בחלוף למעלה מיממה מאז פתחה ישראל במבצע "עם כלביא", דוברי הממשל האמריקאי ממשיכים להביע תמיכה בהחלטה הישראלית, תוך הדגשת זכותה של ישראל להגנה עצמית.
הנשיא טראמפ שב ומבהיר כי איראן הביאה על עצמה את המהלך הישראלי, לאחר שאימצה עמדות נוקשות במהלך סבבי המשא ומתן שהתנהלו בינה לבין ארה"ב. עם זאת, הוא מקפיד לציין כי עדיין לא מאוחר עבור איראן להגיע להסכם שיעצור את ההסלמה הצבאית. לדבריו, הוא מעריך כי המבצע הישראלי אף עשוי לסייע בקידום הסכם עתידי.
במהלך דיון חירום במועצת הביטחון של האו"ם, הדגיש הנציג האמריקאי כי "ארצות הברית תמשיך לחתור לפתרון דיפלומטי שיבטיח שאיראן לעולם לא תשיג נשק גרעיני ולא תהווה איום ליציבות האזור". הוא ציין כי "הנשיא טראמפ נבחר ברוב ברור כדי לקדם שלום ולהימנע מהטעויות של ממשלים קודמים, שהובילו למלחמות אינסופיות".
מאז תחילת המבצע טראמפ מגבה את ישראל ואינו מחמיץ הזדמנות להתהדר בהצלחת הטכנולוגיות האמריקאיות ששולבו בפעולה הישראלית, אף שבינתיים הממשל מדגיש שוב ושוב כי מדובר במהלך חד-צדדי של ישראל, וכי לא הייתה לו מעורבות צבאית ישירה. גורמים אמריקאים הבהירו כי ישראל אמנם עדכנה את הממשל מראש על הכוונה לצאת למבצע, אך פעולה זו הוגדרה כהכרחית לצורך הגנה עצמית מצד ישראל. גורם בבית הלבן הכחיש בשיחה עם העיתונאי ברק רביד את טענת גורמים בירושלים כי טראמפ הביע תמיכה מלאה במבצע, והבהיר כי הנשיא אף הסתייג מעיתויו הנוכחי. יתר על כן, הגורם ציין ש"בשלב זה" ארה"ב לא מתכוונת להצטרף למתקפה. יודגש, כי הגם שבעת הנוכחית ההתנגדות בקרב חוגי תנועת ה-MAGA מצומצמת כבר עתה נשמעים קולות המתנגדים להרחבת המעורבות האמריקאית.
כך או כך, הממשל האמריקאי צפוי להידרש כבר בקרוב להכרעה אסטרטגית באשר למדיניותו להמשך הדרך: מחד גיסא, הרצון להימנע ממעורבות צבאית ישירה במערכה מול איראן, למעט סיוע בהגנה מפני טילים וטק"ק איראניים המשוגרים לעבר ישראל; ומאידך גיסא - ההבנה כי רק איום אמריקאי ישיר בהתערבות צבאית ובוודאי הצטרפות למערכה עשויים להניע את איראן להסכמה להסכם, בהתאם ליעד המרכזי של הנשיא טראמפ.
מה עשוי להביא לשינוי בעמדת הממשל?
• פגיעה ישירה באינטרסים אמריקאים - הממשל שב ומדגיש כי "העדיפות העליונה והמוחלטת שלנו היא הגנה על אזרחי ארצות הברית, אנשינו וכוחותינו הפרוסים באזור".
• נזקים משמעותיים בשטח ישראל או תקיפה איראנית של יעדים אסטרטגיים במדינות הידידותיות לארה"ב.
• כישלון ישראלי מתמשך בפגיעה מהותית בתשתיות הגרעין האיראניות, על אף התקיפות. מנכ"ל סבא"א, רפאל גרוסי, עדכן את מועצת הביטחון כי נהרס המבנה העליון במתקן בנתנז שבו התבצעה העשרה ברמה של 60%, אך אין אינדיקציות לפגיעה בקסקדות התת-קרקעיות. עם זאת, ייתכן שהפגיעה באספקת החשמל גרמה לנזק בצנטריפוגות. גרוסי הוסיף כי גם המתקנים בפרדו ובאיספהאן הותקפו, אך לא נמסרו פרטים על היקף הנזק.
• החלטת איראן לסיים את הפיקוח של סבא"א, ובפרט אם תודיע על פרישה מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT) מהלך שיחשב לקו אדום בזירה הבינלאומית.
בכל תרחיש של סיום הלחימה, סביר שהמערכה תדרוש מהלך מדיני, שבו לממשל האמריקאי יהיה את התפקיד המוביל. היכולת של ארה"ב להשפיע על תוצאותיו תישען במידה רבה על האופן שבו תתפוס איראן את מידת הפגיעה שספגה תכנית הגרעין של ואת מידת הנחישות של הממשל האמריקאי לקחת חלק פעיל במערכה הצבאית.
