ישראל ולבנון חתמו (26 ביוני) על הסכם מסגרת בתום הסבב החמישי של השיחות הישירות ביניהן שהחלו לפני כחודשיים בשושבינות אמריקנית. הסכם חשוב זה מציג הסכמה על חזון משותף להשגת הסכם שלום עתידי ומתווה את הנתיב להשגת מטרותיהן של שתי המדינות בסוף הדרך. ללבנון הוא מבטיח שמירה על ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית, את המונופול של צבא לבנון על הנשק בלבנון, את אי ההתערבות של גורמים חיצוניים בענייניה, את חזרת התושבים לאזורים המפונים וסיוע כלכלי לשיקומה. לישראל ניתנת האפשרות להתקדם במסלול לפירוק חזבאללה מנשקו, תוך התניית נסיגתה מלבנון בכך והישארות צה"ל לפי שעה באזור הביטחון ומתן אפשרות לכוחות צה"ל לפעול מול איומים, להרחיק את איראן מלהתערב בלבנון, ולזכות בשלום ובביטחון לתושביה. המכניזם שנקבע ליישום כולל כינון מסגרות בילטרליות לשיח ישיר צבאי ומדיני בתיווכה ובפיקוחה של ארה"ב. כן נמסר על קיומו של נספח צבאי שתוכנו נותר חסוי.
יחד עם זאת, למרות חשיבות ההסכם הדרך ליישומו ארוכה ורווית מהמורות. הסכמת הצדדים ליישום מדורג ומותנה מבשרת תהליך ארוך , אם כי נקבע פיילוט ראשון שייצא לדרך באופן מיידי בשני אזורים בסמיכות לקו הצהוב, אשר מהם ייסוג צה"ל וצבא לבנון יתפרס במקומו (בהמשך ייקבעו אזורים נוספים). ואולם על ההתקדמות בתהליך היישום מעיבים שורה של איומים, ובמיוחד:
* בראש ובראשונה, התנגדות חזבאללה לקבל עליו את הדין ולהסכים לוותר על נשקו, מעמדו העצמאי והקשר לאיראן, תוך איום במלחמת אזרחים. מזכ"ל חזבאללה כבר פרסם (27 ביוני) תגובה רשמית בה טען כי מדובר בהסכם משפיל של כניעה לתכתיב ישראלי-אמריקני ומעשה בגידה של הממשלה הלבנונית. קאסם טען כי ההסכם בין ישראל ללבנון חסר תוקף; קרא לאמץ את הסכם ההבנות האמריקני – איראני; והבטיח להמשיך במאמץ הצבאי להשגת הנסיגה הישראלית המלאה.
* חולשתו של צבא לבנון, אשר ניתן לו תפקיד מרכזי ביישום ההסכם ובהתמודדות מול חזבאללה. אמנם בהסכם נקבע כי יש לפעול לחיזוקו, אך הדבר דורש משאבים וזמן וכן שינויים עמוקים בהרכבו ובתפקודו.
* המשך נוכחות כוחות צה"ל ברצועת הביטחון לזמן בלתי ידוע, אשר עלול לייצר לא רק עם עימותים עם חזבאללה, אלא גם חיכוכים עם צל"ב והתושבים המקומיים המבקשים לחזור לבתיהם.
* ההפרעות הצפויות מצידה של איראן, המעוניינת לשמור על חזבאללה ולהבטיח את שרידותו, כמו גם לשמר את הישגיה בהסכם ההבנות עם ארה"ב ביחס למעורבותה בשמירת הפסקת האש בלבנון.
לסיכום, החתימה על ההסכם הינה התפתחות חיובית - מדובר בהסכם היסטורי המייצר הזדמנות לטווח הארוך לשינוי המציאות הביטחונית והיחסים בין ישראל ללבנון – אם כי בפני יישומו עומדים קשיים רבים. הצלחתו תלויה במידה רבה במידת נכונותם של שני הצדדים לטל סיכונים ולשאת במחירים שהוא דורש.
