הידיעות על רצונה של סעודיה לקבל סיוע בהקמת מתקני העשרה של אורניום בשטחה מעוררות, ובצדק, דאגה בישראל מההשלכות הנובעות מעצם הקמת מתקן העשרה בשטח מדינה ערבית והאפשרות שמדינות ערביות או מוסלמיות נוספות ידרשו לקבל סיוע דומה.
כידוע, תעשיית הגרעין היא תעשייה בעלת אופי של שימוש כפול: שימוש צבאי ושימוש לצרכי שלום. הגבול בין הטכנולוגיות הנדרשות לשימושים הללו הוא ברור למדי.
אורניום, המשמש כחומר בסיסי להפקת אנרגיה גרעינית, הינו יסוד לא בקיע במצבו הטבעי ולכן לא ניתן להפיק ממנו אנרגיה גרעינית. האורניום הטבעי מכיל בתוכו בכמויות זעירות אטומי אורניום אחרים שניתנים לביקוע, אך יש לבודד את האורניום הבקיע מתוך האורניום הטבעי. תהליך זה, הנקרא העשרה, וניתן לביצוע במגוון שיטות, והנפוצה מביניהן היא שיטת העשרה באמצעות צנטריפוגות, וזוהי כנראה הטכנולוגיה אותה רוצים הסעודים לאמץ.
היישומים השונים של האנרגיה הגרעינית תלויים בריכוז או כמות החומר הבקיע ביחס לכמות החומר הלא בקיע – קרי ברמת ההעשרה. רמות העשרה נמוכות מתאימות ליישומים של אנרגיה גרעינית לצרכי שלום (כגון כורי כוח להפקת אנרגיה לשם יצירת חשמל) ואילו רמות העשרה גבוהות מתאימות לצרכים צבאיים.
בנוסף יש לזכור כי מתקן העשרה איננו מתקן העומד בפני עצמו. מדובר בקומפלקס של מתקנים הדורשים ידע טכנולוגי רב לשם תפעולם: יש צורך ראשית במתקן כימי אשר הופך את מחצב האורניום המוצק ("עוגה צהובה") בתהליכים כימיים מורכבים לתרכובת במצב גזי המתאימה לתהליך ההעשרה. לאחר קבלת ההרכב המועשר בחומר הבקיע ברמות שונות יש להעבירו למתקן כימי אחר לשם המרתו ממצב גזי למצב מוצק. בשלב השלישי יש צורך במתקן נוסף לעיבוד המוצק המתכתי לצורה המתאימה ליישום המבוקש - מוטות דלק לכור או כחומר גלם לנשק.
חשוב לזכור כי כדי לייצר נשק גרעיני במסלול של אורניום מועשר אין צורך בכור גרעיני. השאלה העיקרית אשר צריכה להשאל אם כך היא מהי מטרתה של סעודיה בדרישה זו ומדוע יש לה צורך במתקני העשרה. אם מדובר בניצול אנרגיה גרעינית לצרכי שלום, קרי באורניום בעל רמת העשרה נמוכה, ניתן לרכוש רכיבים אלו ממדינות ספציפיות כגון ארה"ב, צרפת, בריטניה ואחרות המספקות כורי כוח יחד עם דלק גרעיני תוך בקרה קפדנית על מוטות הדלק והחלפתם בעת הצורך. בהעדר דרישה סעודית לכור, עולה חשד כי מתקן ההעשרה עלול לשמש כבסיס לשם צבירת ידע ונסיון הנדרשים לייצור חומר גלם לנשק גרעיני, כאשר סעודיה תרגיש מאוימת ע"י מדינות שכנות.
הידיעות על רצונה של סעודיה לקבל סיוע בהקמת מתקני העשרה של אורניום בשטחה מעוררות, ובצדק, דאגה בישראל מההשלכות הנובעות מעצם הקמת מתקן העשרה בשטח מדינה ערבית והאפשרות שמדינות ערביות או מוסלמיות נוספות ידרשו לקבל סיוע דומה.
כידוע, תעשיית הגרעין היא תעשייה בעלת אופי של שימוש כפול: שימוש צבאי ושימוש לצרכי שלום. הגבול בין הטכנולוגיות הנדרשות לשימושים הללו הוא ברור למדי.
אורניום, המשמש כחומר בסיסי להפקת אנרגיה גרעינית, הינו יסוד לא בקיע במצבו הטבעי ולכן לא ניתן להפיק ממנו אנרגיה גרעינית. האורניום הטבעי מכיל בתוכו בכמויות זעירות אטומי אורניום אחרים שניתנים לביקוע, אך יש לבודד את האורניום הבקיע מתוך האורניום הטבעי. תהליך זה, הנקרא העשרה, וניתן לביצוע במגוון שיטות, והנפוצה מביניהן היא שיטת העשרה באמצעות צנטריפוגות, וזוהי כנראה הטכנולוגיה אותה רוצים הסעודים לאמץ.
היישומים השונים של האנרגיה הגרעינית תלויים בריכוז או כמות החומר הבקיע ביחס לכמות החומר הלא בקיע – קרי ברמת ההעשרה. רמות העשרה נמוכות מתאימות ליישומים של אנרגיה גרעינית לצרכי שלום (כגון כורי כוח להפקת אנרגיה לשם יצירת חשמל) ואילו רמות העשרה גבוהות מתאימות לצרכים צבאיים.
בנוסף יש לזכור כי מתקן העשרה איננו מתקן העומד בפני עצמו. מדובר בקומפלקס של מתקנים הדורשים ידע טכנולוגי רב לשם תפעולם: יש צורך ראשית במתקן כימי אשר הופך את מחצב האורניום המוצק ("עוגה צהובה") בתהליכים כימיים מורכבים לתרכובת במצב גזי המתאימה לתהליך ההעשרה. לאחר קבלת ההרכב המועשר בחומר הבקיע ברמות שונות יש להעבירו למתקן כימי אחר לשם המרתו ממצב גזי למצב מוצק. בשלב השלישי יש צורך במתקן נוסף לעיבוד המוצק המתכתי לצורה המתאימה ליישום המבוקש - מוטות דלק לכור או כחומר גלם לנשק.
חשוב לזכור כי כדי לייצר נשק גרעיני במסלול של אורניום מועשר אין צורך בכור גרעיני. השאלה העיקרית אשר צריכה להשאל אם כך היא מהי מטרתה של סעודיה בדרישה זו ומדוע יש לה צורך במתקני העשרה. אם מדובר בניצול אנרגיה גרעינית לצרכי שלום, קרי באורניום בעל רמת העשרה נמוכה, ניתן לרכוש רכיבים אלו ממדינות ספציפיות כגון ארה"ב, צרפת, בריטניה ואחרות המספקות כורי כוח יחד עם דלק גרעיני תוך בקרה קפדנית על מוטות הדלק והחלפתם בעת הצורך. בהעדר דרישה סעודית לכור, עולה חשד כי מתקן ההעשרה עלול לשמש כבסיס לשם צבירת ידע ונסיון הנדרשים לייצור חומר גלם לנשק גרעיני, כאשר סעודיה תרגיש מאוימת ע"י מדינות שכנות.