פוסטים

החברה הערבית בישראל נאבקת על חייה, פשוטו כמשמעו של הביטוי. מספר הנרצחים בקרבה חצה כל שיא אפשרי. ביום 01.01.2024 יתאפס לו המונה שוב, ומהדורות החדשות המרכזיות תפתחנה בידיעה אודות הנרצח הראשון בחברה הערבית לשנת 2024.

לא זו בלבד שהחברה הערבית, על שלל רבדיה וגווניה, אינה אדישה למתרחש בקרבה, אלא שבשנים האחרונות היא זועקת זעקת אמת. זו אינה זעקת כאב, עצב ויגון בלבד, כי אם גם זעקת ייאוש, תסכול ומרמור.

זעקה זו אינה יכולה להיות, ואינה צריכה להיות, זעקתו של הציבור הערבי בישראל בלבד, אלא גם זעקתו של הציבור הישראלי בכללותו. הפשיעה, במיוחד המאורגנת, השתלטה, כתאים סרטניים ממאירים, על החברה הערבית, והיא מתפשטת לה, בקצב מסחרר, בכל אברי גופה של החברה הישראלית.

אי טיפול ראוי, נכון, ויעיל בפשיעה בחברה הערבית בישראל יש בו כדי לפגוע לא רק בחוסן החברתי אלא גם בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. הוא יוצא חור שחור של כוח (עברייני) בלתי נשלט ובלתי מפוקח.

מאז מאורעות אוקטובר 2000, הציבור הערבי בישראל לא יצא בהמוניו כדי למחות במרחב הציבורי. הפעם, הוא מתכנן לדהור, ביום 06.08, ובצדק, אל העיר תל-אביב, כדי לבטא את מחאתו נגד המצב הקיים. זאת, במסגרת מה שכונה בפי המארגנים ״צעדת המוות״.

בקריאת המארגנים להשתתף בצעדה, הוסיפו הם וכתבו: ״חברה אחת, גורל אחד, זעקה אחת״. כך ראוי הוא, כך ראוי שיהיה.