ב-11 בינואר מונה רמטכ"ל צבא רוסיה, גנרל ארבעה כוכבים ולרי גרסימוב, לפקד על הכוחות הרוסיים המשולבים ב"מבצע הצבאי המיוחד" (ההגדרה הרוסית הרשמית למלחמה עם אוקראינה). מונו גם שלושה סגנים, כאשר אחד מהם הוא גנרל ארבעה כוכבים סרגי סורוביקין, מי שמכהן בשגרה כמפקד חיל האוויר והחלל, ולפני שלושה חודשים מונה בעצמו למפקד הכוחות הרוסיים המשולבים במבצע (לראשונה פומבית מאז תחילת המלחמה; עד אז ראינו גנרלים שפיקדו על חזיתות שונות בנפרד). סורוביקין, אם כך, "הונמך" בתפקידו במלחמה, אם כי ברמה הפו"שית נשאר כפי שהיה – כפוף לרמטכ"ל.
שתי תזות מרכזיות מסבירות מינוי זה:
א. סידור בירוקרטי-פו"שי של ניהול המאמצים המלחמתיים לטיוב שיתוף הפעולה בין הזרועות והכוחות (עד כדי מחשבה על "מהלכים רחבים יותר"). זאת, בעקבות הלמידה לכאורה מטעויות עבר וניסיון לייעל סנכרון ותיאום בין הכוחות השונים (גם החילות וגם הכוחות שכפיפותם למטכ"ל לא ברורה – צבאות של רפובליקות הדונבאס וכל קבוצות שכירי חרב, כגון ואגנר.
ב. מאבק בין מוקדי ההשפעה באליטות הביטחוניות, ובפרט בין הממסד הצבאי הקלאסי (שר ההגנה שויגו, גרסימוב ומספר גנרלים נוספים) לבין מחזיק החברה הצבאית הפרטית "ואגנר", יבגני פריגוז'ין, אשר בחודשים האחרונים ממצב עצמו כמצביא הכוח האפקטיבי ביותר במלחמה. נזכיר שברקע למינוי גרסימוב קיים מאבק פומבי מתמשך בין פריגוז'ין לממסד משרד ההגנה, כולל ביקורת הראשון על ניהול מאמצי הלחימה, עד כדי ויכוחים על הקרדיט לאנשי ואגנר במוקדי הלחימה. עוד נזכיר כי סורוביקין נתפס כמעין בעל הברית של פריגוז'ין במטכ"ל (מהבודדים שפריגוז'ין לא ביקר) – והוא זה שנדחק מתפקידו.
ייתכן שהאמת היא איפשהו באמצע. פוטין מראה בכך כי הוא מחזיר את השליטה לשדרת הפיקוד הבכירה כדי להשיט סדר פיקודי אחוד (מפקד חיל האוויר ומפקד חיל היבשה – סגניו למערכה) וכן לאזן התעצמות שחקן אנטי-ממסדי. האם יש כאן שינוי מהותי ביחס לעבר? כן, אבל בראש ובראשונה באחריות הישירה של הרמטכ"ל, שמעתה יאלץ בעצמו לתת דין וחשבון לנשיא.
ב-11 בינואר מונה רמטכ"ל צבא רוסיה, גנרל ארבעה כוכבים ולרי גרסימוב, לפקד על הכוחות הרוסיים המשולבים ב"מבצע הצבאי המיוחד" (ההגדרה הרוסית הרשמית למלחמה עם אוקראינה). מונו גם שלושה סגנים, כאשר אחד מהם הוא גנרל ארבעה כוכבים סרגי סורוביקין, מי שמכהן בשגרה כמפקד חיל האוויר והחלל, ולפני שלושה חודשים מונה בעצמו למפקד הכוחות הרוסיים המשולבים במבצע (לראשונה פומבית מאז תחילת המלחמה; עד אז ראינו גנרלים שפיקדו על חזיתות שונות בנפרד). סורוביקין, אם כך, "הונמך" בתפקידו במלחמה, אם כי ברמה הפו"שית נשאר כפי שהיה – כפוף לרמטכ"ל.
שתי תזות מרכזיות מסבירות מינוי זה:
א. סידור בירוקרטי-פו"שי של ניהול המאמצים המלחמתיים לטיוב שיתוף הפעולה בין הזרועות והכוחות (עד כדי מחשבה על "מהלכים רחבים יותר"). זאת, בעקבות הלמידה לכאורה מטעויות עבר וניסיון לייעל סנכרון ותיאום בין הכוחות השונים (גם החילות וגם הכוחות שכפיפותם למטכ"ל לא ברורה – צבאות של רפובליקות הדונבאס וכל קבוצות שכירי חרב, כגון ואגנר.
ב. מאבק בין מוקדי ההשפעה באליטות הביטחוניות, ובפרט בין הממסד הצבאי הקלאסי (שר ההגנה שויגו, גרסימוב ומספר גנרלים נוספים) לבין מחזיק החברה הצבאית הפרטית "ואגנר", יבגני פריגוז'ין, אשר בחודשים האחרונים ממצב עצמו כמצביא הכוח האפקטיבי ביותר במלחמה. נזכיר שברקע למינוי גרסימוב קיים מאבק פומבי מתמשך בין פריגוז'ין לממסד משרד ההגנה, כולל ביקורת הראשון על ניהול מאמצי הלחימה, עד כדי ויכוחים על הקרדיט לאנשי ואגנר במוקדי הלחימה. עוד נזכיר כי סורוביקין נתפס כמעין בעל הברית של פריגוז'ין במטכ"ל (מהבודדים שפריגוז'ין לא ביקר) – והוא זה שנדחק מתפקידו.
ייתכן שהאמת היא איפשהו באמצע. פוטין מראה בכך כי הוא מחזיר את השליטה לשדרת הפיקוד הבכירה כדי להשיט סדר פיקודי אחוד (מפקד חיל האוויר ומפקד חיל היבשה – סגניו למערכה) וכן לאזן התעצמות שחקן אנטי-ממסדי. האם יש כאן שינוי מהותי ביחס לעבר? כן, אבל בראש ובראשונה באחריות הישירה של הרמטכ"ל, שמעתה יאלץ בעצמו לתת דין וחשבון לנשיא.