מאז עלה לשלטון ב-1999, אומר נשיא רוסיה בגלוי כי התפרקות ברית המועצות הייתה טרגדיה וחורבנה של "רוסיה ההיסטורית". אוקראינה היא עבור פוטין שדה הקרב שבו הוא מבקש להפסיק את תהליך הכרסום במעמדה של רוסיה כשחקן בזירה הבינלאומית. מכאן האולטימטום למערב המגובה ביותר ממאה אלף חיילים על הגבולות של אוקראינה: תעצרו את הרחבת נאט"ו, הברית שהוקמה ב -1949 כתשובה לגוש הסובייטי שהקימה רוסיה בשלהי מלחמת העולם השנייה, ותבטיחו שקייב לא תתקבל כחברה בארגון.
הקרב הראשון על אוקראינה התחולל ב-2014 ופוטין זכה בו כאשר רוסיה השתלטה על חצי האי קרים וסיפחה אותו ללא מאמץ צבאי גדול מול תגובה רפה של אירופה וארה"ב. בפרק הנוכחי של המאבק על אוקראינה ההימור של פוטין גדול יותר וגם הסיכונים שמתלווים אליו. כלכלת רוסיה תלויה באופן מוחלט בייצוא נפט וגז טבעי (יותר משליש התוצר וכמעט שני שליש של היצוא). מדינות האיחוד האירופי, ובראשן גרמניה, הן הצרכניות העיקריות. עד 2011 הצינור העיקרי שבו הועבר הגז הטבעי חצה את אוקראינה. מאותה שנה פועל צינור הגז "נורד סטרים" העובר ישירות מרוסיה דרך הים הבלטי לחוף בצפון גרמניה. כדי לעמוד בביקוש האירופאי לאנרגיה הונח "נורד סטרים 2" שעוד טרם התחיל לזרום בו גז, והוא הפך כעת לחלק מהמערכה על אוקראינה .
צינורות הגז עוקפי אוקראינה קיצצו את הכנסותיה בשיעור של שני מיליארד דולר לשנה. בכך רוסיה גם לוחצת על אוקראינה וגם גורמת לחילוקי דעות בין גרמניה - שיש לה עניין בהוזלת מחיר הגז המיובא, כמו גם בחברות הגרמניות השותפות בפרויקט הצינורות בים הבלטי, לבין ארה"ב שלה יש עניין בשמירת המשטר באוקראינה ויציבותו מול ניסיונות רוסיה לערערו.
בינואר השנה התנגד אמנם ממשל ביידן ליוזמת הסנטור הרפובליקני טד קרוז להעביר החלטה על סנקציות נגד החברות שמעורבות בהקמה ובתיפעול של "נורד סטרים 2", בעיקר כדי לשמור על היחסים עם גרמניה. ביידן והקנצלר הגרמני הטרי אולף שולץ לא יכלו מאידך להסתיר את הפער בגישתם לנושא בעומדם מול העיתונאים בבית הלבן לפני שבוע. "אם רוסיה תפלוש.....לא יהיה יותר נורד סטרים 2. אנחנו נביא לו סוף", אמר ביידן. שולץ, לעומת זאת, בחר שלא לענות על השאלה הגם שהופנתה אליו שלוש פעמים. דברי ביידן הם איום לא מוסווה וחלק מאמירתו שעליה הוא חזר בשיחתו עם פוטין (12.2) לפיה פלישה רוסית לאוקראינה תשית על רוסיה "מחירים מיידים וכואבים".
המאמץ הדיפלומטי עוד ימשך, על אף שסימנים כמו הוצאת דיפלומטים מהשגרירויות בקייב ועלייה של עשרה דולר במחיר חבית נפט בחודש האחרון אינם מבשרים על הצלחה. מפתרון המשבר בין ארה"ב וברית המועצות ב-1962 סביב הניסיון להציב טילים רוסים בקובה למדנו שיש פתרונות יצירתיים מונעי עימות ואלו עדיין אפשריים במערכה הנוכחית.
