רבות מדובר בימים האחרונים על כשירות צה"ל, וברצוני לעשות סדר קצר בדברים. נתחיל בשורה התחתונה – חרב מאיימת מונחת על צווארו של צה"ל כצבא העם וכדאי שנבין זאת כבר עכשיו - חרב בדמות חוק הגיוס וחוק יסוד לימודי תורה, שאם יקודמו במושב הכנסת הבא יסמנו את תחילת הסוף של צבא העם, על סטרואידים. זאת על רקע המשבר חסר התקדים והקשה גם כך בצה"ל, שכבר מתממש לנגד עינינו גם בלי שני החוקים האלו.
וכעת הרחבה קצרה – הפגיעה בצה"ל מחולקת לשלוש רמות:
בטווח הקצר, הפגיעה היא בעיקר בלכידות ביחידות הצבא. צה"ל הוטל אל תוך הזירה הפוליטית. הקיטוב בחברה הישראלית הפך לטינה של ממש, וכל זה נכנס לצה"ל ויוצר מצב בלתי מתקבל על הדעת וחסר תקדים.
בטווח הבינוני – הפגיעה תהיה בכשירות. כאן, ככל שלאורך זמן אנשים רבים יותר לא יתייצבו, הם מאבדים יכולות. את הדבר הזה לא ניתן למדוד היום. אם אומרים היום שהכשירות לא נפגעה אני מאמין לזה, אם יגידו בעוד כמה חודשים שהכשירות לא נפגעה, בהינתן המשך המגמות הנוכחיות, אני לא אאמין לזה.
בטווח הארוך – הפגיעה החמורה ביותר, והיא הפגיעה במוטיבציה להתגייס. מדובר בפגיעה בערך הקריטי לאיכות ולזהות צה״ל - המוטיבציה להתנדב ולשרת. ניתן רק לדמיין לאן ידרדר עוד המצב באם חוקים כמו חוק הגיוס וחוק יסוד לימודי תורה יחוקקו גם הם.
בשורה התחתונה – הפגיעה בצה"ל בחלקה כבר אינה ברת תיקון בשנים הקרובות. אם הרפורמה המשפטית תיגנז יהיה ציבור שיאשים שזה בגלל "המרד בצבא". אם החקיקה תתקדם, הרי שכל מה שאנו חווים כעת יוקצן עוד יותר. כך או כך נראה שצה"ל שהכרנו משתנה לנגד עיננו לעד. הדרך לעצור את הסחף היא לעשות זאת עכשיו, לא מחר. לחדול מהשיח הילדותי והלא מועיל של ״מי אשם?", ״מי צודק״? ו-"מי התחיל? " ולהציל את צבא העם. וכאן האחריות כולה היא על הקבינט, על הממשלה ועל העומד בראשה. תחילת הריפוי חייבת להיות היום.
רבות מדובר בימים האחרונים על כשירות צה"ל, וברצוני לעשות סדר קצר בדברים. נתחיל בשורה התחתונה – חרב מאיימת מונחת על צווארו של צה"ל כצבא העם וכדאי שנבין זאת כבר עכשיו - חרב בדמות חוק הגיוס וחוק יסוד לימודי תורה, שאם יקודמו במושב הכנסת הבא יסמנו את תחילת הסוף של צבא העם, על סטרואידים. זאת על רקע המשבר חסר התקדים והקשה גם כך בצה"ל, שכבר מתממש לנגד עינינו גם בלי שני החוקים האלו.
וכעת הרחבה קצרה – הפגיעה בצה"ל מחולקת לשלוש רמות:
בטווח הקצר, הפגיעה היא בעיקר בלכידות ביחידות הצבא. צה"ל הוטל אל תוך הזירה הפוליטית. הקיטוב בחברה הישראלית הפך לטינה של ממש, וכל זה נכנס לצה"ל ויוצר מצב בלתי מתקבל על הדעת וחסר תקדים.
בטווח הבינוני – הפגיעה תהיה בכשירות. כאן, ככל שלאורך זמן אנשים רבים יותר לא יתייצבו, הם מאבדים יכולות. את הדבר הזה לא ניתן למדוד היום. אם אומרים היום שהכשירות לא נפגעה אני מאמין לזה, אם יגידו בעוד כמה חודשים שהכשירות לא נפגעה, בהינתן המשך המגמות הנוכחיות, אני לא אאמין לזה.
בטווח הארוך – הפגיעה החמורה ביותר, והיא הפגיעה במוטיבציה להתגייס. מדובר בפגיעה בערך הקריטי לאיכות ולזהות צה״ל - המוטיבציה להתנדב ולשרת. ניתן רק לדמיין לאן ידרדר עוד המצב באם חוקים כמו חוק הגיוס וחוק יסוד לימודי תורה יחוקקו גם הם.
בשורה התחתונה – הפגיעה בצה"ל בחלקה כבר אינה ברת תיקון בשנים הקרובות. אם הרפורמה המשפטית תיגנז יהיה ציבור שיאשים שזה בגלל "המרד בצבא". אם החקיקה תתקדם, הרי שכל מה שאנו חווים כעת יוקצן עוד יותר. כך או כך נראה שצה"ל שהכרנו משתנה לנגד עיננו לעד. הדרך לעצור את הסחף היא לעשות זאת עכשיו, לא מחר. לחדול מהשיח הילדותי והלא מועיל של ״מי אשם?", ״מי צודק״? ו-"מי התחיל? " ולהציל את צבא העם. וכאן האחריות כולה היא על הקבינט, על הממשלה ועל העומד בראשה. תחילת הריפוי חייבת להיות היום.