במבצע "שאגת הארי" נגד איראן, האמריקאים ביצעו שימוש נרחב בבינה מלאכותית. לפי פרסום ב-Responsible Statecraft, צבא ארה"ב השתמש במודל AI שנקרא "קלוד" (Claude) כדי לתעדף ולתקוף 1000 מטרות ב-24 השעות הראשונות של המלחמה. ולתעדף מטרות בקצב שאינו אפשרי מבחינה אנושית.
"קלוד" הוא מודל שפה גדול שאומן על כמויות עצומות של טקסט ומידע. עם יכולת לנתח, לסכם ולהפיק טקסט חדש בשפה טבעית, להצליב מקורות מידע רבים ולהציע נימוקים ותרחישים. המודל מחשב הסתברויות למילים ורעיונות סבירים בהקשר נתון. שימוש ב-AI במלחמות אינו חדש, מלחמת רוסיה-אוקראינה היא הסכסוך הבינלאומי הראשון שבו הצדדים היריבים פיתחו והשתמשו באופן פעיל בבינה מלאכותית למטרות צבאיות. הפיתוחים כללו פתרונות למודיעין גיא-מרחבי, מבצעים עם מערכות בלתי מאוישות ואימונים צבאיים, לוגיסטיקה ולוחמת סייבר, והם המפתח להצלחה היחסית של אוקראינה בשדה הקרב. ניתוח שערך "הניו יורק טיימס" בנושא שימוש ה-AI במבצע מול איראן מוסיף שיש פונקציות המבוצעות כעת באופן אוטונומי והן כוללות המראה או ריחוף ללא GPS, ניווט לאזורי תקיפה, כמו גם זיהוי מטרות, מעקב ומרדף ועד נטרול המטרה. החידוש שתוכנת "קלוד" מוסיפה למלחמה הוא שכבת ניתוח, הסקת מסקנות והפיכת תהליך קבלת ההחלטות למהיר ואוטומטי יותר.
קיימת הנחה שקלוד משולב במערכת הנקראת "מייבן סמארט", פלטפורמה מבצעית של חברת פלנטיר. לפי פרסום של מרכז סופאן, המערכת אוספת נתונים ממקורות שונים, כולל תמונות לוויין, נתוני חיישנים ועוד, לממשק יחיד עבור מפקדים ומתכננים צבאיים. הכתבה מוסיפה ש"קלוד" שימשה אנליסטים לזיהוי דפוסים ולספק מודיעין והדרכה כנדרש עבור המבצע.
מרכזי נתונים המשוייכים לארה"ב ונמצאים במדינות המפרץ הפכו למטרה בתקיפות התגמול של איראן. ה"פייננשל טיימס" מציין שתקיפות מל"טים איראניים על מתקני אמזון באיחוד האמירויות ובבחריין מדגישות את הפגיעות של מתקני ענן, מתקנים שמהווים סמלים בולטים של כוח הטכנולוגיה האמריקאי באזור וקשים להגנה מפני תקיפה אווירית. ייתכן גם שהדבר מסמל עלייה בחשיבות של מרכזי נתונים בתור מטרות לפגיעה במלחמות. השימוש הנרחב ב-AI במערכה הנוכחית ממחיש את האופי הטכנולוגי והמתוחכם של המערכה הנוכחית וממחיש את העובדה ששדה הקרב הוא כר פורה להיווצרותן של טכנולוגיות נשק חדשניות.
במבצע "שאגת הארי" נגד איראן, האמריקאים ביצעו שימוש נרחב בבינה מלאכותית. לפי פרסום ב-Responsible Statecraft, צבא ארה"ב השתמש במודל AI שנקרא "קלוד" (Claude) כדי לתעדף ולתקוף 1000 מטרות ב-24 השעות הראשונות של המלחמה. ולתעדף מטרות בקצב שאינו אפשרי מבחינה אנושית.
"קלוד" הוא מודל שפה גדול שאומן על כמויות עצומות של טקסט ומידע. עם יכולת לנתח, לסכם ולהפיק טקסט חדש בשפה טבעית, להצליב מקורות מידע רבים ולהציע נימוקים ותרחישים. המודל מחשב הסתברויות למילים ורעיונות סבירים בהקשר נתון. שימוש ב-AI במלחמות אינו חדש, מלחמת רוסיה-אוקראינה היא הסכסוך הבינלאומי הראשון שבו הצדדים היריבים פיתחו והשתמשו באופן פעיל בבינה מלאכותית למטרות צבאיות. הפיתוחים כללו פתרונות למודיעין גיא-מרחבי, מבצעים עם מערכות בלתי מאוישות ואימונים צבאיים, לוגיסטיקה ולוחמת סייבר, והם המפתח להצלחה היחסית של אוקראינה בשדה הקרב. ניתוח שערך "הניו יורק טיימס" בנושא שימוש ה-AI במבצע מול איראן מוסיף שיש פונקציות המבוצעות כעת באופן אוטונומי והן כוללות המראה או ריחוף ללא GPS, ניווט לאזורי תקיפה, כמו גם זיהוי מטרות, מעקב ומרדף ועד נטרול המטרה. החידוש שתוכנת "קלוד" מוסיפה למלחמה הוא שכבת ניתוח, הסקת מסקנות והפיכת תהליך קבלת ההחלטות למהיר ואוטומטי יותר.
קיימת הנחה שקלוד משולב במערכת הנקראת "מייבן סמארט", פלטפורמה מבצעית של חברת פלנטיר. לפי פרסום של מרכז סופאן, המערכת אוספת נתונים ממקורות שונים, כולל תמונות לוויין, נתוני חיישנים ועוד, לממשק יחיד עבור מפקדים ומתכננים צבאיים. הכתבה מוסיפה ש"קלוד" שימשה אנליסטים לזיהוי דפוסים ולספק מודיעין והדרכה כנדרש עבור המבצע.
מרכזי נתונים המשוייכים לארה"ב ונמצאים במדינות המפרץ הפכו למטרה בתקיפות התגמול של איראן. ה"פייננשל טיימס" מציין שתקיפות מל"טים איראניים על מתקני אמזון באיחוד האמירויות ובבחריין מדגישות את הפגיעות של מתקני ענן, מתקנים שמהווים סמלים בולטים של כוח הטכנולוגיה האמריקאי באזור וקשים להגנה מפני תקיפה אווירית. ייתכן גם שהדבר מסמל עלייה בחשיבות של מרכזי נתונים בתור מטרות לפגיעה במלחמות. השימוש הנרחב ב-AI במערכה הנוכחית ממחיש את האופי הטכנולוגי והמתוחכם של המערכה הנוכחית וממחיש את העובדה ששדה הקרב הוא כר פורה להיווצרותן של טכנולוגיות נשק חדשניות.