בחלוף למעלה מיממה מאז פתחה ישראל במבצע "עם כלביא", דוברי הממשל האמריקאי ממשיכים להביע תמיכה בהחלטה הישראלית, תוך הדגשת זכותה של ישראל להגנה עצמית.
הנשיא טראמפ שב ומבהיר כי איראן הביאה על עצמה את המהלך הישראלי, לאחר שאימצה עמדות נוקשות במהלך סבבי המשא ומתן שהתנהלו בינה לבין ארה"ב. עם זאת, הוא מקפיד לציין כי עדיין לא מאוחר עבור איראן להגיע להסכם שיעצור את ההסלמה הצבאית. לדבריו, הוא מעריך כי המבצע הישראלי אף עשוי לסייע בקידום הסכם עתידי.
במהלך דיון חירום במועצת הביטחון של האו"ם, הדגיש הנציג האמריקאי כי "ארצות הברית תמשיך לחתור לפתרון דיפלומטי שיבטיח שאיראן לעולם לא תשיג נשק גרעיני ולא תהווה איום ליציבות האזור". הוא ציין כי "הנשיא טראמפ נבחר ברוב ברור כדי לקדם שלום ולהימנע מהטעויות של ממשלים קודמים, שהובילו למלחמות אינסופיות".
מאז תחילת המבצע טראמפ מגבה את ישראל ואינו מחמיץ הזדמנות להתהדר בהצלחת הטכנולוגיות האמריקאיות ששולבו בפעולה הישראלית, אף שבינתיים הממשל מדגיש שוב ושוב כי מדובר במהלך חד-צדדי של ישראל, וכי לא הייתה לו מעורבות צבאית ישירה. גורמים אמריקאים הבהירו כי ישראל אמנם עדכנה את הממשל מראש על הכוונה לצאת למבצע, אך פעולה זו הוגדרה כהכרחית לצורך הגנה עצמית מצד ישראל. גורם בבית הלבן הכחיש בשיחה עם העיתונאי ברק רביד את טענת גורמים בירושלים כי טראמפ הביע תמיכה מלאה במבצע, והבהיר כי הנשיא אף הסתייג מעיתויו הנוכחי. יתר על כן, הגורם ציין ש"בשלב זה" ארה"ב לא מתכוונת להצטרף למתקפה. יודגש, כי הגם שבעת הנוכחית ההתנגדות בקרב חוגי תנועת ה-MAGA מצומצמת כבר עתה נשמעים קולות המתנגדים להרחבת המעורבות האמריקאית.
כך או כך, הממשל האמריקאי צפוי להידרש כבר בקרוב להכרעה אסטרטגית באשר למדיניותו להמשך הדרך: מחד גיסא, הרצון להימנע ממעורבות צבאית ישירה במערכה מול איראן, למעט סיוע בהגנה מפני טילים וטק"ק איראניים המשוגרים לעבר ישראל; ומאידך גיסא - ההבנה כי רק איום אמריקאי ישיר בהתערבות צבאית ובוודאי הצטרפות למערכה עשויים להניע את איראן להסכמה להסכם, בהתאם ליעד המרכזי של הנשיא טראמפ.
מה עשוי להביא לשינוי בעמדת הממשל?
• פגיעה ישירה באינטרסים אמריקאים - הממשל שב ומדגיש כי "העדיפות העליונה והמוחלטת שלנו היא הגנה על אזרחי ארצות הברית, אנשינו וכוחותינו הפרוסים באזור".
• נזקים משמעותיים בשטח ישראל או תקיפה איראנית של יעדים אסטרטגיים במדינות הידידותיות לארה"ב.
• כישלון ישראלי מתמשך בפגיעה מהותית בתשתיות הגרעין האיראניות, על אף התקיפות. מנכ"ל סבא"א, רפאל גרוסי, עדכן את מועצת הביטחון כי נהרס המבנה העליון במתקן בנתנז שבו התבצעה העשרה ברמה של 60%, אך אין אינדיקציות לפגיעה בקסקדות התת-קרקעיות. עם זאת, ייתכן שהפגיעה באספקת החשמל גרמה לנזק בצנטריפוגות. גרוסי הוסיף כי גם המתקנים בפרדו ובאיספהאן הותקפו, אך לא נמסרו פרטים על היקף הנזק.
• החלטת איראן לסיים את הפיקוח של סבא"א, ובפרט אם תודיע על פרישה מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT) מהלך שיחשב לקו אדום בזירה הבינלאומית.
בכל תרחיש של סיום הלחימה, סביר שהמערכה תדרוש מהלך מדיני, שבו לממשל האמריקאי יהיה את התפקיד המוביל. היכולת של ארה"ב להשפיע על תוצאותיו תישען במידה רבה על האופן שבו תתפוס איראן את מידת הפגיעה שספגה תכנית הגרעין של ואת מידת הנחישות של הממשל האמריקאי לקחת חלק פעיל במערכה הצבאית.