ירדן והמלחמה בישראל: בין דעת קהל לדיפלומטיה - INSS
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פוסטים

דף הבית פוסטים ירדן והמלחמה בישראל: בין דעת קהל לדיפלומטיה

ירדן והמלחמה בישראל: בין דעת קהל לדיפלומטיה
אדם שרון, אופיר וינטר 25 באוקטובר, 2023
קרא ב

מפרוץ המלחמה בעזה, נוקטת ירדן רטוריקה תקיפה כלפי ישראל. כך למשל, משרד החוץ הירדני גינה בחריפות את ישראל על הפגיעה כביכול בבית החולים אל-מעמדאני בעזה, בציינו כי היא ״מנוגדת לכל ערכי המוסר והאנושיות״, ולא תיקן את הודעתו גם לאחר שהתברר שנגרמה משיגור כושל של הג'האד האסלאמי. בנוסף, הארמון טרם גינה את הטבח שביצע חמאס ב-7/10, והמלכה ראניא אף הטילה ספק בגודל הזוועה שהתגלתה בו.

השיקול העיקרי העומד מאחורי הטון הירדני הביקורתי ואף העוין כלפי ישראל הוא דעת הקהל, שמורכבת מאוכלוסיית רוב פלסטינית המזדהה בחלקה עם חמאס. הדבר התבטא במחאות המוניות במספר ערים, כולל מול שגרירות ישראל בעמאן, ובניסיונות של מפגינים להתקרב לגבול ישראל, שנבלמו על ידי כוחות הביטחון הירדניים בעזרת גז מדמיע. שיקולי דעת קהל גם הובילו קרוב לוודאי לביטול הפסגה המרובעת שתוכננה להתקיים בעמאן בהשתתפות הנשיא ביידן.

בד בבד, פועל המשטר הירדני במישור הדיפלומטי לעצירת ההסלמה מתוך תפיסה שהמשכה יסב נזק לממלכה. במסגרת זו, השתתף המלך עבדאללה בפסגת השלום בקהיר, נועד עם מנהיגים באזור ויצא לסבב פגישות באירופה, ואילו שר החוץ נסע למטה האו"ם בניו יורק ומרבה להתראיין בתקשורת. כמה חששות עיקריים עומדים לנגד עיני הארמון: ראשית, התפשטות המלחמה לגדה המערבית ולירושלים, מה שעלול לעורר תסיסה גם בעברו המזרחי של הגבול; שנית, התפרצות מלחמה אזורית שתקרין לרעה על כלל מדינות האזור; שלישית, התחזקות כוחות רדיקליים, בראשם ציר ההתנגדות הנתמך על ידי איראן ותנועת האחים המוסלמים בירדן; רביעית, גירוש והגירה של פליטים פלסטינים מהגדה המערבית ועזה לירדן ולמצרים.

יש לציין כי ירדן סובלת בשנים האחרונות ממשבר כלכלי מתמשך בין היתר עקב אירוח מיליון וחצי פליטים מעיראק ומסוריה, פגיעת מגפת הקורונה בענף התיירות ומחסור במים ובאנרגיה. נסיבות אלו מגבירות את פגיעותה להשלכות המלחמה בעזה, אך גם מחזקות את האינטרס הביטחוני והכלכלי של הממלכה בשמירת השלום עם ישראל, שמייצאת לה גז ומים. ככל שיגברו המחאות בירדן כך היא עלולה להיגרר לצעדי מחאה מעשיים נגד ישראל, דוגמת החזרת שגרירים.

אחד מיעדי חמאס במערכה הוא פגיעה בקשרי השלום הקיימים והמתהווים בין ישראל לשכנותיה, וישראל צריכה להשתדל למנוע ממנו את ההישג. לשם כך עליה להרגיע את החששות של ירדן מפני גירוש פלסטינים לתחומה, ולרתום אותה – לצד מדינות נוספות, בהן מצרים, איחוד האמירויות וסעודיה – לעיצוב חזון חיובי ויציב בזירות הפלסטינית והאזורית ביום שאחרי המלחמה.

נושאים: ירדן, תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב, מלחמת חרבות ברזל
פוסטים אחרונים
לכל הפוסטים
איראן חותרת להרחבת השפעתה באפריקה
29 במאי, 2025
מכה לפופוליזם: משמעות תוצאות הבחירות המפתיעות ברומניה
29 במאי, 2025
טפטוף הטילים של החות'ים - האם זו גזירה משמיים?
29 במאי, 2025

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.