בספטמבר 2023, בשולי עצרת האומות המאוחדות, נפגשו לראשונה, פנים מול פנים, נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, וראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. הם קבעו שנתניהו יבוא לבקר בטורקיה ולאחריו יגיע ארדואן לביקור גומלין בישראל. אירועי ה-7 באוקטובר, ומה שקרה בעקבותיהם, שינו מגמה חיובית זו והחזירו את יחסי טורקיה-ישראל לאחור, למצב בו היחסים שוב במשבר, כפי שהמצב היה ברוב העשור האחרון.
בדומה ליתר המדינות באזור, טורקיה השמיעה ביקורת חריפה על ישראל. נשלח אף סיוע הומניטרי שאמור להגיע לעזה דרך מצרים, היו הפגנות סוערות ליד הקונסוליה הישראלית באיסטנבול, הפרלמנט הטורקי יצא בהכרזה משותפת נגד ישראל שעליו חתומות כל המפלגות בפרלמנט, הוכרזו שלושה ימי אבל בטורקיה, כלי התקשורת הטורקיים היו שותפים פעילים להפצת המסרים שיוצאים מעזה, וברשתות החברתיות בטורקיה יש ביטויי אנטישמיות חמורים. בנוסף, יצאה בישראל אזהרת מסע מטעם המועצה לביטחון לאומי לכל הישראלים לצאת באופן מידי מטורקיה (דרגה 4 - הרמה הגבוהה ביותר של אזהרת מסע). בחקירות שעוד ייערכו של מה שאירע ב-7 באוקטובר יש להניח שיימצא משקל גדול גם לפעילות חמאס משטח טורקיה כחלק מהגורמים שאפשרו את המתקפה הקטלנית.
בעוד שרבות מהתגובות הטורקיות היו גם בסבבי אלימות קודמים בין ישראל לפלסטינים, יש לשים לב בעת הנוכחית לפעלתנות הדיפלומטית הענפה של שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן. טורקיה אף עשתה צעדים להיות מעורבת בפעילות למען שחרור החטופים הישראלים. בפרט, העובדה שיש כיום הפשרה ביחסי טורקיה-מצרים תאפשר לטורקיה השפעה רבה יותר מבעבר על התגובות של מדיניות האזור למתרחש. פידאן אף קרא להקמת מנגנון ערבות בין-מדינתי לפלסטינים (gurantorship), כאשר ניתן לפרש את עצם העלאת הרעיון כנובע מזיהוי חולשה של ישראל. התגובה הטורקית למתרחש מלווה בביקורת גם על נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, ועל התגובה האמריקאית שנתפסת כפרו-ישראלית מידי ומזיקה. היא מפורשת ככזו שנותנת אור ירוק לישראל לשפיכות דמים נרחבת בעזה ולא כפעולה שמטרתה העיקרית להרתיע את איראן וחיזבאללה מלהתדרדר למלחמה אזורית. ראייה שלילית זאת מצטרפת לחשדנות שהייתה קיימת עוד קודם לכן כלפי וושינגטון (רק לאחרונה, ב-5 לאוקטובר, הופל כטב"ם טורקי בידי כוחות אמריקאים בצפון מזרח סוריה), וכך המשבר בין טורקיה לארצות הברית גם מזין חלק מהתגובות הטורקיות השליליות למתרחש בעזה.
בספטמבר 2023, בשולי עצרת האומות המאוחדות, נפגשו לראשונה, פנים מול פנים, נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, וראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. הם קבעו שנתניהו יבוא לבקר בטורקיה ולאחריו יגיע ארדואן לביקור גומלין בישראל. אירועי ה-7 באוקטובר, ומה שקרה בעקבותיהם, שינו מגמה חיובית זו והחזירו את יחסי טורקיה-ישראל לאחור, למצב בו היחסים שוב במשבר, כפי שהמצב היה ברוב העשור האחרון.
בדומה ליתר המדינות באזור, טורקיה השמיעה ביקורת חריפה על ישראל. נשלח אף סיוע הומניטרי שאמור להגיע לעזה דרך מצרים, היו הפגנות סוערות ליד הקונסוליה הישראלית באיסטנבול, הפרלמנט הטורקי יצא בהכרזה משותפת נגד ישראל שעליו חתומות כל המפלגות בפרלמנט, הוכרזו שלושה ימי אבל בטורקיה, כלי התקשורת הטורקיים היו שותפים פעילים להפצת המסרים שיוצאים מעזה, וברשתות החברתיות בטורקיה יש ביטויי אנטישמיות חמורים. בנוסף, יצאה בישראל אזהרת מסע מטעם המועצה לביטחון לאומי לכל הישראלים לצאת באופן מידי מטורקיה (דרגה 4 - הרמה הגבוהה ביותר של אזהרת מסע). בחקירות שעוד ייערכו של מה שאירע ב-7 באוקטובר יש להניח שיימצא משקל גדול גם לפעילות חמאס משטח טורקיה כחלק מהגורמים שאפשרו את המתקפה הקטלנית.
בעוד שרבות מהתגובות הטורקיות היו גם בסבבי אלימות קודמים בין ישראל לפלסטינים, יש לשים לב בעת הנוכחית לפעלתנות הדיפלומטית הענפה של שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן. טורקיה אף עשתה צעדים להיות מעורבת בפעילות למען שחרור החטופים הישראלים. בפרט, העובדה שיש כיום הפשרה ביחסי טורקיה-מצרים תאפשר לטורקיה השפעה רבה יותר מבעבר על התגובות של מדיניות האזור למתרחש. פידאן אף קרא להקמת מנגנון ערבות בין-מדינתי לפלסטינים (gurantorship), כאשר ניתן לפרש את עצם העלאת הרעיון כנובע מזיהוי חולשה של ישראל. התגובה הטורקית למתרחש מלווה בביקורת גם על נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, ועל התגובה האמריקאית שנתפסת כפרו-ישראלית מידי ומזיקה. היא מפורשת ככזו שנותנת אור ירוק לישראל לשפיכות דמים נרחבת בעזה ולא כפעולה שמטרתה העיקרית להרתיע את איראן וחיזבאללה מלהתדרדר למלחמה אזורית. ראייה שלילית זאת מצטרפת לחשדנות שהייתה קיימת עוד קודם לכן כלפי וושינגטון (רק לאחרונה, ב-5 לאוקטובר, הופל כטב"ם טורקי בידי כוחות אמריקאים בצפון מזרח סוריה), וכך המשבר בין טורקיה לארצות הברית גם מזין חלק מהתגובות הטורקיות השליליות למתרחש בעזה.