התארכות המערכה הצבאית בעזה על השלכותיה, נותנת את אותותיה גם על עמדותיה הפומביות של גרמניה בהקשר להתנהלותה של ישראל. ביטוי לכך ראינו במהלך ביקורו השני של הקנצלר שולץ מאז השבעה באוקטובר.
ביקורו הראשון, ימים ספורים לאחר השבעה באוקטובר, עמד בסימן הבעת סולידריות ותמיכה בלתי מסוייגת בזכותה של ישראל להגנה עצמית במלחמתה נגד החמאס. ביקורו השני של הקנצלר עמד בסימן חילוקי דעות שמתמקדים בתבונה שבהמשך ניהול המערכה הצבאית בכלל והכניסה המתוכננת לרפיח, הצורך החיוני בהזרמת סיוע הומניטרי לרצועה על רקע הדיווחים והמראות הקשים על רעב והמספר גדל של הרוגים, התחושה שישראל אינה עושה די להקלת המצב ההומניטרי, הסירוב הישראלי לדון בשאלת "היום שלמחרת", קרי היעדר פרספקטיבה מדינית, וכן הטענות לאלימות מתנחלים קיצונים נגד האוכלסיה הפלסטינית בשטחים.
ביטוי לביקורת נתן הקנצלר הן בביקור בירדן שקיים יום קודם לביקורו בישראל והן במסיבת עיתונאים משותפת עם ראש הממשלה. לחימה בחמאס הינה לגיטימית, ציין הקנצלר, אך לדבריו ככל שהלחימה נמשכת וככל שהמצב בעזה הופך לנואש, כך נשאלת השאלה האם יש דרכים אחרות להשיג את מטרת המלחמה . עוד ציין כי לא ניתן להתמודד עם טרור רק באמצעים צבאיים. באותה נשימה הוסיף כי יש צורך במתן פרספקטיבה לפלסטינים. הקנצלר נמנע בהקשר זה מלהביע את תמיכתו המפורשת בפתרון שתי המדינות. לבסוף סיפק שולף רמז עפה יותר לאי ההסכמות ואמר שבשיחה שקיים עם נתניהו על תכניות "היום שאחרי" התגלעו חילוקי דעות.
נראה שהחשש שנתן הקנצלר למצב ההומניטרי בעזה ולהשלכות על האוכלוסיה בעקבות כניסה צפויה לרפיח אינן נופלות על אוזן קשבת מצד נתניהו, שהבהיר כי שום לחץ בינ"ל לא ימנע מישראל להשיג את כל מטרות המלחמה.
שלא כדעת חלק "מהמומחים" למדיניות גרמניה כלפי הישראלים, הסבורים כי בעמדותיו נענה הקנצלר לעמדת "הרחוב הגרמני" האנטי-ישראלי, לטעני יש בעמדת הקנצלר כדי להביע דאגה כנה לנוכח התנהלות ישראל. "איננו יכולים לעמוד מנגד ולראות שפלסטינים סובלים מרעב. זה לא אנחנו. זה לא דבר שמבטא את עמדתנו", הבהיר. לסיכום, המערכה בעזה על השלכותיה מציבה אתגר לא פשוט ליחסי שתי המדינות.
התארכות המערכה הצבאית בעזה על השלכותיה, נותנת את אותותיה גם על עמדותיה הפומביות של גרמניה בהקשר להתנהלותה של ישראל. ביטוי לכך ראינו במהלך ביקורו השני של הקנצלר שולץ מאז השבעה באוקטובר.
ביקורו הראשון, ימים ספורים לאחר השבעה באוקטובר, עמד בסימן הבעת סולידריות ותמיכה בלתי מסוייגת בזכותה של ישראל להגנה עצמית במלחמתה נגד החמאס. ביקורו השני של הקנצלר עמד בסימן חילוקי דעות שמתמקדים בתבונה שבהמשך ניהול המערכה הצבאית בכלל והכניסה המתוכננת לרפיח, הצורך החיוני בהזרמת סיוע הומניטרי לרצועה על רקע הדיווחים והמראות הקשים על רעב והמספר גדל של הרוגים, התחושה שישראל אינה עושה די להקלת המצב ההומניטרי, הסירוב הישראלי לדון בשאלת "היום שלמחרת", קרי היעדר פרספקטיבה מדינית, וכן הטענות לאלימות מתנחלים קיצונים נגד האוכלסיה הפלסטינית בשטחים.
ביטוי לביקורת נתן הקנצלר הן בביקור בירדן שקיים יום קודם לביקורו בישראל והן במסיבת עיתונאים משותפת עם ראש הממשלה. לחימה בחמאס הינה לגיטימית, ציין הקנצלר, אך לדבריו ככל שהלחימה נמשכת וככל שהמצב בעזה הופך לנואש, כך נשאלת השאלה האם יש דרכים אחרות להשיג את מטרת המלחמה . עוד ציין כי לא ניתן להתמודד עם טרור רק באמצעים צבאיים. באותה נשימה הוסיף כי יש צורך במתן פרספקטיבה לפלסטינים. הקנצלר נמנע בהקשר זה מלהביע את תמיכתו המפורשת בפתרון שתי המדינות. לבסוף סיפק שולף רמז עפה יותר לאי ההסכמות ואמר שבשיחה שקיים עם נתניהו על תכניות "היום שאחרי" התגלעו חילוקי דעות.
נראה שהחשש שנתן הקנצלר למצב ההומניטרי בעזה ולהשלכות על האוכלוסיה בעקבות כניסה צפויה לרפיח אינן נופלות על אוזן קשבת מצד נתניהו, שהבהיר כי שום לחץ בינ"ל לא ימנע מישראל להשיג את כל מטרות המלחמה.
שלא כדעת חלק "מהמומחים" למדיניות גרמניה כלפי הישראלים, הסבורים כי בעמדותיו נענה הקנצלר לעמדת "הרחוב הגרמני" האנטי-ישראלי, לטעני יש בעמדת הקנצלר כדי להביע דאגה כנה לנוכח התנהלות ישראל. "איננו יכולים לעמוד מנגד ולראות שפלסטינים סובלים מרעב. זה לא אנחנו. זה לא דבר שמבטא את עמדתנו", הבהיר. לסיכום, המערכה בעזה על השלכותיה מציבה אתגר לא פשוט ליחסי שתי המדינות.