השבוע הודיעה קבוצת אופ״ק+ [סעודיה, רוסיה, איחוד האמירויות, כווית, עיראק, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן] על העלאת נוספת בתפוקת הנפט, הפעם ב־137 אלף חביות ליום החל מאוקטובר, צעד המתווסף לגידול תפוקת הקבוצה ב־547 אלף חביות בספטמבר.
במהלך השנתיים האחרונות הובילה סעודיה להגדלה של התפוקה, מה שהביא לירידת מחירים. עם יכולת ייצור עודפת של כ־2 מיליון חביות ליום, סעודיה מהווה השחקן המרכזי בקבוצה ומחזיקה בידיה מרחב תמרון נרחב.
ההחלטה להגדיל את התפוקה נראית לכאורה לא הגיונית: יותר נפט בשוק פירושו מחירים נמוכים יותר. למה לסעודיה, שנאבקת בגירעון תקציבי, ויש לה תוכניות פיתוח מגלומניות הדורשות הון עתק, לפגוע בכלכלתה שלה באמצעות הגדלת תפוקה?
ככל הנראה, מדובר בצעד שנועד לשמור על נתח שוק. סעודיה רוצה לוודא שהלקוחות המרכזיים שלה, במיוחד באסיה, לא יפנו למתחרים. כשהיא מזרימה יותר חביות לשוק, היא מבטיחה את מעמדה כספקית אמינה. בנוסף, ההעלאה במכסות מאפשרת לסעודיה להזכיר למדינות אחרות מי באמת קובע באופ"ק+, ולדרוש מהן לעמוד בעצמן במכסות.
יתכן גם שריאד מבקשת לאתגר את המתחרים. אם מחירי הנפט ירדו, חברות הנפט בצפון אמריקה יתקשו להרוויח. העלאת התפוקה גם מרגיעה את צרכניות הנפט הגדולות (ארה"ב, סין, הודו) ומוכיחה שסעודיה לא תיתן למחירים לזנק ולהכביד על הכלכלה העולמית. זה נותן לה נקודות זכות בזירה הבינלאומית. בהקשר זה, יתכן שישנם לחצים מצד הנשיא טראמפ שקרא למחירים נמוכים יותר בתחנות דלק כדי למתן את יוקר המחיה ולהוריד את האניפלציה (גם במחיר של אתגור תעשיית הפצלים) ויתכן שגם להגביר את הלחצים על הכלכלה הרוסית.
בסופו של יום, סעודיה מקריבה חלק מהרווחים המיידיים כדי להבטיח שליטה בשוק, נאמנות של לקוחות, והכנה לעתיד שבו הביקוש לנפט צפוי לרדת. הממלכה מוותרת על רווח היום, כדי לשמור על מעמדה ומנופי הכוח שלה לטווח ארוך. הצעד מאפשר לריאד לחזק את מעמדה כמובילה באופ״ק+ ולהדק את יחסיה עם ארה"ב – ולהמשיך להשתמש בנפט לא רק ככלי כלכלי אלא גם כנכס מדיני.
השבוע הודיעה קבוצת אופ״ק+ [סעודיה, רוסיה, איחוד האמירויות, כווית, עיראק, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן] על העלאת נוספת בתפוקת הנפט, הפעם ב־137 אלף חביות ליום החל מאוקטובר, צעד המתווסף לגידול תפוקת הקבוצה ב־547 אלף חביות בספטמבר.
במהלך השנתיים האחרונות הובילה סעודיה להגדלה של התפוקה, מה שהביא לירידת מחירים. עם יכולת ייצור עודפת של כ־2 מיליון חביות ליום, סעודיה מהווה השחקן המרכזי בקבוצה ומחזיקה בידיה מרחב תמרון נרחב.
ההחלטה להגדיל את התפוקה נראית לכאורה לא הגיונית: יותר נפט בשוק פירושו מחירים נמוכים יותר. למה לסעודיה, שנאבקת בגירעון תקציבי, ויש לה תוכניות פיתוח מגלומניות הדורשות הון עתק, לפגוע בכלכלתה שלה באמצעות הגדלת תפוקה?
ככל הנראה, מדובר בצעד שנועד לשמור על נתח שוק. סעודיה רוצה לוודא שהלקוחות המרכזיים שלה, במיוחד באסיה, לא יפנו למתחרים. כשהיא מזרימה יותר חביות לשוק, היא מבטיחה את מעמדה כספקית אמינה. בנוסף, ההעלאה במכסות מאפשרת לסעודיה להזכיר למדינות אחרות מי באמת קובע באופ"ק+, ולדרוש מהן לעמוד בעצמן במכסות.
יתכן גם שריאד מבקשת לאתגר את המתחרים. אם מחירי הנפט ירדו, חברות הנפט בצפון אמריקה יתקשו להרוויח. העלאת התפוקה גם מרגיעה את צרכניות הנפט הגדולות (ארה"ב, סין, הודו) ומוכיחה שסעודיה לא תיתן למחירים לזנק ולהכביד על הכלכלה העולמית. זה נותן לה נקודות זכות בזירה הבינלאומית. בהקשר זה, יתכן שישנם לחצים מצד הנשיא טראמפ שקרא למחירים נמוכים יותר בתחנות דלק כדי למתן את יוקר המחיה ולהוריד את האניפלציה (גם במחיר של אתגור תעשיית הפצלים) ויתכן שגם להגביר את הלחצים על הכלכלה הרוסית.
בסופו של יום, סעודיה מקריבה חלק מהרווחים המיידיים כדי להבטיח שליטה בשוק, נאמנות של לקוחות, והכנה לעתיד שבו הביקוש לנפט צפוי לרדת. הממלכה מוותרת על רווח היום, כדי לשמור על מעמדה ומנופי הכוח שלה לטווח ארוך. הצעד מאפשר לריאד לחזק את מעמדה כמובילה באופ״ק+ ולהדק את יחסיה עם ארה"ב – ולהמשיך להשתמש בנפט לא רק ככלי כלכלי אלא גם כנכס מדיני.