בין עסקת החטופים לסיום המלחמה: משמעויות בחירת סינוואר לראש הלשכה המדינית של חמאס - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פוסטים

דף הבית פוסטים בין עסקת החטופים לסיום המלחמה: משמעויות בחירת סינוואר לראש הלשכה המדינית של חמאס

בין עסקת החטופים לסיום המלחמה: משמעויות בחירת סינוואר לראש הלשכה המדינית של חמאס
קובי מיכאל
7 באוגוסט, 2024

יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה, נבחר לעמוד בראש הלשכה המדינית של חמאס, למעשה בראש הארגון, במקומו של אסמאעיל הנייה שחוסל בטהראן בשבוע שעבר. בחירתו לחלוטין לא צפויה ושמו לא עלה בבורסת השמות וההשערות לגבי מחליפו של הנייה. בחירתו מעידה על מעמדו ועל השפעתו בארגון ועל מקומה של רצועת עזה כמרכז הכובד המשמעותי של התנועה.

לא ברור כיצד בוצע מהלך הבחירה והאם כדרכה של חמאס הבחירה התבצעה על ידי מועצת השורא, ואם כן כיצד והיכן, אך הבחירה היא רשמית ופורסמה ככזו גם בהודעה רשמית של הארגון. מעבר לכך, לא לגמרי ברור כיצד ינהל סינוואר את הארגון כשהוא ספון במקום מחבואו ונמצא במנוסה מתמדת מפני כוחות צה"ל שבעקבותיו. מאידך גיסא, מינויו לתפקיד מנהיג הארגון לצד תפקידו כמנהיג הארגון ברצועת עזה, הופכת אותו למוציא ולמביא, למקור הסמכות העיקרי ואולי הבלעדי של הארגון בכל הנוגע למשא ומתן בנושא החטופים. השפעתו בעניין זה בלטה גם קודם לכן והוא נטה לזלזל באסמאעיל הנייה, אלא שכעת לא יעמוד בפניו מכשול או שיבוש כלשהו ואם השמועות או ההערכות לגבי הקו הנוקשה שהפגין הנייה אכן נכונות, הרי שכעת משנסתלק המכשול, ניתן להניח את האפשרות שסינוואר יוכל לקדם עסקה ביתר קלות.

בחירתו של סינוואר לתפקיד יכולה להתפרש כביטוי של הכרה והוקרה למרכזיותה של רצועת עזה, להובלתה את ההתנגדות המזוינת ולמחיר הכבד ששילמה. בה בעת, הבחירה היא גם ביטוי למעמדו של סינוואר ומסר חשוב מבחינת חמאס לפלסטינים, לישראל ולכל השאר בנוגע ליכולת העמידה שלה ולרציפות התפקודית שלה.

בהנחה שסינוואר יבקש לבסס את מעמדו כמנהיג הארגון ולהסיר כל מכשול או מועמד לקראת הבחירות להנהגת הארגון שצפויות להתקיים בשנת 2025, סביר להניח שירצה להביא למימוש עסקה ולסיום המלחמה עם ערבויות לביטחונו האישי, כדי להיכנס לתפקיד מנהיג הארגון במשנה מרץ לקראת הבאות. לפיכך, ייתכן ולפנינו הזדמנות לסיום המלחמה ברצועת עזה בעסקת חטופים סבירה יותר מבחינת ישראל ואפילו עם אפשרות לעזיבתו של סינוואר את הרצועה, אותה יוכל להציג לא כהימלטות אלא כצורך חיוני למימוש אחריותו ומחויבותו כמנהיג הארגון שאינו יכול לפעול ככזה מרצועת עזה. במידה והמצרים תרמו למהלך מאחורי הקלעים בזכות קרבתם לסינוואר והעדפתו של האחרון אותם על פני הקטרים, ייתכן ומצרים תוכל להוביל למימוש התרחיש.

בחירתו של סינוואר לא שמה קץ בהכרח ליריבויות המוכרות בארגון בין תומכי קטר (ח'אלד משעל) לבין תומכי מצרים (יחיא סינוואר), בין הנהגת עזה להנהגת הגדה ובין האישים עצמם, אך אין ספק שיש בבחירה כדי לקבע את בכירותו של סינוואר, את מנהיגותו ואת סמכותו. התוצאה מעידה גם על נחישותו של האיש ועל כישוריו הפוליטיים והמנהיגותיים ויש בכך כדי להקרין על מעמדו ועל מעמד הארגון מעבר לארגון עצמו. המהלך, מסמן את סינוואר גם כמועמד להנהגה הפלסטינית וסביר להניח שהאתגר שיציב לפתחו של אבו מאזן והנהגת הפתח והרשות אף יעלה על האתגר שהציב בפניהם אסמאעיל הנייה.

והערה לסיום – כמו חוקרים ומומחים רבים העוסקים בחמאס שנים ארוכות, לא העליתי בדעתי את התרחיש של בחירת סינוואר לתפקיד. יש בכך משום עדות נוספת למגבלות הדמיון שלנו כחוקרים, לעובדת נצחיותה של ההפתעה באשר היא ולקח מתחייב לצניעות מחקרית.

נושאים: יחסי ישראל-פלסטינים, רצועת עזה וחמאס
פוסטים אחרונים
לכל הפוסטים
פגיעת הטיל בנתב"ג: מה התרחש, מדוע נכשל היירוט – ומהן המסקנות?
5 במאי, 2025
הדרוזים בסוריה תחת אש: כיצד צריכה להגיב ישראל?
4 במאי, 2025
מדוע צבא לבנון מעדיף להתעמת עם הפלגים הפלסטינים – ולא עם חזבאללה?
29 באפריל, 2025

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.