בפעם השנייה מאז תחילת הלחימה, החליט ממשל ביידן להעביר לישראל סיוע ביטחוני דחוף תוך שהוא עוקף את הקונגרס, לאחר ששר החוץ בלינקן הפעיל את סמכותו לקבוע מצב חירום שמחייב אישור מיידי של ההעברה. הסיוע כלל פגזי 155 מ"מ וציוד נוסף בשווי 147.5 מיליון דולר. זאת, לאחר שבתחילת דצמבר סופקו לישראל 14,000 פגזים בשווי 106 מיליון דולר. שתי ההעברות הללו באות על רקע ויכוחים פוליטיים סוערים בקונגרס בין הדמוקרטים לרפובליקנים בתגובה לדרישתו של הנשיא ביידן לקשור בין אישור הסיוע לאוקראינה וטאיוואן לבין זה של ישראל. במסגרת החקיקה שהציע הממשל אמורה ישראל לקבל מימון של 14.3 מיליארד דולר כדי לחדש את מלאי התחמושת המדולל שלה בעקבות הפלישה לעזה, מתוכם 4 מיליארד עבור מערכות "כיפת ברזל" ו"קלע דוד". לפי שעה, היעדר הסכמות בין שתי המפלגות מונע את העברת החקיקה.
המהלך של מזכיר המדינה אנתוני בלינקן ומחלקת המדינה לעקוף את הפיקוח של הקונגרס מעורר התנגדות רבה מצד חברי קונגרס וסנאטורים דמוקרטים. ברקע, פוליטיקאים דמוקרטים רבים מותחים ביקורת על ניהול המלחמה של ישראל, כולל על המספרים ההרוגים הבלתי-מעורבים בעזה. בולטים הסנאטורים כריס ואן הולן ממרילנד וטים קיין מווירג'יניה שהתנגדו בתוקף להכרזה על העברת הפגזים לישראל. הסנאטור קיין אף ביקש מהבית הלבן ’הסבר פומבי על הרציונל מאחורי החלטה זו’ והוסיף ש׳עקיפה מיותרת של הקונגרס פירושה הסתרה מהעם האמריקאי'.
על אף שישנה סבירות גבוהה שהקונגרס יעביר לבסוף את חבילת הסיוע לישראל לאחר פגרת חג המולד, הוויכוחים בתוך המפלגה הדמוקרטית על סיוע ביטחוני קריטי לשימוש במלחמה בעזה צפויים להימשך. בשלב זה אין אמנם אינדיקציות לכך שהממשל מתכוון להציב תנאים לסיוע הביטחוני לישראל, אך הביקורת כלפיו מעידה על מגמה שלילית בקרב מחוקקים שבולטת עוד יותר בקרב הציבור ותורמת לסד האילוצים ההולך ומתרחב בפניו ניצב הממשל, בעיקר בשנת בחירות לנשיאות.
בפעם השנייה מאז תחילת הלחימה, החליט ממשל ביידן להעביר לישראל סיוע ביטחוני דחוף תוך שהוא עוקף את הקונגרס, לאחר ששר החוץ בלינקן הפעיל את סמכותו לקבוע מצב חירום שמחייב אישור מיידי של ההעברה. הסיוע כלל פגזי 155 מ"מ וציוד נוסף בשווי 147.5 מיליון דולר. זאת, לאחר שבתחילת דצמבר סופקו לישראל 14,000 פגזים בשווי 106 מיליון דולר. שתי ההעברות הללו באות על רקע ויכוחים פוליטיים סוערים בקונגרס בין הדמוקרטים לרפובליקנים בתגובה לדרישתו של הנשיא ביידן לקשור בין אישור הסיוע לאוקראינה וטאיוואן לבין זה של ישראל. במסגרת החקיקה שהציע הממשל אמורה ישראל לקבל מימון של 14.3 מיליארד דולר כדי לחדש את מלאי התחמושת המדולל שלה בעקבות הפלישה לעזה, מתוכם 4 מיליארד עבור מערכות "כיפת ברזל" ו"קלע דוד". לפי שעה, היעדר הסכמות בין שתי המפלגות מונע את העברת החקיקה.
המהלך של מזכיר המדינה אנתוני בלינקן ומחלקת המדינה לעקוף את הפיקוח של הקונגרס מעורר התנגדות רבה מצד חברי קונגרס וסנאטורים דמוקרטים. ברקע, פוליטיקאים דמוקרטים רבים מותחים ביקורת על ניהול המלחמה של ישראל, כולל על המספרים ההרוגים הבלתי-מעורבים בעזה. בולטים הסנאטורים כריס ואן הולן ממרילנד וטים קיין מווירג'יניה שהתנגדו בתוקף להכרזה על העברת הפגזים לישראל. הסנאטור קיין אף ביקש מהבית הלבן ’הסבר פומבי על הרציונל מאחורי החלטה זו’ והוסיף ש׳עקיפה מיותרת של הקונגרס פירושה הסתרה מהעם האמריקאי'.
על אף שישנה סבירות גבוהה שהקונגרס יעביר לבסוף את חבילת הסיוע לישראל לאחר פגרת חג המולד, הוויכוחים בתוך המפלגה הדמוקרטית על סיוע ביטחוני קריטי לשימוש במלחמה בעזה צפויים להימשך. בשלב זה אין אמנם אינדיקציות לכך שהממשל מתכוון להציב תנאים לסיוע הביטחוני לישראל, אך הביקורת כלפיו מעידה על מגמה שלילית בקרב מחוקקים שבולטת עוד יותר בקרב הציבור ותורמת לסד האילוצים ההולך ומתרחב בפניו ניצב הממשל, בעיקר בשנת בחירות לנשיאות.