ביקור שר חוץ הסעודי, פייסל בן פרחאן, בלבנון ביום חמישי האחרון מסמל עניין מחודש מצד הממלכה במדינת הארזים, והזדמנות להטות את המאזן בלבנון נגד חזבאללה, ובלבנט – נגד איראן.
הממלכה תמכה בעבר בכוחות פוליטיים המזוהים עם האוכלוסייה הסונית בלבנון, כדי להבטיח דריסת רגל במדינה ולנסות לבלום את זו של איראן. אולם, בעשור האחרון ריאד הפחיתה משמעותית את מעורבותה ואת הסיוע הכספי שלה ללבנון, לאור חולתשם של בני בריתה המקומיים, בהם ראש הממשלה לשעבר סעד אל-חרירי.
על רקע היחלשות חיזבאללה, מונו ג'וזף עוון לנשיא ונוואף סלאם לראש הממשלה, שניהם מזוהים עם המחנה המתנגד לחיזבאללה ונתמכים על-ידי ערב הסעודית. הסעודים שבעי רצון מהתפתחויות אלו ומזהים הזדמנות לשוב ולבצר את השפעתם בלבנון: "ממה שראיתי עד כה ומהשיחות המתקיימות בלבנון אני יכול להיות מאוד אופטימי", אמר בן-פרחאן ערב ביקורו בביירות. גם בלבנון ישמחו לחידוש המימון הסעודי, ולא בכדי עוון הכריז שנסיעתו הראשונה מחוץ ללבנון תהיה לערב הסעודית.
ההשקעה הצפויה מצד ערב הסעודית אינה רק לצרכים גאו-פוליטיים אלא יש לה גם רציונל כלכלי. יתרה מכך, ריאד אינה מעוניינת "לזרוק" כסף על לבנון ולראות כיצד השקעה יורדת שוב לטמיון, לכן היא מבקשת לראות רפורמה, שתעקר את השחיתות שפשתה במדינת הארזים. שר החוץ הסעודי אף הזכיר את חשיבותה של רפורמה כזו בתום פגישתו עם הנשיא הלבנוני. המבחן הגדול ביותר יהיה פירוק נשקו של חזבאללה, עניין אליו התייחס במשתמע עוון בנאומו הראשון כנשיא.
הסעודים זונחים למעשה את הזהירות שאפיינה אותם, מפגינים פרגמטיות וממהרים להיכנס לוואקום שמותירה איראן בזירות שונות, ולבנון אינה יוצאת דופן – היא זקוקה לשם שיקומה לסיוע מפרצי וזה נראה קרוב מתמיד.
לישראל אינטרס ברור בהגברת ההשפעה הסעודית בלבנון, בוודאי אם יש בה כדי לדחוק את חזבאללה ואיראן לשוליים. למעשה, ההישגים הצבאיים הישראלים מול חיזבאללה הם אלו שמאפשרים את הביטחון העצמי הסעודי המחודש - גם מול סוריה וגם מול לבנון.
ביקור שר חוץ הסעודי, פייסל בן פרחאן, בלבנון ביום חמישי האחרון מסמל עניין מחודש מצד הממלכה במדינת הארזים, והזדמנות להטות את המאזן בלבנון נגד חזבאללה, ובלבנט – נגד איראן.
הממלכה תמכה בעבר בכוחות פוליטיים המזוהים עם האוכלוסייה הסונית בלבנון, כדי להבטיח דריסת רגל במדינה ולנסות לבלום את זו של איראן. אולם, בעשור האחרון ריאד הפחיתה משמעותית את מעורבותה ואת הסיוע הכספי שלה ללבנון, לאור חולתשם של בני בריתה המקומיים, בהם ראש הממשלה לשעבר סעד אל-חרירי.
על רקע היחלשות חיזבאללה, מונו ג'וזף עוון לנשיא ונוואף סלאם לראש הממשלה, שניהם מזוהים עם המחנה המתנגד לחיזבאללה ונתמכים על-ידי ערב הסעודית. הסעודים שבעי רצון מהתפתחויות אלו ומזהים הזדמנות לשוב ולבצר את השפעתם בלבנון: "ממה שראיתי עד כה ומהשיחות המתקיימות בלבנון אני יכול להיות מאוד אופטימי", אמר בן-פרחאן ערב ביקורו בביירות. גם בלבנון ישמחו לחידוש המימון הסעודי, ולא בכדי עוון הכריז שנסיעתו הראשונה מחוץ ללבנון תהיה לערב הסעודית.
ההשקעה הצפויה מצד ערב הסעודית אינה רק לצרכים גאו-פוליטיים אלא יש לה גם רציונל כלכלי. יתרה מכך, ריאד אינה מעוניינת "לזרוק" כסף על לבנון ולראות כיצד השקעה יורדת שוב לטמיון, לכן היא מבקשת לראות רפורמה, שתעקר את השחיתות שפשתה במדינת הארזים. שר החוץ הסעודי אף הזכיר את חשיבותה של רפורמה כזו בתום פגישתו עם הנשיא הלבנוני. המבחן הגדול ביותר יהיה פירוק נשקו של חזבאללה, עניין אליו התייחס במשתמע עוון בנאומו הראשון כנשיא.
הסעודים זונחים למעשה את הזהירות שאפיינה אותם, מפגינים פרגמטיות וממהרים להיכנס לוואקום שמותירה איראן בזירות שונות, ולבנון אינה יוצאת דופן – היא זקוקה לשם שיקומה לסיוע מפרצי וזה נראה קרוב מתמיד.
לישראל אינטרס ברור בהגברת ההשפעה הסעודית בלבנון, בוודאי אם יש בה כדי לדחוק את חזבאללה ואיראן לשוליים. למעשה, ההישגים הצבאיים הישראלים מול חיזבאללה הם אלו שמאפשרים את הביטחון העצמי הסעודי המחודש - גם מול סוריה וגם מול לבנון.