במהלך חודש מאי נערכו בלבנון, לאחר מספר דחיות, הבחירות לרשויות המקומיות, לראשונה מאז שנת 2016. קיום הבחירות עתה, תחת ההנהגה החדשה, מסמן צעד נוסף בניסיון של הנשיא עוון לחדש את המשילות ברחבי המדינה ולשקף התקדמות לעידן חדש. לקראת הבחירות ובמהלכן בלטו מאמצי הממשלה החדשה וגורמי הביטחון לפעול כדי להבטיח כי יתקיימו בהתאם לחוק ובבטחה, ואכן ברוב רובן של הרשויות הן התקיימו ללא אירועים חריגים או תקריות אלימות במיוחד. בתוצאותיהן אין הפתעות. לפיכך, חשיבותן העיקרית נובעת בעצם קיומן, המסמן ניסיון לחזרה למנהל תקין במדינה.
הבחירות נערכו בארבעה סבבים, על בסיס חלוקה גיאוגרפית:
4 במאי: מחוז הר הלבנון
11 במאי: צפון לבנון ומחוז עכאר
18 במאי: בבעלבכ, בבקאע ובביירות
24 במאי: בדרום לבנון ובנבטיה
תוצאות ההצבעות משקפות, כמו בעבר, את החלוקה העדתית וההצבעה החמולתית למשפחות החזקות. תנועות השינוי שנולדו בשנים האחרונות לא הצליחו לזכות בתמיכה מקומית. אחוזי ההצבעה היו נמוכים במעט מאלה של הבחירות הקודמות, ובדרום לבנון בלטו אחוזי הצבעה הנמוכים מאוד, גם ביחס לבחירות שהתקיימו ב-2016.
חזבאללה ייחס חשיבות גדולה לבחירות במטרה להוכיח כי נשמרת התמיכה בו. הארגון פעל רבות בקרב האוכלוסייה השיעית כדי לדחוף את התושבים להצביע. עם זאת, הוא נמנע מלהתמודד בנפרד ונגש לבחירות ברשימה משותפת בשם "הפיתוח והנאמנות", לצד התנועה האחות השיעית אמ"ל, ותוך קביעת ראשי הרשויות וחבריהן מראש. רשימה זו זכתה, כצפוי, ברוב המוחץ של העיריות במרחב השיעי: בדרום לבנון, בבעלבכ, באל-הרמל ובשכונות השיעיות בביירות (במחצית מהרשויות באזורים השיעים בדרום לבנון ובחלק ניכר מהמועצות במחוז בעלבכ לא התקיימו כלל בחירות כיוון שלא ניצבו מועמדים נגד הרשימה המשותפת השיעית). לפיכך, חזבאללה יכול לטעון כי שימר את התמיכה בו.
בערים הגדולות התוצאות שיקפו את החלוקה העדתית המוכרת בלבנון. כך למשל, בביירות (21% הצבעה) נבחר ראש עיר נוצרי (ברשימה מאוחדת של כל מפלגות הקואליציה). בטריפולי נבחר ראש עיר סוני (לאחר מאבק בין שתי רשימות סוניות, וללא השפעה של התנועות האסלאמיסטיות – ג'יהדיסטיות שפועלות בעיר). בצור זכתה הרשימה המשותפת השיעית, ובצידון רשימה מטעם מפלגת אל-מוסתקבל הסונית. באזורים הנוצריים ניצחו, כצפוי, בעיקר נציגי שלושת המפלגות הגדולות: הכוחות הלבנונים, הפלנגות והזרם הפטריוטי החופשי - שניצח במספר רב של רשויות, והוכיח כי יש לו עדיין אחיזה בציבור הנוצרי וקשר עם המשפחות המובילות.
במהלך חודש מאי נערכו בלבנון, לאחר מספר דחיות, הבחירות לרשויות המקומיות, לראשונה מאז שנת 2016. קיום הבחירות עתה, תחת ההנהגה החדשה, מסמן צעד נוסף בניסיון של הנשיא עוון לחדש את המשילות ברחבי המדינה ולשקף התקדמות לעידן חדש. לקראת הבחירות ובמהלכן בלטו מאמצי הממשלה החדשה וגורמי הביטחון לפעול כדי להבטיח כי יתקיימו בהתאם לחוק ובבטחה, ואכן ברוב רובן של הרשויות הן התקיימו ללא אירועים חריגים או תקריות אלימות במיוחד. בתוצאותיהן אין הפתעות. לפיכך, חשיבותן העיקרית נובעת בעצם קיומן, המסמן ניסיון לחזרה למנהל תקין במדינה.
הבחירות נערכו בארבעה סבבים, על בסיס חלוקה גיאוגרפית:
4 במאי: מחוז הר הלבנון
11 במאי: צפון לבנון ומחוז עכאר
18 במאי: בבעלבכ, בבקאע ובביירות
24 במאי: בדרום לבנון ובנבטיה
תוצאות ההצבעות משקפות, כמו בעבר, את החלוקה העדתית וההצבעה החמולתית למשפחות החזקות. תנועות השינוי שנולדו בשנים האחרונות לא הצליחו לזכות בתמיכה מקומית. אחוזי ההצבעה היו נמוכים במעט מאלה של הבחירות הקודמות, ובדרום לבנון בלטו אחוזי הצבעה הנמוכים מאוד, גם ביחס לבחירות שהתקיימו ב-2016.
חזבאללה ייחס חשיבות גדולה לבחירות במטרה להוכיח כי נשמרת התמיכה בו. הארגון פעל רבות בקרב האוכלוסייה השיעית כדי לדחוף את התושבים להצביע. עם זאת, הוא נמנע מלהתמודד בנפרד ונגש לבחירות ברשימה משותפת בשם "הפיתוח והנאמנות", לצד התנועה האחות השיעית אמ"ל, ותוך קביעת ראשי הרשויות וחבריהן מראש. רשימה זו זכתה, כצפוי, ברוב המוחץ של העיריות במרחב השיעי: בדרום לבנון, בבעלבכ, באל-הרמל ובשכונות השיעיות בביירות (במחצית מהרשויות באזורים השיעים בדרום לבנון ובחלק ניכר מהמועצות במחוז בעלבכ לא התקיימו כלל בחירות כיוון שלא ניצבו מועמדים נגד הרשימה המשותפת השיעית). לפיכך, חזבאללה יכול לטעון כי שימר את התמיכה בו.
בערים הגדולות התוצאות שיקפו את החלוקה העדתית המוכרת בלבנון. כך למשל, בביירות (21% הצבעה) נבחר ראש עיר נוצרי (ברשימה מאוחדת של כל מפלגות הקואליציה). בטריפולי נבחר ראש עיר סוני (לאחר מאבק בין שתי רשימות סוניות, וללא השפעה של התנועות האסלאמיסטיות – ג'יהדיסטיות שפועלות בעיר). בצור זכתה הרשימה המשותפת השיעית, ובצידון רשימה מטעם מפלגת אל-מוסתקבל הסונית. באזורים הנוצריים ניצחו, כצפוי, בעיקר נציגי שלושת המפלגות הגדולות: הכוחות הלבנונים, הפלנגות והזרם הפטריוטי החופשי - שניצח במספר רב של רשויות, והוכיח כי יש לו עדיין אחיזה בציבור הנוצרי וקשר עם המשפחות המובילות.