ישראל ולבנון חתמו (26 ביוני) על הסכם מסגרת בתום הסבב החמישי של השיחות הישירות ביניהן שהחלו לפני כחודשיים בשושבינות אמריקנית. הסכם חשוב זה מציג הסכמה על חזון משותף להשגת הסכם שלום עתידי ומתווה את הנתיב להשגת מטרותיהן של שתי המדינות בסוף הדרך. ללבנון הוא מבטיח שמירה על ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית, את המונופול של צבא לבנון על הנשק בלבנון, את אי ההתערבות של גורמים חיצוניים בענייניה, את חזרת התושבים לאזורים המפונים וסיוע כלכלי לשיקומה. לישראל ניתנת האפשרות להתקדם במסלול לפירוק חזבאללה מנשקו, תוך התניית נסיגתה מלבנון בכך והישארות צה"ל לפי שעה באזור הביטחון ומתן אפשרות לכוחות צה"ל לפעול מול איומים, להרחיק את איראן מלהתערב בלבנון, ולזכות בשלום ובביטחון לתושביה. המכניזם שנקבע ליישום כולל כינון מסגרות בילטרליות לשיח ישיר צבאי ומדיני בתיווכה ובפיקוחה של ארה"ב. כן נמסר על קיומו של נספח צבאי שתוכנו נותר חסוי.
יחד עם זאת, למרות חשיבות ההסכם הדרך ליישומו ארוכה ורווית מהמורות. הסכמת הצדדים ליישום מדורג ומותנה מבשרת תהליך ארוך , אם כי נקבע פיילוט ראשון שייצא לדרך באופן מיידי בשני אזורים בסמיכות לקו הצהוב, אשר מהם ייסוג צה"ל וצבא לבנון יתפרס במקומו (בהמשך ייקבעו אזורים נוספים). ואולם על ההתקדמות בתהליך היישום מעיבים שורה של איומים, ובמיוחד:
* בראש ובראשונה, התנגדות חזבאללה לקבל עליו את הדין ולהסכים לוותר על נשקו, מעמדו העצמאי והקשר לאיראן, תוך איום במלחמת אזרחים. מזכ"ל חזבאללה כבר פרסם (27 ביוני) תגובה רשמית בה טען כי מדובר בהסכם משפיל של כניעה לתכתיב ישראלי-אמריקני ומעשה בגידה של הממשלה הלבנונית. קאסם טען כי ההסכם בין ישראל ללבנון חסר תוקף; קרא לאמץ את הסכם ההבנות האמריקני – איראני; והבטיח להמשיך במאמץ הצבאי להשגת הנסיגה הישראלית המלאה.
* חולשתו של צבא לבנון, אשר ניתן לו תפקיד מרכזי ביישום ההסכם ובהתמודדות מול חזבאללה. אמנם בהסכם נקבע כי יש לפעול לחיזוקו, אך הדבר דורש משאבים וזמן וכן שינויים עמוקים בהרכבו ובתפקודו.
* המשך נוכחות כוחות צה"ל ברצועת הביטחון לזמן בלתי ידוע, אשר עלול לייצר לא רק עם עימותים עם חזבאללה, אלא גם חיכוכים עם צל"ב והתושבים המקומיים המבקשים לחזור לבתיהם.
* ההפרעות הצפויות מצידה של איראן, המעוניינת לשמור על חזבאללה ולהבטיח את שרידותו, כמו גם לשמר את הישגיה בהסכם ההבנות עם ארה"ב ביחס למעורבותה בשמירת הפסקת האש בלבנון.
לסיכום, החתימה על ההסכם הינה התפתחות חיובית - מדובר בהסכם היסטורי המייצר הזדמנות לטווח הארוך לשינוי המציאות הביטחונית והיחסים בין ישראל ללבנון – אם כי בפני יישומו עומדים קשיים רבים. הצלחתו תלויה במידה רבה במידת נכונותם של שני הצדדים לטל סיכונים ולשאת במחירים שהוא דורש.