מועצת הביטחון של האו"ם קיבלה לראשונה מאז מתחילת המלחמה החלטה הדורשת בין היתר הפסקת אש מיידית בעזה במהלך חודש הרמדאן וכן שחרור מיידי ובלתי מותנה של כל החטופים הישראלים. בנוסף דורשת ההחלטה כיבוד הוראות הדין ביחס לזכויות עצורים והסרת מגבלות על הכנסת סיוע הומניטרי בהיקף הנדרש. ההחלטה התקבלה ברוב של 14 מדינות, כאשר ארה"ב נמנעה ולא הטילה וטו. ההחלטה לא ניתנה תחת פרק שבע למגילת האו"ם, אך מנוסחת בלשון דרישה ולא כקריאה, על כן היא עשויה להתפרש כהחלטה מחייבת. שתי הדרישות, להפסקת אש זמנית ולשחרור החטופים, מפורטות באותה פסקה אך לא ברור מלשון ההחלטה אם הן כרוכות זו בזו.
הממשל האמריקאי מצידו הבהיר מיד לאחר אימוץ ההחלטה כי היא "אינה מחייבת" ואין לראות בה שינוי בעמדה האמריקאית, ובראייתו ההחלטה קושרת ישירות בין הפסקת האש לשחרור החטופים, אם כי הדבר לא נאמר במפורש בהחלטה. ההחלטה של הממשל להימנע ובכך לאפשר את קבלת ההחלטה נובעת מרצונו לשמר את מועצת הביטחון כגוף רלוונטי, אך בעיקר היא משתלבת, לפחות בראייתו, במאמץ המרכזי שלו להביא לעסקת חטופים שתוביל להפסקת אש למספר שבועות, שבמהלכה יוכל הממשל לקדם את סדר היום שלו ליום שאחרי המלחמה. לצד זאת, ההחלטה נועדה גם לשדר מסר לישראל כי להתעלמות ישראלית מלקיחה בחשבון של ההסתייגויות האמריקאיות יש מחיר. האשמת ישראל בהפרת ההחלטה לא תגרור סנקציות באופן אוטומטי, אלא תידרש החלטה נוספת, שעליה סביר שארה"ב תטיל וטו. עם זאת, היא צפויה לשמש במערכה המשפטית והמדינית בזירה הבינלאומית, כולל בהליכים בבתי משפט ברחבי העולם ובהפעלת לחצים על ממשלות להימנע מסיוע לישראל במלחמתה ולנקוט צעדים נגד ישראל.
המשך ההתנגחות הפומבית בין הנהגות ישראל וארה"ב, כולל הפרשנות המחמירה שרה"מ נתניהו נתן להחלטה בניגוד לעמדה האמריקאית (ובניגוד לאינטרס הישראלי) וההחלטה לבטל, לפחות לפי שעה, את ביקור המשלחת בוושינגטון שנקבע בעקבות בקשה מפורשת של נשיא ארה"ב, פוגעת ביכולת שלהן לנהל שיח באווירה ראויה ועניינית. הממשל הדגיש כי הוא "מופתע ומאוכזב" מההחלטה לבטל את הגעת המשלחת ודובריו האשימו כי ההחלטה נובעת משיקולים פוליטיים פנים ישראליים.
בכל מקרה העימות המרכזי בין שתי המדינות אינו על החלטת מועבי"ט אלא על המבצע הצבאי ברפיח שישראל חוזרת וקובעת שבכוונתה להוציא לפועל. בהקשר זה, הממשל נחרץ בהתנגדותו למבצע צבאי רחב וסגנית הנשיא, קמלה האריס, הדגישה כי הממשל "היה מאוד ברור בכמה וכמה שיחות, שמבצע צבאי רחב היקף ברפיח יהיה טעות עצומה". בתשובה לשאלה "האם את שוללת את האפשרות שיהיו השלכות מצד ארה"ב?" ענתה האריס כי אין היא פוסלת כלום. הממשל התכוון להציג למשלחת צעדים חילופיים להשגת המטרות נגד החמאס ללא מבצע רחב ועתה דוברים מטעמו טענו כי נתניהו "חיפש" תרוץ להימנע משליחת המשלחת. סביר כי הסוגייה תידון במסגרת ביקורו של שר הביטחון גלנט בוושינגטון.
נראה כי ההתפתחויות האחרונות מעידות על אבדן הסבלנות מצד וושינגטון להתנהלותה של ישראל. קריסת האפשרות לעסקת חטופים ומהלך מצידה של ישראל ברפיח, שלא יהיה מתואם עם הממשל, יהווה נקודת מפנה ביחס הממשל לישראל ועשוי לדחוק אותו לאמץ מנופי לחץ משמעותיים נגד ישראל (מדיניים וצבאיים) הרבה יותר משמעותיים מההחלטה הנוכחית להימנע במועבי"ט.
