ביום הראשון לכהונתו השנייה כנשיא ארה״ב, חתם דונלד טראמפ על שורת צווים נשיאותיים, ביניהם נסיגה מהסכם פריז ומארגון הבריאות העולמי - הצהרות שראינו הן ב-2017 והן ב-2020. לטענתו, הסכם פריז פוגע בתעשייה האמריקאית ומעניק הקלות לסין המסווגת כמדינה מתפתחת. כמו כן, ארגון הבריאות העולמי ספג ביקורת בגין ניהול כושל של מגפת הקורונה והטלת נטל כלכלי לא מידתי על ארה"ב.
לאחר הצהרת טראמפ על נסיגה מהסכם פריז ב-2017, פעלה סין לבסס את מעמדה כמובילה עולמית במאבק בשינויי האקלים: היא הכריזה (2020) על יעדה להגעה לניטרליות פחמנית עד 2060, הבטיחה (2022) מיליארד דולרים נוספים לקרן פיתוח גלובלית (GDSSCF), וקידמה השקעות באנרגיה מתחדשת. כיום, סין היא המשקיעה הגדולה בעולם בתחום, עם השקעות בגובה 676 מיליארד דולרים ב-2023. בנוסף, סין קידמה את ״יוזמת הפיתוח הגלובלי״ (GDI), המקדמת מימון אקלימי ופיתוח ירוק בזירה הבינלאומית.
זאת ועוד, בהמשך להודעת הפרישה של טראמפ מארגון הבריאות העולמי (WHO) ב-2020, בשיא מגפת הקורונה, פעלה סין למצב את עצמה כשותפה חשובה של הארגון ונקטה במה שכונה ״דיפלומטיית חיסונים״: היא הבטיחה סיוע פיננסי ולוגיסטי והציעה גישה לחיסונים דרך פלטפורמות כמו COVAX. בנוסף, סין התחייבה לתרום 50 מיליון דולרים ל-WHO, ולספק 2 מיליארד דולרים לסיוע בהתמודדות עם הנגיף, בייחוד במדינות מתפתחות. סין גם קידמה יוזמות כגון ה-Health Silk Road לחיזוק תפקידה בבריאות הציבור העולמית. צעדים אלו סייעו לשיפור תדמיתה, בעוד המימון הכולל שלה לארגון נותר נמוך ביחס לזה של ארה״ב.
מכאן שהודעות הפרישה של טראמפ בקדנציה הקודמת שלו אפשרו לסין לבסס את מעמדה ככוח מוביל ויציב בתחומי האקלים, האנרגיה המתחדשת, והבריאות, תוך פיתוח ושדרוג תעשיותיה הנלוות באופן התואם את תכנית "Made in China 2025״. צפוי שמגמה זו תימשך בקדנציה הנוכחית. סין תמשיך למנף את הוואקום שנוצר כדי לחזק את עמידתה הגלובלית, תוך התמקדות בפרויקטים שתוכל למנף לקידום האינטרסים שלה.
ביום הראשון לכהונתו השנייה כנשיא ארה״ב, חתם דונלד טראמפ על שורת צווים נשיאותיים, ביניהם נסיגה מהסכם פריז ומארגון הבריאות העולמי - הצהרות שראינו הן ב-2017 והן ב-2020. לטענתו, הסכם פריז פוגע בתעשייה האמריקאית ומעניק הקלות לסין המסווגת כמדינה מתפתחת. כמו כן, ארגון הבריאות העולמי ספג ביקורת בגין ניהול כושל של מגפת הקורונה והטלת נטל כלכלי לא מידתי על ארה"ב.
לאחר הצהרת טראמפ על נסיגה מהסכם פריז ב-2017, פעלה סין לבסס את מעמדה כמובילה עולמית במאבק בשינויי האקלים: היא הכריזה (2020) על יעדה להגעה לניטרליות פחמנית עד 2060, הבטיחה (2022) מיליארד דולרים נוספים לקרן פיתוח גלובלית (GDSSCF), וקידמה השקעות באנרגיה מתחדשת. כיום, סין היא המשקיעה הגדולה בעולם בתחום, עם השקעות בגובה 676 מיליארד דולרים ב-2023. בנוסף, סין קידמה את ״יוזמת הפיתוח הגלובלי״ (GDI), המקדמת מימון אקלימי ופיתוח ירוק בזירה הבינלאומית.
זאת ועוד, בהמשך להודעת הפרישה של טראמפ מארגון הבריאות העולמי (WHO) ב-2020, בשיא מגפת הקורונה, פעלה סין למצב את עצמה כשותפה חשובה של הארגון ונקטה במה שכונה ״דיפלומטיית חיסונים״: היא הבטיחה סיוע פיננסי ולוגיסטי והציעה גישה לחיסונים דרך פלטפורמות כמו COVAX. בנוסף, סין התחייבה לתרום 50 מיליון דולרים ל-WHO, ולספק 2 מיליארד דולרים לסיוע בהתמודדות עם הנגיף, בייחוד במדינות מתפתחות. סין גם קידמה יוזמות כגון ה-Health Silk Road לחיזוק תפקידה בבריאות הציבור העולמית. צעדים אלו סייעו לשיפור תדמיתה, בעוד המימון הכולל שלה לארגון נותר נמוך ביחס לזה של ארה״ב.
מכאן שהודעות הפרישה של טראמפ בקדנציה הקודמת שלו אפשרו לסין לבסס את מעמדה ככוח מוביל ויציב בתחומי האקלים, האנרגיה המתחדשת, והבריאות, תוך פיתוח ושדרוג תעשיותיה הנלוות באופן התואם את תכנית "Made in China 2025״. צפוי שמגמה זו תימשך בקדנציה הנוכחית. סין תמשיך למנף את הוואקום שנוצר כדי לחזק את עמידתה הגלובלית, תוך התמקדות בפרויקטים שתוכל למנף לקידום האינטרסים שלה.