חילופי השלטון בסוריה פותחים זירת עניין ותחרות חדשה באזור שבמסגרתה ערב הסעודית ואיחוד האמירויות יכולות להימצא שוב ביריבות מול טורקיה וקטר ובתחרות אחת מול השנייה.
הסעודים והאמירתים משלימים בחוסר רצון עם שלטון אחמד א-שרע, בדיוק כפי שהשלימו רק לאחרונה עם שלטון אסד, אך בעוד שריאד מפגינה פרגמטיות בקשריה עם המשטר החדש – והייתה גם ליעד הראשון לביקור שה"ח הסורי החדש מחוץ לארצו – נדמה שאבו-דאבי חוששת מהאוריינטציה שלו.
הצלחת השלטון החדש בסוריה וייצוב המדינה חשובה להן, גם משום שבכך תתקשה איראן לשקם את נוכחותה בסוריה, אך מנגד הן תבקשנה למנוע מסוריה להפוך לחוליה בציר אסלאמי בהובלת טורקיה וקטר, שעלול לערער את יציבותן ולסכן את מעמדן. היועץ בכיר לנשיא האמירויות, אנוור גרגאש, הביע בגלוי את חששה של אבו-דאבי מהשיוך של השליטים החדשים לאל-קאעידה והזכיר שהמזרח התיכון חווה "אכזריות" של כוחות אסלאמיסטיים כאלו.
לסעודים ולאמירותים ניסיון בפעולה מול כוחות אסלאמיסטים בסוריה, בלוב, תימן וסודאן. אך לעת עתה, הזירה המרכזית להפעלת השפעתן היא הכלכלית: שיקום סוריה ההרוסה מוערך בכחצי טריליון דולר. א-שרע זקוק נואשות להשקעות חיצוניות, במיוחד לאחר סיום הסיוע הרוסי-איראני. בעוד לטורקיה ולקטר יש יתרון בקשריהן הקודמים עם השלטון החדש, לסעודים ולאמירתים יש עוצמה כלכלית להוות משקל נגד.
ואכן, מיד לאחר עליית השלטון החדש בסוריה, נפגשו בכירים משני הצדדים ואף דווח שערב הסעודית החלה לספק נפט לסוריה במקומה של איראן. קטר הסכימה לשקם את הנמלים שנפגעו בידי ישראל וכן את תעשיות האנרגיה. הטורקים מצדם הודיעו כי יבחנו מחדש תוכנית ותיקה להקמת צינור גז טבעי לאורך סוריה שיקשר בין קטר לטורקיה ויוזיל את שינוע הגז ממדינות המפרץ לאירופה המשוועת לכך כדי להחליף את התלות בגז הרוסי.
האופן שבו יוזמות אלו יתפתחו עשוי להשפיע על הטייתו האזורית ומדיניותו של השלטון האסלאמיסטי ועל מאזן העוצמה האזורי. כמו כן, עשויה להיות להן השפעה על ישראל, בוודאי לצינור גז שיתחרה בייצוא הגז הישראלי, אך זה, כמו שאר התוכניות, עדיין רחוק ממימוש כתלות ביציבות סוריה החדשה.
חילופי השלטון בסוריה פותחים זירת עניין ותחרות חדשה באזור שבמסגרתה ערב הסעודית ואיחוד האמירויות יכולות להימצא שוב ביריבות מול טורקיה וקטר ובתחרות אחת מול השנייה.
הסעודים והאמירתים משלימים בחוסר רצון עם שלטון אחמד א-שרע, בדיוק כפי שהשלימו רק לאחרונה עם שלטון אסד, אך בעוד שריאד מפגינה פרגמטיות בקשריה עם המשטר החדש – והייתה גם ליעד הראשון לביקור שה"ח הסורי החדש מחוץ לארצו – נדמה שאבו-דאבי חוששת מהאוריינטציה שלו.
הצלחת השלטון החדש בסוריה וייצוב המדינה חשובה להן, גם משום שבכך תתקשה איראן לשקם את נוכחותה בסוריה, אך מנגד הן תבקשנה למנוע מסוריה להפוך לחוליה בציר אסלאמי בהובלת טורקיה וקטר, שעלול לערער את יציבותן ולסכן את מעמדן. היועץ בכיר לנשיא האמירויות, אנוור גרגאש, הביע בגלוי את חששה של אבו-דאבי מהשיוך של השליטים החדשים לאל-קאעידה והזכיר שהמזרח התיכון חווה "אכזריות" של כוחות אסלאמיסטיים כאלו.
לסעודים ולאמירותים ניסיון בפעולה מול כוחות אסלאמיסטים בסוריה, בלוב, תימן וסודאן. אך לעת עתה, הזירה המרכזית להפעלת השפעתן היא הכלכלית: שיקום סוריה ההרוסה מוערך בכחצי טריליון דולר. א-שרע זקוק נואשות להשקעות חיצוניות, במיוחד לאחר סיום הסיוע הרוסי-איראני. בעוד לטורקיה ולקטר יש יתרון בקשריהן הקודמים עם השלטון החדש, לסעודים ולאמירתים יש עוצמה כלכלית להוות משקל נגד.
ואכן, מיד לאחר עליית השלטון החדש בסוריה, נפגשו בכירים משני הצדדים ואף דווח שערב הסעודית החלה לספק נפט לסוריה במקומה של איראן. קטר הסכימה לשקם את הנמלים שנפגעו בידי ישראל וכן את תעשיות האנרגיה. הטורקים מצדם הודיעו כי יבחנו מחדש תוכנית ותיקה להקמת צינור גז טבעי לאורך סוריה שיקשר בין קטר לטורקיה ויוזיל את שינוע הגז ממדינות המפרץ לאירופה המשוועת לכך כדי להחליף את התלות בגז הרוסי.
האופן שבו יוזמות אלו יתפתחו עשוי להשפיע על הטייתו האזורית ומדיניותו של השלטון האסלאמיסטי ועל מאזן העוצמה האזורי. כמו כן, עשויה להיות להן השפעה על ישראל, בוודאי לצינור גז שיתחרה בייצוא הגז הישראלי, אך זה, כמו שאר התוכניות, עדיין רחוק ממימוש כתלות ביציבות סוריה החדשה.