היוזמה הממשלתית בעניין המערכת המשפטית והדרך שבה היא מקודמת כבר יצרו כאן משבר פנימי ללא תקדים, המאיים לגרור את ישראל לאסון חברתי בעל השלכות חמורות לטווח הארוך על הביטחון הלאומי. בשונה מאסונות מהטבע, המדובר באסון מידי אדם, הניתן למניעה, או לפחות למזעור הנזקים הקשים שכבר נגרמו בעטיו.
בלי להיכנס למרכיבי היוזמה עצמה, נראה כי זה הזמן להכיר בכך שהמאמץ הלאומי המיידי והעיקרי הנדרש עתה הוא לבלום את המשבר ולמנוע בכל הכוח את מה שנראה כגלישה בלתי נמנעת לעבר קריסה של החוסן הלאומי ושל המבנה והיסודות המרכיבים את רשויות הממשל בישראל.
הנהגה אחראית חייבת לחשב מסלול מחדש. עליה ליטול יוזמה בעניין היותר חיוני והיותר דחוף מכל, על מנת למנוע אסון חברתי. ראשית דבר, עליה להכיר בסכנה ולקבוע סדר עדיפויות לאומי חדש. זה אמור להתבטא בהפסקה מיידית של היוזמה לשינוי מערכת המשפט, החלטה שממילא תייתר את המחאה הציבורית הנרחבת. זאת, כצעד הכרחי ראשון להתעסקות מערכתית במטרה הראשונה במעלה עכשיו: ההתמודדות עם הקרע הנורא ההולך ומעמיק במהירות רבה בקרבנו. משמעות הדבר, כניסה מיידית להידברות, שתכליתה התוויית אסטרטגיה ותוכנית פעולה חברתית משותפת, על מנת למנוע את האסון ולבנות מחדש את החיבורים בינינו ואת הדמוקרטיה הישראלית.
לראש הממשלה ולנשיא המדינה תפקיד מרכזי בייזום ובהובלה של מהלך הכרחי זה. עליהם לפעול ביחד ולגייס את כל המשאבים הלאומיים, החברתיים, הפוליטיים והציבוריים, על מנת להתחיל מייד בפעולה ולהתחייב להצלחת המשימה הלאומית העליונה הזו. בגלל עוצמת הנזק שכבר נגרם, מדובר אכן במהלך חברתי רב ממדי, מאתגר מאין כמוהו ובהכרח ארוך. אולם אין מנוס ממנו. הוא מצדיק דילוג על כל המחסומים הפוליטיים והאישיים המפריעים למימושו. ויפה שעה קודם, כי עתידה של המדינה תלוי בכך.
היוזמה הממשלתית בעניין המערכת המשפטית והדרך שבה היא מקודמת כבר יצרו כאן משבר פנימי ללא תקדים, המאיים לגרור את ישראל לאסון חברתי בעל השלכות חמורות לטווח הארוך על הביטחון הלאומי. בשונה מאסונות מהטבע, המדובר באסון מידי אדם, הניתן למניעה, או לפחות למזעור הנזקים הקשים שכבר נגרמו בעטיו.
בלי להיכנס למרכיבי היוזמה עצמה, נראה כי זה הזמן להכיר בכך שהמאמץ הלאומי המיידי והעיקרי הנדרש עתה הוא לבלום את המשבר ולמנוע בכל הכוח את מה שנראה כגלישה בלתי נמנעת לעבר קריסה של החוסן הלאומי ושל המבנה והיסודות המרכיבים את רשויות הממשל בישראל.
הנהגה אחראית חייבת לחשב מסלול מחדש. עליה ליטול יוזמה בעניין היותר חיוני והיותר דחוף מכל, על מנת למנוע אסון חברתי. ראשית דבר, עליה להכיר בסכנה ולקבוע סדר עדיפויות לאומי חדש. זה אמור להתבטא בהפסקה מיידית של היוזמה לשינוי מערכת המשפט, החלטה שממילא תייתר את המחאה הציבורית הנרחבת. זאת, כצעד הכרחי ראשון להתעסקות מערכתית במטרה הראשונה במעלה עכשיו: ההתמודדות עם הקרע הנורא ההולך ומעמיק במהירות רבה בקרבנו. משמעות הדבר, כניסה מיידית להידברות, שתכליתה התוויית אסטרטגיה ותוכנית פעולה חברתית משותפת, על מנת למנוע את האסון ולבנות מחדש את החיבורים בינינו ואת הדמוקרטיה הישראלית.
לראש הממשלה ולנשיא המדינה תפקיד מרכזי בייזום ובהובלה של מהלך הכרחי זה. עליהם לפעול ביחד ולגייס את כל המשאבים הלאומיים, החברתיים, הפוליטיים והציבוריים, על מנת להתחיל מייד בפעולה ולהתחייב להצלחת המשימה הלאומית העליונה הזו. בגלל עוצמת הנזק שכבר נגרם, מדובר אכן במהלך חברתי רב ממדי, מאתגר מאין כמוהו ובהכרח ארוך. אולם אין מנוס ממנו. הוא מצדיק דילוג על כל המחסומים הפוליטיים והאישיים המפריעים למימושו. ויפה שעה קודם, כי עתידה של המדינה תלוי בכך.