מפגש שרי החוץ של האיחוד האירופי הסתיים אמש ללא הצבעה על צעדים מעשיים נגד ישראל – כגון השעיית הסכם האסוציאציה או הטלת סנקציות נקודתיות.
הרקע הדיון היה בקשתה של הולנד, ולצידה 16 מדינות נוספות, לקיים דיון באופציה להשעות את הסכם האסוציאציה עם ישראל בטענה שהתנהלות האחרונה ברצועת עזה מהווה הפרה של סעיף 2 בהסכם: ״כיבוד זכויות אדם ועקרונות דמוקרטים״. בבסיס הדיון עמד מסמך שהוכן ע״י שירות החוץ של האיחוד, ובו מתוארים סימנים להפרה קשה של החוק הבינ״ל על ידי ישראל, כולל האמנה הרצח עם. לבקשת מנהיגי האיחוד ובתגובה לדו״ח, ניסחה הממונה על ענייני חוץ וביטחון מטעם האיחוד, קאיה קאלאס, רשימת סנקציות אפשריות.
הסיבה העיקרית לכך ששרי החוץ הסתפקו בדיון על המצב ברצועה ועל האופציות לנקיטת צעדים, מבלי לאמץ צעדים קונקרטיים, היא ההבנה שהושגה בין האיחוד לבין ישראל על צעדים משמעותיים שבכוונת ישראל לנקוט בזמן הקרוב על מנת לייצר שיפור במצב ההומניטרי ברצועה.
במסיבת עיתונאים שקיימה קאלאס לאחר המפגש, היא הודיעה שניכרים בשטח סימנים חיוביים המעידים על יישום ההבנות, וכי על ישראל לנקוט צעדים קונקרטיים נוספים לשיפור המצב. שר החוץ ההולנדי כי בכוונת האיחוד לעקוב מקרוב אחר יישום ההבנות, וכי האופציה להטלת סנקציות בעתיד נותרה על השולחן. קאלאס הוסיפה כי ״המטרה היא לא להעניש את ישראל, אלא לקדם הפסקת אש ועסקת שחרור חטופים.״
מנגד, ולמרות הביקורת הניכרת על התנהלות על ישראל ועל המצב ההומניטרי ברצועת עזה, ישנן מדינות הממשיכות להתנגד ל״הענשת״ ישראל: גרמניה, איטליה, בולגריה, רומניה, צ׳כיה והונגריה.
אם לא תעמוד ישראל בציפיות לייצר שיפור במצב ההומניטרי ברצועת עזה, ואם תמשיך בהחלטה להתחיל בקמת ״העיר ההומניטרית״, שמשפטנים רואים ביישומה פשע מלחמה ופשע נגד האנושות, עלול האיחוד, או חלק ממדינותיו, לנקוט בצעדי עונשין.
לסיכום, עם כניסתה לתפקידה ביקשה הממונה על ענייני החוץ קאלאס לפתוח דף חדש ביחסי האיחוד עם ישראל, לאור היחסים הרעועים של ישראל עם קודמה בתפקיד, ג׳וזפ בורל. נראה כי בפני שאיפה זו עומדים אתגרים לא פשוטים.
מפגש שרי החוץ של האיחוד האירופי הסתיים אמש ללא הצבעה על צעדים מעשיים נגד ישראל – כגון השעיית הסכם האסוציאציה או הטלת סנקציות נקודתיות.
הרקע הדיון היה בקשתה של הולנד, ולצידה 16 מדינות נוספות, לקיים דיון באופציה להשעות את הסכם האסוציאציה עם ישראל בטענה שהתנהלות האחרונה ברצועת עזה מהווה הפרה של סעיף 2 בהסכם: ״כיבוד זכויות אדם ועקרונות דמוקרטים״. בבסיס הדיון עמד מסמך שהוכן ע״י שירות החוץ של האיחוד, ובו מתוארים סימנים להפרה קשה של החוק הבינ״ל על ידי ישראל, כולל האמנה הרצח עם. לבקשת מנהיגי האיחוד ובתגובה לדו״ח, ניסחה הממונה על ענייני חוץ וביטחון מטעם האיחוד, קאיה קאלאס, רשימת סנקציות אפשריות.
הסיבה העיקרית לכך ששרי החוץ הסתפקו בדיון על המצב ברצועה ועל האופציות לנקיטת צעדים, מבלי לאמץ צעדים קונקרטיים, היא ההבנה שהושגה בין האיחוד לבין ישראל על צעדים משמעותיים שבכוונת ישראל לנקוט בזמן הקרוב על מנת לייצר שיפור במצב ההומניטרי ברצועה.
במסיבת עיתונאים שקיימה קאלאס לאחר המפגש, היא הודיעה שניכרים בשטח סימנים חיוביים המעידים על יישום ההבנות, וכי על ישראל לנקוט צעדים קונקרטיים נוספים לשיפור המצב. שר החוץ ההולנדי כי בכוונת האיחוד לעקוב מקרוב אחר יישום ההבנות, וכי האופציה להטלת סנקציות בעתיד נותרה על השולחן. קאלאס הוסיפה כי ״המטרה היא לא להעניש את ישראל, אלא לקדם הפסקת אש ועסקת שחרור חטופים.״
מנגד, ולמרות הביקורת הניכרת על התנהלות על ישראל ועל המצב ההומניטרי ברצועת עזה, ישנן מדינות הממשיכות להתנגד ל״הענשת״ ישראל: גרמניה, איטליה, בולגריה, רומניה, צ׳כיה והונגריה.
אם לא תעמוד ישראל בציפיות לייצר שיפור במצב ההומניטרי ברצועת עזה, ואם תמשיך בהחלטה להתחיל בקמת ״העיר ההומניטרית״, שמשפטנים רואים ביישומה פשע מלחמה ופשע נגד האנושות, עלול האיחוד, או חלק ממדינותיו, לנקוט בצעדי עונשין.
לסיכום, עם כניסתה לתפקידה ביקשה הממונה על ענייני החוץ קאלאס לפתוח דף חדש ביחסי האיחוד עם ישראל, לאור היחסים הרעועים של ישראל עם קודמה בתפקיד, ג׳וזפ בורל. נראה כי בפני שאיפה זו עומדים אתגרים לא פשוטים.