פוסטים

אפשר לדון או להתווכח בשאלה האם מפקד חיל אוויר או הרמטכ"ל נקטו נכון כשפיטרו את חותמי "מכתב הטייסים" הפעילים. אין במכתב לא סרבנות ואפילו לא איום בהפסקת התנדבות. לא במפורש ואפילו לא ברמז. הסיבה לפיטורם ממילואים, לדברי מח"א, היא שימוש בעצם היותם אנשי צוות אוויר בעת שהם מביעים עמדה פוליטית הנוגדת את המהלכים הצבאיים והנחיות הדרג המדיני. ברור לכל שאלו שחתומים על המכתב והם שבשרות פעיל, ביצעו בימים האחרונים פעילות מבצעית והיו ממשיכים לעשות זאת גם בשבוע הבא. כמו כן ברור לכל שמדובר באזרחים שמותר להם להביע דעה.

שתי הערות:

1. הרמטכ"ל, מח"א והמעגל הקרוב אליהם לא באמת מבינים את אנשי המילואים ואת מהות השירות. מילואים זה עולם אחר ועד שמישהו לא נמצא שם, הוא לא באמת מבין את זה לעומק. הדבר בא לידי ביטוי לא רק באירועים אלה – זו בעיה מערכתית, והם לצערי אפילו לא מכירים בכך שהם לא מבינים.

היה לי ברור שלא רק שהרמטכ"ל ומח"א לא ימנעו את הוצאת המכתב (כפי שהם ניסו בימים האחרונים), אלא שהרחקת אנשי חיל האוויר רק תביא נוספים להתייצב לצידם. עברה שעה מאז פרסם מפקד חיל האוויר את החלטתו עד שקיבלתי הודעה להצטרף לעצומת אנשי השריון במילואים, ועוד כמה שעות עד שנודעה לי על עצומת חיל הים, ועכשיו גם חותמים רופאות ורופאים על מכתב דומה. האם גם שם יודחו כל החותמים המשרתים בפועל? קשה להעריך אם האירוע הסתיים או שהמחאה של אנשי מילואים רק תתגבר. להערכתי, אם המצב המדיני/צבאי ואי החזרת החטופים ימשך, יתעוררו עוד ועוד מחאות מסוג זה, עד שאירוע אחד יפרוץ ויצא משליטה של המערכת הצבאית.

2. התהליכים הללו פוגעים קשות במרקם העדין כל כך בין מערך המילואים לבין הפיקוד העליון של צה"ל (אנשי קבע). פגיעה כזו תהיה בכיה לדורות. זה לא רק עניין של המלחמה הזו. זה לשנים רבות קדימה וצה"ל לא יכול בלי מערך מילואים מחוייב. כדאי למפקדי צה"ל לשקול זאת בעת שהם מקבלים את החלטותיהם.