מועצת הביטחון של האו"ם קיבלה לראשונה מאז מתחילת המלחמה החלטה הדורשת בין היתר הפסקת אש מיידית בעזה במהלך חודש הרמדאן וכן שחרור מיידי ובלתי מותנה של כל החטופים הישראלים. בנוסף דורשת ההחלטה כיבוד הוראות הדין ביחס לזכויות עצורים והסרת מגבלות על הכנסת סיוע הומניטרי בהיקף הנדרש. ההחלטה התקבלה ברוב של 14 מדינות, כאשר ארה"ב נמנעה ולא הטילה וטו. ההחלטה לא ניתנה תחת פרק שבע למגילת האו"ם, אך מנוסחת בלשון דרישה ולא כקריאה, על כן היא עשויה להתפרש כהחלטה מחייבת. שתי הדרישות, להפסקת אש זמנית ולשחרור החטופים, מפורטות באותה פסקה אך לא ברור מלשון ההחלטה אם הן כרוכות זו בזו.
הממשל האמריקאי מצידו הבהיר מיד לאחר אימוץ ההחלטה כי היא "אינה מחייבת" ואין לראות בה שינוי בעמדה האמריקאית, ובראייתו ההחלטה קושרת ישירות בין הפסקת האש לשחרור החטופים, אם כי הדבר לא נאמר במפורש בהחלטה. ההחלטה של הממשל להימנע ובכך לאפשר את קבלת ההחלטה נובעת מרצונו לשמר את מועצת הביטחון כגוף רלוונטי, אך בעיקר היא משתלבת, לפחות בראייתו, במאמץ המרכזי שלו להביא לעסקת חטופים שתוביל להפסקת אש למספר שבועות, שבמהלכה יוכל הממשל לקדם את סדר היום שלו ליום שאחרי המלחמה. לצד זאת, ההחלטה נועדה גם לשדר מסר לישראל כי להתעלמות ישראלית מלקיחה בחשבון של ההסתייגויות האמריקאיות יש מחיר. האשמת ישראל בהפרת ההחלטה לא תגרור סנקציות באופן אוטומטי, אלא תידרש החלטה נוספת, שעליה סביר שארה"ב תטיל וטו. עם זאת, היא צפויה לשמש במערכה המשפטית והמדינית בזירה הבינלאומית, כולל בהליכים בבתי משפט ברחבי העולם ובהפעלת לחצים על ממשלות להימנע מסיוע לישראל במלחמתה ולנקוט צעדים נגד ישראל.
המשך ההתנגחות הפומבית בין הנהגות ישראל וארה"ב, כולל הפרשנות המחמירה שרה"מ נתניהו נתן להחלטה בניגוד לעמדה האמריקאית (ובניגוד לאינטרס הישראלי) וההחלטה לבטל, לפחות לפי שעה, את ביקור המשלחת בוושינגטון שנקבע בעקבות בקשה מפורשת של נשיא ארה"ב, פוגעת ביכולת שלהן לנהל שיח באווירה ראויה ועניינית. הממשל הדגיש כי הוא "מופתע ומאוכזב" מההחלטה לבטל את הגעת המשלחת ודובריו האשימו כי ההחלטה נובעת משיקולים פוליטיים פנים ישראליים.
בכל מקרה העימות המרכזי בין שתי המדינות אינו על החלטת מועבי"ט אלא על המבצע הצבאי ברפיח שישראל חוזרת וקובעת שבכוונתה להוציא לפועל. בהקשר זה, הממשל נחרץ בהתנגדותו למבצע צבאי רחב וסגנית הנשיא, קמלה האריס, הדגישה כי הממשל "היה מאוד ברור בכמה וכמה שיחות, שמבצע צבאי רחב היקף ברפיח יהיה טעות עצומה". בתשובה לשאלה "האם את שוללת את האפשרות שיהיו השלכות מצד ארה"ב?" ענתה האריס כי אין היא פוסלת כלום. הממשל התכוון להציג למשלחת צעדים חילופיים להשגת המטרות נגד החמאס ללא מבצע רחב ועתה דוברים מטעמו טענו כי נתניהו "חיפש" תרוץ להימנע משליחת המשלחת. סביר כי הסוגייה תידון במסגרת ביקורו של שר הביטחון גלנט בוושינגטון.
נראה כי ההתפתחויות האחרונות מעידות על אבדן הסבלנות מצד וושינגטון להתנהלותה של ישראל. קריסת האפשרות לעסקת חטופים ומהלך מצידה של ישראל ברפיח, שלא יהיה מתואם עם הממשל, יהווה נקודת מפנה ביחס הממשל לישראל ועשוי לדחוק אותו לאמץ מנופי לחץ משמעותיים נגד ישראל (מדיניים וצבאיים) הרבה יותר משמעותיים מההחלטה הנוכחית להימנע במועבי"ט.