טרור מייצר פחד. זו תמצית מהותו. טרור המוני וברברי מייצר חרדה מטלטלת מהלא מובן. זו אכן היתה התשומה האסטרטגית של חמאס במתקפת הזוועה שלו על ישובים אזרחיים ב-7 אוקטובר. התגובה הצבאית הקשה של צה"ל מוכיחה שהיתה זו מיסקלקולציה היסטורית מצדו, לה יהיו השלכות רב-ממדיות עליו ועל עתיד העם הפלסטיני והמרחב האזורי.
עד אז, התקפת הטרור של חמאס על ישראל יצרה כאן טראומה לאומית בקנה מידה ללא תקדים. הזעזוע בישראל מעצם ההתקפה, מעוצמתה, מזוועותיה, מהיקף הנפגעים ומהמחדל המודיעיני והמבצעי של צה"ל הינו עמוק. יהיו לכך ביטויים מגוונים על האוכלוסייה האזרחית ועל האתוס הישראלי. היא גם תשפיע על קצב ההתאוששות הבלתי נמנעת של החברה הישראלית, שכבר מתחילה לתת את אותותיה החיוביים, בעיקר נוכח גילויי ההתנדבות האזרחית הרחבה והמפעימה.
בינתיים, חשוב לנסות ולהתמודד עם הפחד והחרדה הרווחים בציבור. הפחד הוא אמנם תופעה טבעית בתוקף הנסיבות, אך נכון להתמודד עם השלכותיו על חיי היומיום. הפחד משתק ומעוות את המציאות המאתגרת, יוצר קושי להתמודד עם איומי המלחמה, ופוגע ביכולות ההתאוששות, קרי בחוסן הלאומי.
זהו אינטרס ישראלי ביטחוני ואזרחי מהמעלה הראשונה לייצר מנגנונים שיפחיתו מעוצמת הפחד. התשובה העיקרית לעניין זה – בצד הסברה אזרחית חכמה ותפקוד סביר של משרדי הממשלה - הינה קיום שגרה אזרחית פעילה ורחבה בעת המלחמה, ככל הניתן. רציפות תפקודית אזרחית מיטבית בזמן מלחמה הינה חיונית לכלכלה, לחברה ולאזרחים. היא תורמת להעצמת החוסן ולקידום מהיר של ההתאוששות האזרחית. במגבלות ההנחיות של פיקוד העורף, יש לעודד חזרה מרבית לעבודה, ללימודים במוסדות החינוך, לפעילות התנדבותית, לניהול הפנאי ולהימנעות מצפייה מופרזת בתקשורת הממוסדת ובעיקר החברתית.
המלחמה עשויה להיות ארוכה ורבת תהפוכות. אפשר וצריך לצמצם את הפחד האישי. רבים מהאזרחים יכולים לעשות זאת בכוחות עצמם ולתרום לרווחתם האישית במהלך המלחמה ולחוסנה של החברה כולה.
טרור מייצר פחד. זו תמצית מהותו. טרור המוני וברברי מייצר חרדה מטלטלת מהלא מובן. זו אכן היתה התשומה האסטרטגית של חמאס במתקפת הזוועה שלו על ישובים אזרחיים ב-7 אוקטובר. התגובה הצבאית הקשה של צה"ל מוכיחה שהיתה זו מיסקלקולציה היסטורית מצדו, לה יהיו השלכות רב-ממדיות עליו ועל עתיד העם הפלסטיני והמרחב האזורי.
עד אז, התקפת הטרור של חמאס על ישראל יצרה כאן טראומה לאומית בקנה מידה ללא תקדים. הזעזוע בישראל מעצם ההתקפה, מעוצמתה, מזוועותיה, מהיקף הנפגעים ומהמחדל המודיעיני והמבצעי של צה"ל הינו עמוק. יהיו לכך ביטויים מגוונים על האוכלוסייה האזרחית ועל האתוס הישראלי. היא גם תשפיע על קצב ההתאוששות הבלתי נמנעת של החברה הישראלית, שכבר מתחילה לתת את אותותיה החיוביים, בעיקר נוכח גילויי ההתנדבות האזרחית הרחבה והמפעימה.
בינתיים, חשוב לנסות ולהתמודד עם הפחד והחרדה הרווחים בציבור. הפחד הוא אמנם תופעה טבעית בתוקף הנסיבות, אך נכון להתמודד עם השלכותיו על חיי היומיום. הפחד משתק ומעוות את המציאות המאתגרת, יוצר קושי להתמודד עם איומי המלחמה, ופוגע ביכולות ההתאוששות, קרי בחוסן הלאומי.
זהו אינטרס ישראלי ביטחוני ואזרחי מהמעלה הראשונה לייצר מנגנונים שיפחיתו מעוצמת הפחד. התשובה העיקרית לעניין זה – בצד הסברה אזרחית חכמה ותפקוד סביר של משרדי הממשלה - הינה קיום שגרה אזרחית פעילה ורחבה בעת המלחמה, ככל הניתן. רציפות תפקודית אזרחית מיטבית בזמן מלחמה הינה חיונית לכלכלה, לחברה ולאזרחים. היא תורמת להעצמת החוסן ולקידום מהיר של ההתאוששות האזרחית. במגבלות ההנחיות של פיקוד העורף, יש לעודד חזרה מרבית לעבודה, ללימודים במוסדות החינוך, לפעילות התנדבותית, לניהול הפנאי ולהימנעות מצפייה מופרזת בתקשורת הממוסדת ובעיקר החברתית.
המלחמה עשויה להיות ארוכה ורבת תהפוכות. אפשר וצריך לצמצם את הפחד האישי. רבים מהאזרחים יכולים לעשות זאת בכוחות עצמם ולתרום לרווחתם האישית במהלך המלחמה ולחוסנה של החברה כולה.