחזקה תלותה של רוסיה במדינות אלה. באוקטובר 2022 נשיא טג'יקיסטן, אמומאלי רחמון, הטיח ביקורת פומבית בנשיא פוטין על יחסה המתנשא של רוסיה כלפי מדינות מרכז אסיה.
במקביל, בעשור האחרון סין הפכה לשחקנית הכלכלית הדומיננטית ביותר באזור. סין מממנת בניית תשתיות במסגרת יוזמת “החגורה והדרך”, מעניקה הלוואות בהיקפים גדולים למדינות מרכז אסיה, ומעודדת את הצטרפותן למסגרות גיאופוליטיות תחת חסותה. כל מדינות האזור, למעט טורקמניסטן, חברות בארגון שנגחאי לשת״פ; אוזבקיסטאן וקזחסטן מועמדות לחברות בבריקס.
רצונן של מדינות מרכז אסיה בהרחבת שת״פ כלכלי בעל מרכיבים אסטרטגיים מתקבל בברכה על-ידי ממשל טראמפ. ההצהרה המשותפת שנחתמה בין ארה״ב למדינות אלה בתום המפגש האחרון, תואמת את סדרי העדיפויות של ממשל טראמפ: פיתוח תחום המתכות הנדירות והקריטיות ומשאבי אנרגיה, הנמצאים בשפע במרכז אסיה; חיבור האזור לאירופה באמצעות תשתיות התחבורה והאנרגיה הקיימות (המעבר הטרנס-כספי) והעתידות לקום (״הנתיב של טרמפ לשלום ושגשוג בינ״ל״, TRIPP) בקווקז. יצוין כי במהלך ביקור נשיאי חמש מדינות מרכז אסיה בארה״ב, אוזבקיסטן וקזחסטן חתמו על עסקאות עם חברות אמריקאיות בשווי עשרות מיליארדי דולר.
מבחינה גיאופוליטית, המהלכים הנ״ל מאפשרים לממשל האמריקאי למנף את חולשתה של רוסיה ומהווים המשך להתרחבות השפעת ארה״ב במרחב הפוסט-סובייטי: תחילה באזור קווקז בדמות הפיוס בין ארמניה ואזרבייג׳ן, וכעת מול מרכז אסיה. מהלכים אלה חשובים גם בהתמודדות אמריקנית מול סין. עם זאת, הצלחת המדיניות האמריקנית תלויה במידת הנחישות והקוהרנטיות שלה - שני מרכיבים שהממשלים הקודמים לא הצטיינו בהם מול מרכז אסיה.
התפתחויות אלו יוצרות חלון הזדמנויות גם עבור ישראל. צירופה של קזחסטן להסכמי אברהם, מדינה שמקיימת יחסים דיפלומטיים וכלכליים עם ישראל זה שלושה עשורים, אמנם התקבל בחוגים מסוימים בישראל בהרמת גבה, אולם חשוב לזכור שמאז הקמת המדינות הללו בשנות ה-90, ישראל לא השקיעה מאמצים מספיקים בפיתוח יחסיה עמן, וגם היום מאוד רחוקה מניצול הזדמנויות באזור. יש לקוות שזריקת המרץ האמריקאית תעודד גם את מקבלי ההחלטות בירושלים להפנות תשומת לב ומשאבים לאזור זה, שחשיבותו בשנים הקרובות רק תתעצם.