בכל הנוגע לסין, העימות הנשיאותי ההיסטורי בין הנשיא המכהן ג׳ו ביידן לנשיא לשעבר דונלד טראמפ היה מפתיע ולא מפתיע כאחד. באופן לא מפתיע, סין לא הוזכרה רבות בעימות שבאופן מסורתי, ובהתאם לדפוס ההצבעה האמריקאי, מתמקד בסוגיות פנים; אך באופן מפתיע, ולמרות השיח סביב סין ואיומיה על טאיוואן, בייג'ינג הוזכרה כמעט אך ורק בהקשר כלכלי ולא מדיני-ביטחוני.
כצפוי, המתמודד שהזכיר את סין בשמה בכל המקרים, למעט אחד, הוא הנשיא לשעבר טראמפ אשר דיבר על מכסי המגן בגובה 10% שהוא מעוניין לגבות על כל הסחורות הנכנסות לארצות הברית, וייעודם לגרום למדינות, בהן סין, לשלם סכומים אשר יצמצמו את הגרעון האמריקאי. ביידן מצדו, תקף את טראמפ ואמר שהוא לא השיג בזמן כהונתו כל התקדמות בנושא מול סין, שבחר לשוב לנושא גם בהצהרת הסיכום שלו ולסתור את טענתו של ביידן לגרעון המסחרי הנמוך ביותר מול סין מ-2010 ואמר שכיום הגרעון מול סין הוא דווקא הגדול ביותר.
טראמפ התייחס לסין בהיבט המדיני כמעט בהיסח הדעת בלבד, כאשר אמר שכעת, תחת ממשל ביידן, מנהיגי היריבות של ארצות הברית, קים ג׳ונג-און מצפון קוריאה, הנשיא שי מסין ופוטין מרוסיה, לא מכבדים יותר את המעצמה המערבית בראשה עמדו שני המנהיגים. חוסר הכבוד הזה, טען, עלול להצית מלחמת עולם שלישית ובפועל מוביל לשיתופי פעולה כלכליים בין סין לאיראן, דבר שהיה נעצר וגורם לבידודה של איראן אם ארצות הברית הייתה מסרבת לעסקאות עם כל מדינה, כולל סין, המקיימת קשרים כלכליים עם איראן.
ההתעלמות הכמעט מוחלטת של שני הנשיאים מסין מעל במה בה הם מעוניינים לדבר רק על הישגיהם, יכולה להעיד על חוסר התקדמות חיובית בנושא, במיוחד לאור המתיחות הגוברת בים סין הדרומי ובגזרת סין-טאיוואן וסין-הפיליפינים, אך גם על הפער הגדול בין העניין של קובעי המדיניות האמריקאים בסין וביכולותיה הצבאיות לבין העניין שמפגין הציבור בנושא ומתמקד בעיקר בנושא הכלכלי, מסגור ששימש את שני הנשיאים בעימות.
בכל הנוגע לסין, העימות הנשיאותי ההיסטורי בין הנשיא המכהן ג׳ו ביידן לנשיא לשעבר דונלד טראמפ היה מפתיע ולא מפתיע כאחד. באופן לא מפתיע, סין לא הוזכרה רבות בעימות שבאופן מסורתי, ובהתאם לדפוס ההצבעה האמריקאי, מתמקד בסוגיות פנים; אך באופן מפתיע, ולמרות השיח סביב סין ואיומיה על טאיוואן, בייג'ינג הוזכרה כמעט אך ורק בהקשר כלכלי ולא מדיני-ביטחוני.
כצפוי, המתמודד שהזכיר את סין בשמה בכל המקרים, למעט אחד, הוא הנשיא לשעבר טראמפ אשר דיבר על מכסי המגן בגובה 10% שהוא מעוניין לגבות על כל הסחורות הנכנסות לארצות הברית, וייעודם לגרום למדינות, בהן סין, לשלם סכומים אשר יצמצמו את הגרעון האמריקאי. ביידן מצדו, תקף את טראמפ ואמר שהוא לא השיג בזמן כהונתו כל התקדמות בנושא מול סין, שבחר לשוב לנושא גם בהצהרת הסיכום שלו ולסתור את טענתו של ביידן לגרעון המסחרי הנמוך ביותר מול סין מ-2010 ואמר שכיום הגרעון מול סין הוא דווקא הגדול ביותר.
טראמפ התייחס לסין בהיבט המדיני כמעט בהיסח הדעת בלבד, כאשר אמר שכעת, תחת ממשל ביידן, מנהיגי היריבות של ארצות הברית, קים ג׳ונג-און מצפון קוריאה, הנשיא שי מסין ופוטין מרוסיה, לא מכבדים יותר את המעצמה המערבית בראשה עמדו שני המנהיגים. חוסר הכבוד הזה, טען, עלול להצית מלחמת עולם שלישית ובפועל מוביל לשיתופי פעולה כלכליים בין סין לאיראן, דבר שהיה נעצר וגורם לבידודה של איראן אם ארצות הברית הייתה מסרבת לעסקאות עם כל מדינה, כולל סין, המקיימת קשרים כלכליים עם איראן.
ההתעלמות הכמעט מוחלטת של שני הנשיאים מסין מעל במה בה הם מעוניינים לדבר רק על הישגיהם, יכולה להעיד על חוסר התקדמות חיובית בנושא, במיוחד לאור המתיחות הגוברת בים סין הדרומי ובגזרת סין-טאיוואן וסין-הפיליפינים, אך גם על הפער הגדול בין העניין של קובעי המדיניות האמריקאים בסין וביכולותיה הצבאיות לבין העניין שמפגין הציבור בנושא ומתמקד בעיקר בנושא הכלכלי, מסגור ששימש את שני הנשיאים בעימות.