פרשת מעצרם של זוג התיירים הישראלים, נטלי ומורדי אוקנין, בטורקיה באשמת ריגול היא חריגה בתבנית היחסים בין ישראל וטורקיה. על אף הידרדרות היחסים בין המדינות בעשור האחרון, רק לעיתים רחוקות היו דיווחים על יחס לא חיובי לתיירים ישראלים במדינה, ואף אחד מהסיפורים לא הגיע לכדי מה שחווים כיום בני הזוג אוקנין. למעשה, אנקרה עודדה את התיירות מישראל אליה (כפי שהיא פועלת לעידוד תיירות ממדינות אחרות), ולפני פרוץ מגפת הקורונה מספר התיירים הישראלים שביקרו בטורקיה חזר למספר השיא (כחצי מיליון תיירים ב-2019), כפי שהיה לפני אירוע המרמרה ב-2010.
ההחלטה להאריך את המעצר של התיירים הישראלים במדינה, ולא פשוט לגרשם, יצרה מורכבות מדינית עבור ירושלים, אף שבעת הנוכחית נראה שהנזק שיגרם ממשבר זה לטורקיה גבוה מזה שיגרם לישראל. בהקשר סקטור התיירות, טורקיה היא הנהנית העיקרית – הן מבחינת זרם התיירים הישראלים לטורקיה והן מבחינת העובדה שבעוד חברות התעופה הטורקיות פועלות בנתיב הטיסה איסטנבול-תל אביב, חברות התעופה הישראליות אינן טסות לטורקיה בגלל סירוב של אנקרה לשתף פעולה עם דרישות הביטחון הישראליות. יש לציין שחברות התעופה הישראליות כן טסות בשטח האווירי הטורקי, והדבר חוסך להן דלק וזמן. לפני פרוץ הקורונה גם היו כמה אלפי עולי רגל טורקים שהגיעו לישראל, אך מדובר במספרים יחסית זניחים והיו גם כמה תקריות שהתרחשו במהלך ביקורם, בפרט באזור הר הבית. גם בהסתכלות רחבה יותר, אנקרה היא זאת שפעלה בשנה האחרונה (אם כי לא בלב שלם) לנסות להחזיר את הייצוג הדיפלומטי לרמה המלאה בין המדינות וישראל הגיבה בהיסוס.
רצוי כי פתרון המשבר יתבסס על ערוץ התקשורת בין נשיא ישראל, יצחק הרצוג, לנשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, שנוצר השנה ומסתמן כמבטיח יחסית. חשוב לזכור שבעת הנוכחית למעשה זו אנקרה שנמצאת במקום בעייתי יותר מבחינה מדינית וכלכלית מאשר ישראל.
פרשת מעצרם של זוג התיירים הישראלים, נטלי ומורדי אוקנין, בטורקיה באשמת ריגול היא חריגה בתבנית היחסים בין ישראל וטורקיה. על אף הידרדרות היחסים בין המדינות בעשור האחרון, רק לעיתים רחוקות היו דיווחים על יחס לא חיובי לתיירים ישראלים במדינה, ואף אחד מהסיפורים לא הגיע לכדי מה שחווים כיום בני הזוג אוקנין. למעשה, אנקרה עודדה את התיירות מישראל אליה (כפי שהיא פועלת לעידוד תיירות ממדינות אחרות), ולפני פרוץ מגפת הקורונה מספר התיירים הישראלים שביקרו בטורקיה חזר למספר השיא (כחצי מיליון תיירים ב-2019), כפי שהיה לפני אירוע המרמרה ב-2010.
ההחלטה להאריך את המעצר של התיירים הישראלים במדינה, ולא פשוט לגרשם, יצרה מורכבות מדינית עבור ירושלים, אף שבעת הנוכחית נראה שהנזק שיגרם ממשבר זה לטורקיה גבוה מזה שיגרם לישראל. בהקשר סקטור התיירות, טורקיה היא הנהנית העיקרית – הן מבחינת זרם התיירים הישראלים לטורקיה והן מבחינת העובדה שבעוד חברות התעופה הטורקיות פועלות בנתיב הטיסה איסטנבול-תל אביב, חברות התעופה הישראליות אינן טסות לטורקיה בגלל סירוב של אנקרה לשתף פעולה עם דרישות הביטחון הישראליות. יש לציין שחברות התעופה הישראליות כן טסות בשטח האווירי הטורקי, והדבר חוסך להן דלק וזמן. לפני פרוץ הקורונה גם היו כמה אלפי עולי רגל טורקים שהגיעו לישראל, אך מדובר במספרים יחסית זניחים והיו גם כמה תקריות שהתרחשו במהלך ביקורם, בפרט באזור הר הבית. גם בהסתכלות רחבה יותר, אנקרה היא זאת שפעלה בשנה האחרונה (אם כי לא בלב שלם) לנסות להחזיר את הייצוג הדיפלומטי לרמה המלאה בין המדינות וישראל הגיבה בהיסוס.
רצוי כי פתרון המשבר יתבסס על ערוץ התקשורת בין נשיא ישראל, יצחק הרצוג, לנשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, שנוצר השנה ומסתמן כמבטיח יחסית. חשוב לזכור שבעת הנוכחית למעשה זו אנקרה שנמצאת במקום בעייתי יותר מבחינה מדינית וכלכלית מאשר ישראל.