פגיעת הטיל בנתב"ג: מה התרחש, מדוע נכשל היירוט – ומהן המסקנות? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פוסטים

דף הבית פוסטים פגיעת הטיל בנתב"ג: מה התרחש, מדוע נכשל היירוט – ומהן המסקנות?

פגיעת הטיל בנתב"ג: מה התרחש, מדוע נכשל היירוט – ומהן המסקנות?
יהושע קליסקי
5 במאי, 2025

בחודש האחרון, עד אתמול, התקפות החות'ים על מדינת ישראל באמצעות הטילים הבליסטיים מדגם "פלסטין 2" לא צלחו. הטילים המשוגרים יורטו הרחק מגבולות המדינה ע"י מערכות החץ הישראליות וה-THAAD האמריקניות, ועל כן, למעט הטירדה עבור אזרחי ישראל, לא ניגרם שום נזק פיזי. הפגיעה אתמול באזור נתב"ג שינתה את התמונה, וחשפה את העובדה הידועה – בהגנה, אין 100%.

בניגוד לפעמים הקודמות, החות'ים לא ציינו הפעם את סוג הטיל ששיגרו, אך הערכת מערכת הביטחון היא כי אין מדובר במערכת שוברת שוויון או טיל חדיש, אלא לכל היותר בכשל טכני של מערכות היירוט. עם זאת יש לציין כי אחת האפשרויות לכשל ביירוט נובעת מיכולת תימרון מוגבלת של הראש הקרבי באמצעות טכנולוגיה של הנעה וקטורית - דבר המקנה לטיל דרגות חופש מסויימות כנגד מיירטים.

חשוב לזכור כי לחות'ים יש מערך טילים בליסטיים מתקדם, רובו תוצרת איראנית, וחלקו עבר התאמות שונות בידי החות'ים. הארסנל החות'י כולל מאות טילים בליסטיים לטווח קצר, המונעים בדלק נוזלי ("עמאד", "קאדר", "חורמשאר"), ועשרות טילים בליסטיים לטווח ארוך (2,000-1,700 ק"מ), כגון שיהאב 3, סיג'יל ופלסטין 2 – חלקם מבוססים על הטיל פתאח 110 האיראני ומונעים בדלק מוצק.

נוסף על כך, לחות'ים יש מערך של טילי שיוט (סומאר) וצי מרשים של כטב"מים משוטטים מתאבדים, שהבולטים בהם הם סאמאד 3 וסאמאד 4, המוגדרים ככטב"מים משוטטים אוטונומים בעלי כושר נשיאה של 30-40 ק"ג חומר נפץ לטווח משוער של 2,500-2,000 ק"מ.

הטילים המשוגרים מתימן לישראל נעים במסלול בליסטי ועל כן הם ניתנים ליירוט ע"י מערכות החץ השונות ומערכת ה-THAAD בסמוך או מחוץ לאטמוספירה, בטווח גבהים של 100-150 ק"מ. יש לזכור כי הדרך הטובה ביותר ליירוט טילים בליסטים היא ע"י יירוט בשלבים המוקדמים של ההאצה בעת השיגור או בעת מעופו מחוץ לאטמוספירה, הרחק מהמטרה אליה שוגר, ואלו היו היירוטים האחרונים שביצע חיל האוויר.

יירוט בשלב מאוחר, מעל שטח המדינה, עדיף כמובן מפגיעה במטרה של הראש הקרבי של הטיל שנושא עמו מאות ק"ג חומר נפץ. מדובר עם זאת ביירוט לא אופטימאלי, שכן המפגש בין הטיל המיירט לטיל המטרה במהירויות עצומות מקנה לשברים או לרסיסים הנוצרים אנרגיה קינטית גבוהה ביותר, דבר המאפשר פיזור נירחב ואקראי של השברים, חלקם במשקל של עשרות ק"ג, וזו גם הסיבה לשהיה במשך כ-10 דקות במרחב המוגן. עלינו לזכור כי למדינת ישראל שכבות הגנה יעילות אך לא הרמטיות. הקפדה על נהלי הבטיחות והוראות פיקוד העורף בשילוב עליונות טכנולוגית יבטיחו ביטחון מירבי לאזרחי המדינה.

נושאים: תימן והחות'ים
פוסטים אחרונים
לכל הפוסטים
איראן חותרת להרחבת השפעתה באפריקה
29 במאי, 2025
מכה לפופוליזם: משמעות תוצאות הבחירות המפתיעות ברומניה
29 במאי, 2025
טפטוף הטילים של החות'ים - האם זו גזירה משמיים?
29 במאי, 2025

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.