מאז שפרסמה הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA) בשבוע שעבר את הסקר שלה על יהודי ארצות הברית, חלק ניכר מן השיח הציבורי התמקד בשיעור הנמוך לכאורה של המשיבים שהגדירו עצמם כציונים — רק 37%. 8% הגדירו עצמם כלא־ציונים ו־7% כאנטי־ציונים. החלק הגדול ביותר של המשיבים, 48%, לא הזדהה עם אף אחת מן התוויות הללו. הסקר נערך במרץ 2025, בשעה שדיווחים על החמרה במצב ההומניטרי בעזה הלכו ותפסו תאוצה.
מאחר שסקרים על יהודי ארצות הברית כמעט ואינם שואלים אם המשיבים מזהים עצמם כציונים, לא ברור אם מספר המזדהים כציונים נמוך. ברוב הסקרים נשאלים המשיבים על תחושותיהם ועמדותיהם כלפי ישראל, ולא אם הם מגדירים עצמם כציונים. בהקשר זה, מצא הסקר כי 71% מן המשיבים חשים קשר רגשי לישראל, ו־88% סבורים שלישראל יש זכות קיום כמדינה יהודית ודמוקרטית. נתונים אלה מצויים בטווח המקובל של סקרים קודמים.
הממצאים המעניינים ביותר של הסקר נוגעים לאופן שבו המשיבים מבינים את משמעות המונח ״ציונות״. קיימת הסכמה רחבה כי משמעותו היא ״זכותו של העם היהודי למדינה יהודית״. עם זאת, רוב האנטי־ציונים והלא־ציונים הגדירו את הציונות גם ככוללת את הטענות ש״לישראל יש זכות לשלוט על הגדה המערבית ורצועת עזה״; ש״יש לתמוך בכל פעולה שישראל נוקטת״; וש״יהודים עליונים על פלסטינים.״ משיבים שהגדירו עצמם כציונים נטו שלא להזדהות עם ההיגדים הנוספים הללו. ממצא זה מצביע על כך ששיעור המשיבים המזדהים עם ציונות תלוי במידת ההבנה של המונח — לא פחות, ואולי אף יותר — מאשר בתמיכה ממשית בלאומיות היהודית.
לא במפתיע, קבוצת הגיל הצעירה ביותר — בני 18–34 — הייתה הנוטה ביותר להזדהות כאנטי־ציונים (14%) או כלא־ציונים (18%). זוהי קבוצת הגיל שבגרה במהלך רצף של ממשלות ימין בישראל, ושנחשפה יותר מכול לתנועה הפרו־פלסטינית, אשר הפכה את ה״אנטי־ציונות״ למחויבות האידאולוגית המרכזית שלה.
ישראל וארגונים יהודיים קהילתיים יידרשו להסתגל לכך שקיים פלח משמעותי (אם כי לא רוב) בקרב הדור הצעיר של יהדות ארצות הברית, אשר עוין או מרוחק מציונות כתווית, ואך אפילו מישראל.
מאז שפרסמה הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA) בשבוע שעבר את הסקר שלה על יהודי ארצות הברית, חלק ניכר מן השיח הציבורי התמקד בשיעור הנמוך לכאורה של המשיבים שהגדירו עצמם כציונים — רק 37%. 8% הגדירו עצמם כלא־ציונים ו־7% כאנטי־ציונים. החלק הגדול ביותר של המשיבים, 48%, לא הזדהה עם אף אחת מן התוויות הללו. הסקר נערך במרץ 2025, בשעה שדיווחים על החמרה במצב ההומניטרי בעזה הלכו ותפסו תאוצה.
מאחר שסקרים על יהודי ארצות הברית כמעט ואינם שואלים אם המשיבים מזהים עצמם כציונים, לא ברור אם מספר המזדהים כציונים נמוך. ברוב הסקרים נשאלים המשיבים על תחושותיהם ועמדותיהם כלפי ישראל, ולא אם הם מגדירים עצמם כציונים. בהקשר זה, מצא הסקר כי 71% מן המשיבים חשים קשר רגשי לישראל, ו־88% סבורים שלישראל יש זכות קיום כמדינה יהודית ודמוקרטית. נתונים אלה מצויים בטווח המקובל של סקרים קודמים.
הממצאים המעניינים ביותר של הסקר נוגעים לאופן שבו המשיבים מבינים את משמעות המונח ״ציונות״. קיימת הסכמה רחבה כי משמעותו היא ״זכותו של העם היהודי למדינה יהודית״. עם זאת, רוב האנטי־ציונים והלא־ציונים הגדירו את הציונות גם ככוללת את הטענות ש״לישראל יש זכות לשלוט על הגדה המערבית ורצועת עזה״; ש״יש לתמוך בכל פעולה שישראל נוקטת״; וש״יהודים עליונים על פלסטינים.״ משיבים שהגדירו עצמם כציונים נטו שלא להזדהות עם ההיגדים הנוספים הללו. ממצא זה מצביע על כך ששיעור המשיבים המזדהים עם ציונות תלוי במידת ההבנה של המונח — לא פחות, ואולי אף יותר — מאשר בתמיכה ממשית בלאומיות היהודית.
לא במפתיע, קבוצת הגיל הצעירה ביותר — בני 18–34 — הייתה הנוטה ביותר להזדהות כאנטי־ציונים (14%) או כלא־ציונים (18%). זוהי קבוצת הגיל שבגרה במהלך רצף של ממשלות ימין בישראל, ושנחשפה יותר מכול לתנועה הפרו־פלסטינית, אשר הפכה את ה״אנטי־ציונות״ למחויבות האידאולוגית המרכזית שלה.
ישראל וארגונים יהודיים קהילתיים יידרשו להסתגל לכך שקיים פלח משמעותי (אם כי לא רוב) בקרב הדור הצעיר של יהדות ארצות הברית, אשר עוין או מרוחק מציונות כתווית, ואך אפילו מישראל.