מאז עלה לשלטון ב-1999, אומר נשיא רוסיה בגלוי כי התפרקות ברית המועצות הייתה טרגדיה וחורבנה של "רוסיה ההיסטורית". אוקראינה היא עבור פוטין שדה הקרב שבו הוא מבקש להפסיק את תהליך הכרסום במעמדה של רוסיה כשחקן בזירה הבינלאומית. מכאן האולטימטום למערב המגובה ביותר ממאה אלף חיילים על הגבולות של אוקראינה: תעצרו את הרחבת נאט"ו, הברית שהוקמה ב -1949 כתשובה לגוש הסובייטי שהקימה רוסיה בשלהי מלחמת העולם השנייה, ותבטיחו שקייב לא תתקבל כחברה בארגון.
הקרב הראשון על אוקראינה התחולל ב-2014 ופוטין זכה בו כאשר רוסיה השתלטה על חצי האי קרים וסיפחה אותו ללא מאמץ צבאי גדול מול תגובה רפה של אירופה וארה"ב. בפרק הנוכחי של המאבק על אוקראינה ההימור של פוטין גדול יותר וגם הסיכונים שמתלווים אליו. כלכלת רוסיה תלויה באופן מוחלט בייצוא נפט וגז טבעי (יותר משליש התוצר וכמעט שני שליש של היצוא). מדינות האיחוד האירופי, ובראשן גרמניה, הן הצרכניות העיקריות. עד 2011 הצינור העיקרי שבו הועבר הגז הטבעי חצה את אוקראינה. מאותה שנה פועל צינור הגז "נורד סטרים" העובר ישירות מרוסיה דרך הים הבלטי לחוף בצפון גרמניה. כדי לעמוד בביקוש האירופאי לאנרגיה הונח "נורד סטרים 2" שעוד טרם התחיל לזרום בו גז, והוא הפך כעת לחלק מהמערכה על אוקראינה .
צינורות הגז עוקפי אוקראינה קיצצו את הכנסותיה בשיעור של שני מיליארד דולר לשנה. בכך רוסיה גם לוחצת על אוקראינה וגם גורמת לחילוקי דעות בין גרמניה - שיש לה עניין בהוזלת מחיר הגז המיובא, כמו גם בחברות הגרמניות השותפות בפרויקט הצינורות בים הבלטי, לבין ארה"ב שלה יש עניין בשמירת המשטר באוקראינה ויציבותו מול ניסיונות רוסיה לערערו.
בינואר השנה התנגד אמנם ממשל ביידן ליוזמת הסנטור הרפובליקני טד קרוז להעביר החלטה על סנקציות נגד החברות שמעורבות בהקמה ובתיפעול של "נורד סטרים 2", בעיקר כדי לשמור על היחסים עם גרמניה. ביידן והקנצלר הגרמני הטרי אולף שולץ לא יכלו מאידך להסתיר את הפער בגישתם לנושא בעומדם מול העיתונאים בבית הלבן לפני שבוע. "אם רוסיה תפלוש.....לא יהיה יותר נורד סטרים 2. אנחנו נביא לו סוף", אמר ביידן. שולץ, לעומת זאת, בחר שלא לענות על השאלה הגם שהופנתה אליו שלוש פעמים. דברי ביידן הם איום לא מוסווה וחלק מאמירתו שעליה הוא חזר בשיחתו עם פוטין (12.2) לפיה פלישה רוסית לאוקראינה תשית על רוסיה "מחירים מיידים וכואבים".
המאמץ הדיפלומטי עוד ימשך, על אף שסימנים כמו הוצאת דיפלומטים מהשגרירויות בקייב ועלייה של עשרה דולר במחיר חבית נפט בחודש האחרון אינם מבשרים על הצלחה. מפתרון המשבר בין ארה"ב וברית המועצות ב-1962 סביב הניסיון להציב טילים רוסים בקובה למדנו שיש פתרונות יצירתיים מונעי עימות ואלו עדיין אפשריים במערכה הנוכחית.