בימים האחרונים פעלה קבוצת טלגרם בשם "משפט בוגדים" המונה יותר מ-3,000 חברים אשר התחזתה לקבוצת פעילים במחאה נגד ההפיכה המשטרית. בקבוצה הופצו תמונות של אלימות שוטרים ולצידן פרטים אישיים כחלק מקמפיין "שיימינג". עמותת "פייקריפורטר" העלתה חשד כי מדובר בקמפיין זר, ייתכן איראני.
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הידהד את הקמפיין וטען כי אנשי המחאה מנסים להלך אימים על שוטרים ולמנוע מהם לבצע את עבודתם. במקביל, הבהירה המשטרה, כי הקמפיין מבוצע בידי מדינה זרה בסבירות גבוהה. יחד עם זאת, השר לא מחק עדיין את הציוץ, הגם שפירסם הבהרה לפיה קיבל דיווח מגורמי ביטחון כי ישנו חשד כי מדינה זרה עומדת מאחורי הפרסומים.
בחודשים האחרונים בוצע ב-INSS מחקר אודות קמפיינים דומים החשודים ברובם כאיראניים, שעשו שימוש בהפגנות – משני הצדדים – כדי להעמיק את השסעים בחברה הישראלית. "קמפיין השוטרים" מלמד על מספר תופעות:
- בצד המשפיע – כנראה איראן – ניתן ללמוד על היכרות קרובה עם תהליכים מקטבים בחברה הישראלית וניסיון להעמיק מחלוקות במטרה להחליש את ישראל. המשטרה עומדת בחודשים האחרונים על המוקד ולכן צפוי שגורם זר ינסה לעשות שימוש בכך במסגרת ליבוי הלהבות והרחבת המחלוקות הפנימיות.
- הקושי להבחין בין שיח פנימי וחיצוני – הגם שבמקרה הזה בן גביר נתן הד לקמפיין שמקורו חיצוני, ייתכן שבמקרים אחרים הוא יכול היה להדהד מסרים פנימיים. הבעיה היא שפשוט קשה לדעת. וזהו אחד האתגרים כשבאים להתמודד עם אתגר ההשפעה הזרה ברשתות החברתיות. הכל מעורבב.
- אין זה המקרה הראשון בו אנשי ציבור "נלכדים ברשת" הזרה ומשתפים עימה פעולה, מבלי דעת. שחקנים במערכת הישראלית – פוליטיקאים, אנשי תקשורת ומשפיענים ברשת - נידרשים לנקוט משנה זהירות כדי להימנע מלתת לגורמים זרים לבחוש בשיח הדמוקרטי הפנימי בישראל.
- הקמפיין הזר נחשף על-ידי גורם חברה אזרחית ("פייק-ריפורטר") הנשען על חוכמת ההמונים. אחת המסקנות מכך היא שהחברה האזרחית הינה היעד להשפעה אך בכוחה גם לשמש רכיב משמעותי ביצירת חיסון מפניה.
בימים האחרונים פעלה קבוצת טלגרם בשם "משפט בוגדים" המונה יותר מ-3,000 חברים אשר התחזתה לקבוצת פעילים במחאה נגד ההפיכה המשטרית. בקבוצה הופצו תמונות של אלימות שוטרים ולצידן פרטים אישיים כחלק מקמפיין "שיימינג". עמותת "פייקריפורטר" העלתה חשד כי מדובר בקמפיין זר, ייתכן איראני.
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הידהד את הקמפיין וטען כי אנשי המחאה מנסים להלך אימים על שוטרים ולמנוע מהם לבצע את עבודתם. במקביל, הבהירה המשטרה, כי הקמפיין מבוצע בידי מדינה זרה בסבירות גבוהה. יחד עם זאת, השר לא מחק עדיין את הציוץ, הגם שפירסם הבהרה לפיה קיבל דיווח מגורמי ביטחון כי ישנו חשד כי מדינה זרה עומדת מאחורי הפרסומים.
בחודשים האחרונים בוצע ב-INSS מחקר אודות קמפיינים דומים החשודים ברובם כאיראניים, שעשו שימוש בהפגנות – משני הצדדים – כדי להעמיק את השסעים בחברה הישראלית. "קמפיין השוטרים" מלמד על מספר תופעות:
- בצד המשפיע – כנראה איראן – ניתן ללמוד על היכרות קרובה עם תהליכים מקטבים בחברה הישראלית וניסיון להעמיק מחלוקות במטרה להחליש את ישראל. המשטרה עומדת בחודשים האחרונים על המוקד ולכן צפוי שגורם זר ינסה לעשות שימוש בכך במסגרת ליבוי הלהבות והרחבת המחלוקות הפנימיות.
- הקושי להבחין בין שיח פנימי וחיצוני – הגם שבמקרה הזה בן גביר נתן הד לקמפיין שמקורו חיצוני, ייתכן שבמקרים אחרים הוא יכול היה להדהד מסרים פנימיים. הבעיה היא שפשוט קשה לדעת. וזהו אחד האתגרים כשבאים להתמודד עם אתגר ההשפעה הזרה ברשתות החברתיות. הכל מעורבב.
- אין זה המקרה הראשון בו אנשי ציבור "נלכדים ברשת" הזרה ומשתפים עימה פעולה, מבלי דעת. שחקנים במערכת הישראלית – פוליטיקאים, אנשי תקשורת ומשפיענים ברשת - נידרשים לנקוט משנה זהירות כדי להימנע מלתת לגורמים זרים לבחוש בשיח הדמוקרטי הפנימי בישראל.
- הקמפיין הזר נחשף על-ידי גורם חברה אזרחית ("פייק-ריפורטר") הנשען על חוכמת ההמונים. אחת המסקנות מכך היא שהחברה האזרחית הינה היעד להשפעה אך בכוחה גם לשמש רכיב משמעותי ביצירת חיסון מפניה.