בעקבות אירועי תקיפה ימית בעלי צביון ומשמעות בינלאומיים, שהתרחשו באחרונה בים האדום – ובכללם חטיפת אוניה באקט של שוד ימי, כביכול בשל קשר קלוש לישראל - עלו חששות לביטחון הפלגתן של אוניות בזיקה ישראלית כלשהיא בנתיב זה. למרות זאת, קווי הספנות הימית, רובם ככולם, ממשיכים במסלוליהם השגרתיים לישראל ולא נרשמה כל הפרעה בתדירות או באיכות השירותים. מגמה יציבה נראית גם בדמי ההובלה בסחר הימי בין אסיה לישראל.
בין חברות הספנות המשרתות את ישראל בולטת החלטתה האמיצה של חברת "צים" לשנות את נתיביהם של הפלגת אוניותיה ולהימנע ממעבר בים האדום. קו זה של "צים" מופעל באמצעות 12 אוניות, כולן בדגל זר. צוותיהן רב-לאומיים ובעליהן הן חברות זרות, כך שזיקתן לישראל היא הפעלתן על ידי "צים".
משמעות החלטה זו לגבי הקו בין אסיה לנמלי טורקיה וישראל, שנבעה מחשש לביטחון האוניות בקו זה וצוותיהן, הינה הארכת מסלול ההפלגה ומסירת המכולות ללקוחות החברה באיחור של שבועיים עד שלושה שבועות לכל כיוון, לעומת ממוצע משך ההפלגה בנתיב שדרך תעלת סואץ. עקב זאת תירשם הרעה ניכרת בשירות ללקוחות החברה וגם בתוצאותיו הכלכליות, על שום הגדלת הוצאותיו הקבועות בלי פיצוי הולם בדמי ההובלה הקיימים בסחר זה.
ואכן, שינוי נתיבו של קו זה כרוך בנטל כלכלי לא מבוטל - תוספת העלות של כ-30 ימי הפלגה ותוספת צריכת הדלק בגין ההפלגה במסלול סובב אפריקה וחזרה, במקום המעבר בתעלת סואץ, הן משמעותיות ביותר. מדובר בהוצאות גבוהות לאין שיעור מאשר החיסכון שבאי-מעבר בתעלת סואץ (העשוי להגיע לחצי מיליון דולר ויותר לאוניה בהפלגה אחת) ובאי-תשלום ביטוח המלחמה בשל אי-מעבר בים האדום. עם זאת, לא נראה כרגע כי יחול שינוי בהכנסות הקו התלויות במחירי השוק כולו, ומכאן ההפסד הגלום בשינוי המסלול.
יודגש כי דמי ההובלה בסחר זה, כמו בכלל קווי הספנות, מוכתבים על ידי השוק ומודלים של היצע וביקוש, אשר אינם מאפשרים לאף חברת ספנות בודדת להעלות את תעריפיה מעבר לנהוג בשוק. כך שגם בהיבט זה נחשפות "צים" וכל חברה אחרת שתלך בעקבותיה לרמות דמי הובלה, שבעת הנוכחית הם יציבים, אך בה בעת הם חשופים למגמת ירידה עקב מסירתן הנמשכת של אוניות חדשות וגדולות הנכנסות לשירות ויוצרות עודף היצע בספנות.
בעקבות אירועי תקיפה ימית בעלי צביון ומשמעות בינלאומיים, שהתרחשו באחרונה בים האדום – ובכללם חטיפת אוניה באקט של שוד ימי, כביכול בשל קשר קלוש לישראל - עלו חששות לביטחון הפלגתן של אוניות בזיקה ישראלית כלשהיא בנתיב זה. למרות זאת, קווי הספנות הימית, רובם ככולם, ממשיכים במסלוליהם השגרתיים לישראל ולא נרשמה כל הפרעה בתדירות או באיכות השירותים. מגמה יציבה נראית גם בדמי ההובלה בסחר הימי בין אסיה לישראל.
בין חברות הספנות המשרתות את ישראל בולטת החלטתה האמיצה של חברת "צים" לשנות את נתיביהם של הפלגת אוניותיה ולהימנע ממעבר בים האדום. קו זה של "צים" מופעל באמצעות 12 אוניות, כולן בדגל זר. צוותיהן רב-לאומיים ובעליהן הן חברות זרות, כך שזיקתן לישראל היא הפעלתן על ידי "צים".
משמעות החלטה זו לגבי הקו בין אסיה לנמלי טורקיה וישראל, שנבעה מחשש לביטחון האוניות בקו זה וצוותיהן, הינה הארכת מסלול ההפלגה ומסירת המכולות ללקוחות החברה באיחור של שבועיים עד שלושה שבועות לכל כיוון, לעומת ממוצע משך ההפלגה בנתיב שדרך תעלת סואץ. עקב זאת תירשם הרעה ניכרת בשירות ללקוחות החברה וגם בתוצאותיו הכלכליות, על שום הגדלת הוצאותיו הקבועות בלי פיצוי הולם בדמי ההובלה הקיימים בסחר זה.
ואכן, שינוי נתיבו של קו זה כרוך בנטל כלכלי לא מבוטל - תוספת העלות של כ-30 ימי הפלגה ותוספת צריכת הדלק בגין ההפלגה במסלול סובב אפריקה וחזרה, במקום המעבר בתעלת סואץ, הן משמעותיות ביותר. מדובר בהוצאות גבוהות לאין שיעור מאשר החיסכון שבאי-מעבר בתעלת סואץ (העשוי להגיע לחצי מיליון דולר ויותר לאוניה בהפלגה אחת) ובאי-תשלום ביטוח המלחמה בשל אי-מעבר בים האדום. עם זאת, לא נראה כרגע כי יחול שינוי בהכנסות הקו התלויות במחירי השוק כולו, ומכאן ההפסד הגלום בשינוי המסלול.
יודגש כי דמי ההובלה בסחר זה, כמו בכלל קווי הספנות, מוכתבים על ידי השוק ומודלים של היצע וביקוש, אשר אינם מאפשרים לאף חברת ספנות בודדת להעלות את תעריפיה מעבר לנהוג בשוק. כך שגם בהיבט זה נחשפות "צים" וכל חברה אחרת שתלך בעקבותיה לרמות דמי הובלה, שבעת הנוכחית הם יציבים, אך בה בעת הם חשופים למגמת ירידה עקב מסירתן הנמשכת של אוניות חדשות וגדולות הנכנסות לשירות ויוצרות עודף היצע בספנות.