בימים האחרונים מתחוללים בסוריה אירועים דרמטיים שאורכים בדרך כלל שנים, ולא ימים בודדים. ארגוני מורדים המשתייכים לחמ"ל המרכזי – "אל-פתח אל-מבין" בהובלת הארגון הג'האדיסטי "היאת תחריר א-שאם" (שלוחת אל-קאעדה בסוריה לשעבר) וקבוצות נוספות הנתמכות על ידי טורקיה - פתחו במתקפה על כוחות המשטר בצפון-מערב סוריה.
לראשונה זה שנים, הצליחו ארגוני המורדים לכבוש שטחים מידי צבאו של אסד ומיליציות נלוות והשתלטו על העיר השנייה בגודלה בסוריה – חלב, שכיבושה מחדש על ידי המשטר הסורי בדצמבר 2016 סימן את תחילת ניצחונו במלחמה. אמש הצליחו להשתלט על אזורים בעיר חמאת, אך כפי שנראה הבוקר המשטר הסורי ותומכיו הצליחו למנוע את כיבושה המוחלט.
העיתוי הוא לא מקרי. המתקפה תפסה את ציר ההתנגדות בנקודת חולשה קריטית. בעקבות הלחימה הממושכת עם ישראל וביתר שאת לאחר מבצע "חיצי הצפון", חלק ניכר מכוחות חזבאללה ומיליציות שיעיות נוספות בסוריה עברו ללבנון, אחרים סוכלו. איראן שקועה בטיפול בנזקי חיזבאללה, שיתקשה כעת להפנות לוחמים לעזרת הנשיא הסורי, ונוסף על כך, גם הקשב הרוסי לאוקראינה לא מיטיב עם מצבו של אסד. מעבר להיבט האופרטיבי, יש כאן עניין תודעתי - מחסום הפחד של המורדים בסוריה מול ציר ההתנגדות נשבר, והתפיסה בדבר עוצמתו הבלתי מעורערת נסדקה.
ניתן להעריך שטורקיה עומדת מאחורי המתקפה. המורדים באידליב זוכים לתמיכה טורקית כלכלית וצבאית ממושכת. הברית עם המורדים מאפשרת לאנקרה שליטה והשפעה על הטריטוריה הסורית ומאפשרת להם קלף מיקוח יעיל מול המשטר. הטורקים מזה שנים מנסים להתפייס עם אסד, בין היתר כדי לנטרל את האיום הכורדי בצפון-מזרח וכן להביא להשבת מיליוני הפליטים ששוהים בטורקיה. הפעולה הנוכחית עשויה בראייתם להפעיל לחץ על אסד לקבל את תנאי ההסדרה שהם מציבים או למצער, לבלום את גל התקיפות הרוסי-משטרי שארע בשבועות האחרונים.
בשורה תחתונה, חדשות מעודדות למתנגדי אסד וציר ההתנגדות שחווה פגיעות קשות בשלל הזירות וכעת גם בסוריה. מנגד, אפשר שהמצב הפנימי המעורער במדינה יפתח את השערים לכניסה מסיבית יותר של כוחות צבא איראנים. בנוסף, כדאי לזכור שלא מדובר במורדים שהקימו בזמנו את "צבא סוריה החופשי" - חילונים, פרגמטיים -אלא בקבוצות קיצוניות עם אידיאולוגיה דתית-ג'האדיסטית, מתונים אולי מאל-קאעידה אבל לא בהכרח אוהדי ישראל. תרחיש של קריסת משטר אסד עלול לייצר מרחב כאוטי וקרקע פורייה לצמיחת איומים צבאיים חדשים.
כתלות בהתפתחויות ישראל תיאלץ לקבל החלטה האם להתערב במתרחש בסוריה כדי להעמיק הישגיה מול ציר ההתנגדות או לכל הפחות לסכל איומים מיידים שעלולים לאיים על האינטרסים הביטחוניים שלנו. בשלב זה נכון יהיה להתאזר באורך רוח. הימים הקרובים יתבררו כקריטיים כדי לקבוע עד כמה מדובר במערכה מוגבלת או במערכה רחבה, אליה יצטרפו גורמי אופוזיציה נוספים שעלולים לאיים לראשונה מזה כמעט עשור על שרידותו של המשטר.
