רף המתיחות בין איראן לישראל עולה מדרגה נוכח הדיווחים על תקיפה באיספאהן של מפעל לפיתוח ולייצור טילים, לצד שתי תקיפות של מובילים בגבול עיראק-סוריה, בהן דווח על מפקד בכיר במשמרות המהפכה ושומרי ראשו שנהרגו.
הדלפות ראשוניות ניסו לייחס את התקיפה לארה"ב, אולם זאת בניגוד למדיניות קבועה של וושינגטון ולפיה היא עצמה מפרסמת אם תקפה ולוקחת אחריות. כבעבר מיהרו גורמים אמריקאיים להדליף כי להערכתם ישראל עומדת מאחורי התקיפה באיספהאן וכי בשני האירועים, כולל במעבר הגבול העיראקי-סורי, לא הייתה ארה"ב מעורבת.
איראן האשימה את ישראל בתקיפה וכצפוי איימה בתגובה חריפה. גם ממוסקבה הושמע גינוי לתקיפה הישראלית. אירוע התקיפה מתרחש ברקע של שורת התפתחויות, ביניהן, המשך אספקת הכטב"מים, ובעתיד כנראה גם טילים, מאיראן לרוסיה; משבר חריף בין איראן לאזרביג'אן בגין היחסים המתהדקים עם ישראל; ושורה של ביקורי בכירים אמריקאיים בישראל – היועץ לביטחון לאומי, ראש ה-CIA ומזכיר המדינה. התפתחויות אלה מציבות את הנושא האיראני במקום גבוה על סדר היום בביקורי הבכירים האמריקאים שאולי רצו בסדר עדיפויות שונה.
על ישראל לקחת בחשבון כי איראן אכן שוקלת תגובות אפשריות ותיבחן אותן על בסיס הנזק שייסבו ובעיקר על בסיס היכולת המבצעית להוציאן לפועל. ארגז הכלים האיראני כולל, תיאורטית, תקיפות מסוריה, לבנון, עיראק ואולי אף תימן. כל אחת מהן מורכבת; אם בשל עליונות ישראלית מול הזירה הסורית; אם בשל חוסר רצון של חיזבאללה לסבך את מדינת לבנון השוקעת; אם משום אי הרצון של עיראק להיות שדה קרב בין איראן לישראל. לרשותה של טהראן, כבעבר, אפשרויות בתחום הסייבר, שעד כה היו באפקטיביות נמוכה, תקיפת כלי שיט בים הפתוח וכמובן בטרור מול אתרים וגורמים ישראליים ויהודיים. אלה, אם יצליחו, יש בהם פוטנציאל להסלמה.
רף המתיחות בין איראן לישראל עולה מדרגה נוכח הדיווחים על תקיפה באיספאהן של מפעל לפיתוח ולייצור טילים, לצד שתי תקיפות של מובילים בגבול עיראק-סוריה, בהן דווח על מפקד בכיר במשמרות המהפכה ושומרי ראשו שנהרגו.
הדלפות ראשוניות ניסו לייחס את התקיפה לארה"ב, אולם זאת בניגוד למדיניות קבועה של וושינגטון ולפיה היא עצמה מפרסמת אם תקפה ולוקחת אחריות. כבעבר מיהרו גורמים אמריקאיים להדליף כי להערכתם ישראל עומדת מאחורי התקיפה באיספהאן וכי בשני האירועים, כולל במעבר הגבול העיראקי-סורי, לא הייתה ארה"ב מעורבת.
איראן האשימה את ישראל בתקיפה וכצפוי איימה בתגובה חריפה. גם ממוסקבה הושמע גינוי לתקיפה הישראלית. אירוע התקיפה מתרחש ברקע של שורת התפתחויות, ביניהן, המשך אספקת הכטב"מים, ובעתיד כנראה גם טילים, מאיראן לרוסיה; משבר חריף בין איראן לאזרביג'אן בגין היחסים המתהדקים עם ישראל; ושורה של ביקורי בכירים אמריקאיים בישראל – היועץ לביטחון לאומי, ראש ה-CIA ומזכיר המדינה. התפתחויות אלה מציבות את הנושא האיראני במקום גבוה על סדר היום בביקורי הבכירים האמריקאים שאולי רצו בסדר עדיפויות שונה.
על ישראל לקחת בחשבון כי איראן אכן שוקלת תגובות אפשריות ותיבחן אותן על בסיס הנזק שייסבו ובעיקר על בסיס היכולת המבצעית להוציאן לפועל. ארגז הכלים האיראני כולל, תיאורטית, תקיפות מסוריה, לבנון, עיראק ואולי אף תימן. כל אחת מהן מורכבת; אם בשל עליונות ישראלית מול הזירה הסורית; אם בשל חוסר רצון של חיזבאללה לסבך את מדינת לבנון השוקעת; אם משום אי הרצון של עיראק להיות שדה קרב בין איראן לישראל. לרשותה של טהראן, כבעבר, אפשרויות בתחום הסייבר, שעד כה היו באפקטיביות נמוכה, תקיפת כלי שיט בים הפתוח וכמובן בטרור מול אתרים וגורמים ישראליים ויהודיים. אלה, אם יצליחו, יש בהם פוטנציאל להסלמה.