התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ה-ICC), קארים קאן, הודיע אתמול כי הגיש בקשה להוציא צווי מעצר נגד מנהיג חמאס בעזה, יחיא סינוואר, ראש הזרוע הצבאית של חמאס, מוחמד דף, וראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, וכן נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, יואב גלנט.
ביחס לחמאס, טען קאן כי קיים יסוד סביר להניח כי סינוואר, דף והנייה נושאים באחריות פלילית לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות הכוללים: השמדה, רצח, אלימות מינית ואונס, החזקת בני ערובה, עינויים, מעשים לא אנושיים, יחס אכזרי ופגיעה חמורה בכבוד האישי, בנסיבות של שבי. כן קרא קאן לשחרור המיידי של החטופים. בהיבט זה, מדובר בהתפתחות חיובית שנותנת מענה משפטי מצד טריבונל בינלאומי לטענות של אלו המכחישים או מצדיקים את מעשי החמאס.
ביחס לישראל, טען קאן כי קיים יסוד סביר להניח כי ראש הממשלה ושר הביטחון, נושאים באחריות פלילית לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות הכוללים: הרעבה של האוכלוסייה, גרימת סבל ופגיעה חמורה בגוף או בבריאות, יחס אכזרי, הריגה בזדון ורצח, מתקפות מכוונות נגד אזרחים, השמדה, מניעת העברה של סיוע הומניטרי, רדיפה ומעשים לא אנושיים. לדברי קאן, הראיות שנאספו על-ידי צוותי החקירה מעידות כי ישראל פעלה באופן מכוון ושיטתי כדי לשלול מהאוכלוסייה האזרחית בעזה אמצעים חיוניים להישרדותה. זאת באמצעות הטלת מצור מלא על הרצועה, כחלק מתוכנית לשימוש בהרעבה כשיטת לחימה ומעשי אלימות אחרים, כולל ענישה קולקטיבית של האוכלוסייה.
צווי המעצר המבוקשים מתמקדים בשלב זה במדיניות ההומניטרית של ישראל ברצועה, מה שמסביר מדוע הם התבקשו רק נגד הדרג המדיני. עם זאת, התובע מציין כי הוא ממשיך לחקור טענות הנוגעות להפצצות נרחבות בעזה, וכן למעשי פשיעה מינית מצד החמאס.
חשוב לציין כי הצווים טרם הוצאו. מדובר בהגשת בקשה לערכאת קדם המשפט, בהרכב של שלוש שופטות, שתחליט אם להוציא את הצווים. אם הבקשה תתקבל תהיה זו הפעם הראשונה שיוצאו צווי מעצר נגד ראשיה של מדינה דמוקרטית. במקרה זה, כל אחת מ-124 המדינות החברות בבית-הדין תהיה חייבת לעצור את ראש הממשלה ושר הביטחון אם יגיעו לשטחן. טענות לחסינות ממעצר על בסיס דיני המדינה ככל הנראה לא יתקבלו. בנוסף, הוצאת הצווים צפויה להשליך על הליכים אחרים המתנהלים בעניינה של ישראל, בראשם הליך הג'נוסייד בבית הדין הבינלאומי לצדק אותו מנהלת דרום-אפריקה נגד ישראל.
יש לשים לב לאיתות ששולח קאן לישראל בקשר לעקרון המשלימות. לפי עקרון זה, לבית הדין סמכות לנהל חקירות והליכים בנוגע לביצוע פשעים, רק כאשר המדינה איננה פועלת בעצמה. קאן מדגיש כי משרדו ימשיך לבחון את העמידה בעיקרון המשלימות ביחס לפשעים הנטענים ולכיווני חקירה נוספים, רק אם יתקיימו חקירות יסודיות והליכים משפטיים מקצועיים בנוגע למעשים ולמדיניות שבבסיס הבקשה.
הבקשה לצווי המעצר מצביעה על חוסר אמון בטענות ישראל על כך שהיא מכבדת את דיני המלחמה. הבקשה מהווה פגיעה קשה נוספת במעמדה הבינלאומי של ישראל. חמורה במיוחד ההקבלה המצטיירת ממנה בין מעשיה של ישראל לבין מעשי חמאס.
התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ה-ICC), קארים קאן, הודיע אתמול כי הגיש בקשה להוציא צווי מעצר נגד מנהיג חמאס בעזה, יחיא סינוואר, ראש הזרוע הצבאית של חמאס, מוחמד דף, וראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, וכן נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, יואב גלנט.
ביחס לחמאס, טען קאן כי קיים יסוד סביר להניח כי סינוואר, דף והנייה נושאים באחריות פלילית לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות הכוללים: השמדה, רצח, אלימות מינית ואונס, החזקת בני ערובה, עינויים, מעשים לא אנושיים, יחס אכזרי ופגיעה חמורה בכבוד האישי, בנסיבות של שבי. כן קרא קאן לשחרור המיידי של החטופים. בהיבט זה, מדובר בהתפתחות חיובית שנותנת מענה משפטי מצד טריבונל בינלאומי לטענות של אלו המכחישים או מצדיקים את מעשי החמאס.
ביחס לישראל, טען קאן כי קיים יסוד סביר להניח כי ראש הממשלה ושר הביטחון, נושאים באחריות פלילית לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות הכוללים: הרעבה של האוכלוסייה, גרימת סבל ופגיעה חמורה בגוף או בבריאות, יחס אכזרי, הריגה בזדון ורצח, מתקפות מכוונות נגד אזרחים, השמדה, מניעת העברה של סיוע הומניטרי, רדיפה ומעשים לא אנושיים. לדברי קאן, הראיות שנאספו על-ידי צוותי החקירה מעידות כי ישראל פעלה באופן מכוון ושיטתי כדי לשלול מהאוכלוסייה האזרחית בעזה אמצעים חיוניים להישרדותה. זאת באמצעות הטלת מצור מלא על הרצועה, כחלק מתוכנית לשימוש בהרעבה כשיטת לחימה ומעשי אלימות אחרים, כולל ענישה קולקטיבית של האוכלוסייה.
צווי המעצר המבוקשים מתמקדים בשלב זה במדיניות ההומניטרית של ישראל ברצועה, מה שמסביר מדוע הם התבקשו רק נגד הדרג המדיני. עם זאת, התובע מציין כי הוא ממשיך לחקור טענות הנוגעות להפצצות נרחבות בעזה, וכן למעשי פשיעה מינית מצד החמאס.
חשוב לציין כי הצווים טרם הוצאו. מדובר בהגשת בקשה לערכאת קדם המשפט, בהרכב של שלוש שופטות, שתחליט אם להוציא את הצווים. אם הבקשה תתקבל תהיה זו הפעם הראשונה שיוצאו צווי מעצר נגד ראשיה של מדינה דמוקרטית. במקרה זה, כל אחת מ-124 המדינות החברות בבית-הדין תהיה חייבת לעצור את ראש הממשלה ושר הביטחון אם יגיעו לשטחן. טענות לחסינות ממעצר על בסיס דיני המדינה ככל הנראה לא יתקבלו. בנוסף, הוצאת הצווים צפויה להשליך על הליכים אחרים המתנהלים בעניינה של ישראל, בראשם הליך הג'נוסייד בבית הדין הבינלאומי לצדק אותו מנהלת דרום-אפריקה נגד ישראל.
יש לשים לב לאיתות ששולח קאן לישראל בקשר לעקרון המשלימות. לפי עקרון זה, לבית הדין סמכות לנהל חקירות והליכים בנוגע לביצוע פשעים, רק כאשר המדינה איננה פועלת בעצמה. קאן מדגיש כי משרדו ימשיך לבחון את העמידה בעיקרון המשלימות ביחס לפשעים הנטענים ולכיווני חקירה נוספים, רק אם יתקיימו חקירות יסודיות והליכים משפטיים מקצועיים בנוגע למעשים ולמדיניות שבבסיס הבקשה.
הבקשה לצווי המעצר מצביעה על חוסר אמון בטענות ישראל על כך שהיא מכבדת את דיני המלחמה. הבקשה מהווה פגיעה קשה נוספת במעמדה הבינלאומי של ישראל. חמורה במיוחד ההקבלה המצטיירת ממנה בין מעשיה של ישראל לבין מעשי חמאס.