התקיפות הסעודיות בתימן והתגובה המהירה של החות'ים עשויות להעיד על תחילתו של שלב חדש ומסוכן בעימות, דווקא לאחר שנים שבהן נדמה היה שריאד הצליחה להרחיק את עצמה מהבוץ התימני. אם עד כה סעודיה השקיעה מאמצים רבים ביציאה מהמלחמה, בהפחתת המתיחות מול איראן וביצירת תנאים שיאפשרו להתמקד ב"חזון 2030" - הרי שהאירועים האחרונים ממחישים עד כמה ההישגים הללו שבריריים.
מבחינת סעודיה, המהלך נועד ככל הנראה להציב קו אדום מול ההתבססות האיראנית בתימן ולהבהיר כי הדיאלוג עם טהראן אינו מעניק לחות'ים חסינות. אולם מבחינת החות'ים, מדובר בפגיעה ישירה במעמדם ובקשר שלהם עם איראן, ולכן הם מיהרו להגיב באיומים ובירי לעבר סעודיה.
החשש המרכזי מבחינת ריאד אינו רק מפגיעה נוספת בשדות תעופה או במתקני אנרגיה. הסכנה המשמעותית יותר היא שהחות'ים ישובו להשתמש בקלף האסטרטגי החזק ביותר שבידיהם – איום על השיט בים האדום ובמצר באב אל-מנדב. עבור סעודיה, מדובר בנקודת תורפה קריטית: חלק ניכר מייצוא הנפט שלה, ובמיוחד המשלוחים המיועדים ללקוחות במזרח אסיה, נשען על נתיבי השיט הללו. שיבוש מתמשך של התנועה הימית עלול להעלות את עלויות ההובלה והביטוח, לערער את אמון השווקים ולהמחיש פעם נוספת כי גם מעצמת האנרגיה הגדולה בעולם נותרת פגיעה לאיומים אסימטריים.
האירועים האחרונים מזכירים אמת אסטרטגית שמדינות המפרץ מכירות היטב: תימן אינה רק זירה מקומית, אלא מנוף לחץ אזורי. גם לאחר שנות דטאנט בין סעודיה לאיראן, החות'ים ממשיכים להחזיק ביכולת לאיים על עורקי הסחר והאנרגיה החשובים בעולם. משום כך, השאלה המרכזית אינה רק האם העימות יסלים, אלא האם ריאד תצליח לבלום אותו מבלי להישאב מחדש למלחמת התשה שממנה ביקשה להיחלץ במשך שנים.
התקיפות הסעודיות בתימן והתגובה המהירה של החות'ים עשויות להעיד על תחילתו של שלב חדש ומסוכן בעימות, דווקא לאחר שנים שבהן נדמה היה שריאד הצליחה להרחיק את עצמה מהבוץ התימני. אם עד כה סעודיה השקיעה מאמצים רבים ביציאה מהמלחמה, בהפחתת המתיחות מול איראן וביצירת תנאים שיאפשרו להתמקד ב"חזון 2030" - הרי שהאירועים האחרונים ממחישים עד כמה ההישגים הללו שבריריים.
מבחינת סעודיה, המהלך נועד ככל הנראה להציב קו אדום מול ההתבססות האיראנית בתימן ולהבהיר כי הדיאלוג עם טהראן אינו מעניק לחות'ים חסינות. אולם מבחינת החות'ים, מדובר בפגיעה ישירה במעמדם ובקשר שלהם עם איראן, ולכן הם מיהרו להגיב באיומים ובירי לעבר סעודיה.
החשש המרכזי מבחינת ריאד אינו רק מפגיעה נוספת בשדות תעופה או במתקני אנרגיה. הסכנה המשמעותית יותר היא שהחות'ים ישובו להשתמש בקלף האסטרטגי החזק ביותר שבידיהם – איום על השיט בים האדום ובמצר באב אל-מנדב. עבור סעודיה, מדובר בנקודת תורפה קריטית: חלק ניכר מייצוא הנפט שלה, ובמיוחד המשלוחים המיועדים ללקוחות במזרח אסיה, נשען על נתיבי השיט הללו. שיבוש מתמשך של התנועה הימית עלול להעלות את עלויות ההובלה והביטוח, לערער את אמון השווקים ולהמחיש פעם נוספת כי גם מעצמת האנרגיה הגדולה בעולם נותרת פגיעה לאיומים אסימטריים.
האירועים האחרונים מזכירים אמת אסטרטגית שמדינות המפרץ מכירות היטב: תימן אינה רק זירה מקומית, אלא מנוף לחץ אזורי. גם לאחר שנות דטאנט בין סעודיה לאיראן, החות'ים ממשיכים להחזיק ביכולת לאיים על עורקי הסחר והאנרגיה החשובים בעולם. משום כך, השאלה המרכזית אינה רק האם העימות יסלים, אלא האם ריאד תצליח לבלום אותו מבלי להישאב מחדש למלחמת התשה שממנה ביקשה להיחלץ במשך שנים.