דו"ח של Arab Barometer שפורסם לאחרונה חושף ממצאים מטרידים מנקודת המבט הישראלית. סקר דעת הקהל האחרון שערך גוף המחקר מצביע על ירידה חדה בתמיכה של המרוקנים בנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב: מ-31% בשנת 2022 ל-13% בלבד. הממצא מסמן שינוי משמעותי במרוקו, שהתאפיינה בשנים קודמות בשיעור תמיכה גבוה בנורמליזציה בהשוואה למדינות ערביות אחרות כמו מצרים וירדן.
ירידה זו נובעת מהאופן שבו העולם הערבי, לרבות מרוקו, תופס את המלחמה המתמשכת בעזה. על פי ממצאי הסקר, המרוקנים מתארים את המלחמה בעזה כטבח (26%), מלחמה (24%), רצח עם (14%) או הרג המוני (14%). מאז אוקטובר, מתקיימות במרוקו הפגנות תמיכה בפלסטינים כמעט מדי שבוע, ושכיח לשמוע בהן קריאות לניתוק היחסים בין המדינות.
מגמה זו מדגישה את המתח בין המדיניות הרשמית של המלך, של המשך קיום הקשרים עם ישראל, אם כי בפרופיל נמוך יותר, לבין הביקורת הציבורית והפוליטית הגוברת. מחד, ארמון המלוכה מתיר לרוב לערוך הפגנות תמיכה בפלסטינים, נושא שזוכה לתמיכה משמעותית במרוקו ובעולם הערבי בכלל, ולאורך השנים חזר על תמיכתו במאבק הפלסטיני להקמת מדינה בגבולות 1967, לצד ישראל. הפגנות אלו גם מסייעות להסיט את תשומת הלב הציבורית מבעיות שונות המעסיקות את אזרחי המדינה, כמו יוקר המחיה. מאידך, הארמון מגלה סובלנות מועטה לביקורת גלויה על המדיניות הרשמית של המשך הקשרים עם ישראל; לפחות שני בני אדם נעצרו בחודשים האחרונים לאחר שמתחו ביקורת פומבית על מדיניות הארמון בנושא.
בעוד היבטים חשובים של יחסי ישראל-מרוקו נותרו תקינים – הסחר בין המדינות נמשך וגם הקשרים הביטחוניים לא נפגעו – היבטים משמעותיים אחרים ספגו פגיעה קשה. כך, הקשרים הדיפלומטיים בין המדינות נפגעו, הביקורים הרשמיים פסקו והתיירות ספגה פגיעה אנושה. תנודתיות זו ביחסים בתקופות הסלמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני אינה חדשה, ועל ישראל לזכור שתמיכתה של מרוקו בפלסטינים עשויה לחרוג ממס שפתיים. הדוגמה הבולטת לכך היא האינתיפאדה השנייה, שבעקבותיה מרוקו הרחיקה לכת עד לכדי ניתוק היחסים עם ישראל – ונדרשו כמעט עשרים שנה על מנת לחדשם.
דו"ח של Arab Barometer שפורסם לאחרונה חושף ממצאים מטרידים מנקודת המבט הישראלית. סקר דעת הקהל האחרון שערך גוף המחקר מצביע על ירידה חדה בתמיכה של המרוקנים בנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב: מ-31% בשנת 2022 ל-13% בלבד. הממצא מסמן שינוי משמעותי במרוקו, שהתאפיינה בשנים קודמות בשיעור תמיכה גבוה בנורמליזציה בהשוואה למדינות ערביות אחרות כמו מצרים וירדן.
ירידה זו נובעת מהאופן שבו העולם הערבי, לרבות מרוקו, תופס את המלחמה המתמשכת בעזה. על פי ממצאי הסקר, המרוקנים מתארים את המלחמה בעזה כטבח (26%), מלחמה (24%), רצח עם (14%) או הרג המוני (14%). מאז אוקטובר, מתקיימות במרוקו הפגנות תמיכה בפלסטינים כמעט מדי שבוע, ושכיח לשמוע בהן קריאות לניתוק היחסים בין המדינות.
מגמה זו מדגישה את המתח בין המדיניות הרשמית של המלך, של המשך קיום הקשרים עם ישראל, אם כי בפרופיל נמוך יותר, לבין הביקורת הציבורית והפוליטית הגוברת. מחד, ארמון המלוכה מתיר לרוב לערוך הפגנות תמיכה בפלסטינים, נושא שזוכה לתמיכה משמעותית במרוקו ובעולם הערבי בכלל, ולאורך השנים חזר על תמיכתו במאבק הפלסטיני להקמת מדינה בגבולות 1967, לצד ישראל. הפגנות אלו גם מסייעות להסיט את תשומת הלב הציבורית מבעיות שונות המעסיקות את אזרחי המדינה, כמו יוקר המחיה. מאידך, הארמון מגלה סובלנות מועטה לביקורת גלויה על המדיניות הרשמית של המשך הקשרים עם ישראל; לפחות שני בני אדם נעצרו בחודשים האחרונים לאחר שמתחו ביקורת פומבית על מדיניות הארמון בנושא.
בעוד היבטים חשובים של יחסי ישראל-מרוקו נותרו תקינים – הסחר בין המדינות נמשך וגם הקשרים הביטחוניים לא נפגעו – היבטים משמעותיים אחרים ספגו פגיעה קשה. כך, הקשרים הדיפלומטיים בין המדינות נפגעו, הביקורים הרשמיים פסקו והתיירות ספגה פגיעה אנושה. תנודתיות זו ביחסים בתקופות הסלמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני אינה חדשה, ועל ישראל לזכור שתמיכתה של מרוקו בפלסטינים עשויה לחרוג ממס שפתיים. הדוגמה הבולטת לכך היא האינתיפאדה השנייה, שבעקבותיה מרוקו הרחיקה לכת עד לכדי ניתוק היחסים עם ישראל – ונדרשו כמעט עשרים שנה על מנת לחדשם.