בימים האחרונים מתחוללים בסוריה אירועים דרמטיים שאורכים בדרך כלל שנים, ולא ימים בודדים. ארגוני מורדים המשתייכים לחמ"ל המרכזי – "אל-פתח אל-מבין" בהובלת הארגון הג'האדיסטי "היאת תחריר א-שאם" (שלוחת אל-קאעדה בסוריה לשעבר) וקבוצות נוספות הנתמכות על ידי טורקיה - פתחו במתקפה על כוחות המשטר בצפון-מערב סוריה.
לראשונה זה שנים, הצליחו ארגוני המורדים לכבוש שטחים מידי צבאו של אסד ומיליציות נלוות והשתלטו על העיר השנייה בגודלה בסוריה – חלב, שכיבושה מחדש על ידי המשטר הסורי בדצמבר 2016 סימן את תחילת ניצחונו במלחמה. אמש הצליחו להשתלט על אזורים בעיר חמאת, אך כפי שנראה הבוקר המשטר הסורי ותומכיו הצליחו למנוע את כיבושה המוחלט.
העיתוי הוא לא מקרי. המתקפה תפסה את ציר ההתנגדות בנקודת חולשה קריטית. בעקבות הלחימה הממושכת עם ישראל וביתר שאת לאחר מבצע "חיצי הצפון", חלק ניכר מכוחות חזבאללה ומיליציות שיעיות נוספות בסוריה עברו ללבנון, אחרים סוכלו. איראן שקועה בטיפול בנזקי חיזבאללה, שיתקשה כעת להפנות לוחמים לעזרת הנשיא הסורי, ונוסף על כך, גם הקשב הרוסי לאוקראינה לא מיטיב עם מצבו של אסד. מעבר להיבט האופרטיבי, יש כאן עניין תודעתי - מחסום הפחד של המורדים בסוריה מול ציר ההתנגדות נשבר, והתפיסה בדבר עוצמתו הבלתי מעורערת נסדקה.
ניתן להעריך שטורקיה עומדת מאחורי המתקפה. המורדים באידליב זוכים לתמיכה טורקית כלכלית וצבאית ממושכת. הברית עם המורדים מאפשרת לאנקרה שליטה והשפעה על הטריטוריה הסורית ומאפשרת להם קלף מיקוח יעיל מול המשטר. הטורקים מזה שנים מנסים להתפייס עם אסד, בין היתר כדי לנטרל את האיום הכורדי בצפון-מזרח וכן להביא להשבת מיליוני הפליטים ששוהים בטורקיה. הפעולה הנוכחית עשויה בראייתם להפעיל לחץ על אסד לקבל את תנאי ההסדרה שהם מציבים או למצער, לבלום את גל התקיפות הרוסי-משטרי שארע בשבועות האחרונים.
בשורה תחתונה, חדשות מעודדות למתנגדי אסד וציר ההתנגדות שחווה פגיעות קשות בשלל הזירות וכעת גם בסוריה. מנגד, אפשר שהמצב הפנימי המעורער במדינה יפתח את השערים לכניסה מסיבית יותר של כוחות צבא איראנים. בנוסף, כדאי לזכור שלא מדובר במורדים שהקימו בזמנו את "צבא סוריה החופשי" - חילונים, פרגמטיים -אלא בקבוצות קיצוניות עם אידיאולוגיה דתית-ג'האדיסטית, מתונים אולי מאל-קאעידה אבל לא בהכרח אוהדי ישראל. תרחיש של קריסת משטר אסד עלול לייצר מרחב כאוטי וקרקע פורייה לצמיחת איומים צבאיים חדשים.
כתלות בהתפתחויות ישראל תיאלץ לקבל החלטה האם להתערב במתרחש בסוריה כדי להעמיק הישגיה מול ציר ההתנגדות או לכל הפחות לסכל איומים מיידים שעלולים לאיים על האינטרסים הביטחוניים שלנו. בשלב זה נכון יהיה להתאזר באורך רוח. הימים הקרובים יתבררו כקריטיים כדי לקבוע עד כמה מדובר במערכה מוגבלת או במערכה רחבה, אליה יצטרפו גורמי אופוזיציה נוספים שעלולים לאיים לראשונה מזה כמעט עשור על שרידותו של המשטר.