בראייה לאחור, החיסולים של בכירי חיזבאללה וראשי כוח קודס בלבנון ובסוריה פגעו דרמטית ביכולת הצירית להגיש סיוע לצבא סוריה, ובכך ככל הנראה חרצו את דינו של משטר אסד. איראן, ללא אסד ועם חיזבאללה מוחלש, תאלץ לחשב מסלול מחדש ולשקול אפילו את האסטרטגיה הגרעינית שלה כדי "לכפר" על הפגיעה הדרמטית בציר.
רצף האירועים של החודשים האחרונים, ובראשם המכה הקשה שספג ארגון חיזבאללה מישראל ונפילת משטרו של בשאר אל-אסד, מאיימים לפרק את מערך ההגנה שהשכיל קאסם סולימאני לבנות בעבור טהראן. אותו סולימאני הלכה למעשה בנה את "ציר ההתנגדות" שהתבסס על היכולת איראן לממש את האינטרסים שלה במזרח התיכון, להרתיע את ישראל וארה"ב מלפעול כנגד איראן ולהרחיק את המלחמה מגבולותיה של איראן מבלי לשלם מחיר משמעותי בעבור השגת יעדים אלו. גם אם טהראן תבקש להמשיך ולחמש את שלוחיה, ברור שיכולתה לשלוט עליהם נשחקה דרמטית. מה גם היכולת לבנות מחדש את יכולותיו של חיזבאללה ללא אסד שנויה מאוד במחלוקת. ולכן סביר שאיראן תבקש להשלים את עסקת הסוחוי-35 עם רוסיה, לבנות מחדש את יכולת ההגנה האווירית שלה, שספגה מכה קשה בעקבות התקיפה הישראלית, ולחדש את יכולתה לייצר טילים נוספים שיכולים לאיים על ישראל.
סימן השאלה הגדול ביותר נוגע לתוכנית הגרעין של איראן - טהראן יכולה להעשיר לרמה צבאית של 90% "כבר מחר" ולנסות תוך מספר חודשים לבנות מתקן גרעיני. עובדה זו יכולה באופן תיאורטי "לכפר" על הפגיעה בציר ולחזק דרמטית את הרתעה של איראן. זו גם הסיבה לריבוי ההצהרות מצד בכירים במשטר (בהווה ובעבר) על הצורך של טהראן לשקול מחדש את האסטרטגיה הגרעינית שלה. אבל, מהלך שכזה ללא מטריית ההגנה של חיזבאללה, בשילוב עם תחושת המסוגלות הישראלית לתקוף באיראן ועם הנשיא טראמפ בבית הלבן, עלול לאיים על המשטר בטהראן באופן ישיר. עניין זה מסלים את הדילמה שעומדת בפני המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, לרמת שיא.
נכון, עדיין אסור להספיד את איראן או את שאר הגורמים בציר, אבל ספק אם מצבם היה כה גרוע מאז שהגה קאסם סליאמני את רעיון ציר ההתנגדות. עובדה זו "משנה סדרי עולם" ומחלישה עמוקות את השפעתה של איראן במרחב המזרח התיכון לשנים הקרובות לפחות.
בראייה לאחור, החיסולים של בכירי חיזבאללה וראשי כוח קודס בלבנון ובסוריה פגעו דרמטית ביכולת הצירית להגיש סיוע לצבא סוריה, ובכך ככל הנראה חרצו את דינו של משטר אסד. איראן, ללא אסד ועם חיזבאללה מוחלש, תאלץ לחשב מסלול מחדש ולשקול אפילו את האסטרטגיה הגרעינית שלה כדי "לכפר" על הפגיעה הדרמטית בציר.
רצף האירועים של החודשים האחרונים, ובראשם המכה הקשה שספג ארגון חיזבאללה מישראל ונפילת משטרו של בשאר אל-אסד, מאיימים לפרק את מערך ההגנה שהשכיל קאסם סולימאני לבנות בעבור טהראן. אותו סולימאני הלכה למעשה בנה את "ציר ההתנגדות" שהתבסס על היכולת איראן לממש את האינטרסים שלה במזרח התיכון, להרתיע את ישראל וארה"ב מלפעול כנגד איראן ולהרחיק את המלחמה מגבולותיה של איראן מבלי לשלם מחיר משמעותי בעבור השגת יעדים אלו. גם אם טהראן תבקש להמשיך ולחמש את שלוחיה, ברור שיכולתה לשלוט עליהם נשחקה דרמטית. מה גם היכולת לבנות מחדש את יכולותיו של חיזבאללה ללא אסד שנויה מאוד במחלוקת. ולכן סביר שאיראן תבקש להשלים את עסקת הסוחוי-35 עם רוסיה, לבנות מחדש את יכולת ההגנה האווירית שלה, שספגה מכה קשה בעקבות התקיפה הישראלית, ולחדש את יכולתה לייצר טילים נוספים שיכולים לאיים על ישראל.
סימן השאלה הגדול ביותר נוגע לתוכנית הגרעין של איראן - טהראן יכולה להעשיר לרמה צבאית של 90% "כבר מחר" ולנסות תוך מספר חודשים לבנות מתקן גרעיני. עובדה זו יכולה באופן תיאורטי "לכפר" על הפגיעה בציר ולחזק דרמטית את הרתעה של איראן. זו גם הסיבה לריבוי ההצהרות מצד בכירים במשטר (בהווה ובעבר) על הצורך של טהראן לשקול מחדש את האסטרטגיה הגרעינית שלה. אבל, מהלך שכזה ללא מטריית ההגנה של חיזבאללה, בשילוב עם תחושת המסוגלות הישראלית לתקוף באיראן ועם הנשיא טראמפ בבית הלבן, עלול לאיים על המשטר בטהראן באופן ישיר. עניין זה מסלים את הדילמה שעומדת בפני המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, לרמת שיא.
נכון, עדיין אסור להספיד את איראן או את שאר הגורמים בציר, אבל ספק אם מצבם היה כה גרוע מאז שהגה קאסם סליאמני את רעיון ציר ההתנגדות. עובדה זו "משנה סדרי עולם" ומחלישה עמוקות את השפעתה של איראן במרחב המזרח התיכון לשנים הקרובות לפחות.