למרות הטלטלה שספגה בשנה האחרונה, ערב המלחמה כלכלת ישראל הייתה במצב יחסית טוב. בשנת 2022 יחס חוב-תוצר צנח ב-7.1 אחוזים והגיע כמעט ל-60 אחוזים, רמתו מלפני מגפת הקורונה; המשק סיים את השנה עם שיעור אבטלה של כ-4 אחוזים וצמיחה מרשימה של 6.5 אחוזים; יתרות המט״ח של בנק ישראל הסתכמו בחודש יולי האחרון במעל 200 מיליארדי דולרים.
ידוע מניסיונות העבר שמאז 2005, אירועים ביטחוניים "רגילים" לא גורמים לפגיעה משמעותית בכלכלה. לפי הערכות של בנק ישראל, ב-15 השנים האחרונות, רק מבצע "צוק איתן", שנמשך 50 יום בשנת 2014, גרם לירידה של 0.3 אחוזים בתוצר. בעוד קרן המטבע וחברות הדירוג מתייחסים לאירועים ביטחוניים כאחד הסיכונים המשמעותיים לכלכלת ישראל, נראה שהמשק הישראלי (כולל המשקיעים והשווקים הפיננסים) כבר הפנימו את הסיכונים האלה ולא נותנים למבצע צבאי מקומי להשפיע על המגמות ארוכות הטווח.
ובכל זאת, למלחמה הנוכחית תהיה כנראה השפעה ארוכת טווח משמעותית על הכלכלה הישראלית. אמנם הכלכלה במצב טוב, אבל המגמות הכלכליות בשנה הנוכחית פחות מעודדות. במידה רבה בגלל ההפיכה המשטרית, אנו עדים לעלייה של סיכון המדינה (לפי תשואת אג״ח ל-10 שנים של ממשלת ישראל), לירידה חדה של השקעות מחו״ל בסקטור ההיי-טק, ולפיחות משמעותי של השקל. בנוסף, הוצאות הממשלה עלו והתקבולים ממסים נמוכים מהתחזיות, מה שהגדיל את הגרעון הממשלתי מעל התחזיות. למגמות האלה צריכים להוסיף את העלויות במונחי תוצר של לחימה ממושכת, הכוללות גיוס של מעל 300 אלף אזרחים והעלייה הצפויה בתקציב הביטחון אחרי הלחימה.
לאור זאת, על הממשלה לפעול בצורה מידית על מנת למזער את אי-הוודאות הכלכלית. הצעד הראשון הוא להציע כהונה נוספת לפרופ׳ אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, בעל מוניטין בינ"ל, שהצליח להתמודד עם האתגרים רבים בצורה מקצועית ועצמאית. חידוש מינויו של פרופ׳ ירון יקטין את אי-הוודאות הקיימת ויכולה למנוע, למשל, שחברות הדירוגים יורידו את דירוג האשראי של ישראל בדוחותיהם הקרובים.
למרות הטלטלה שספגה בשנה האחרונה, ערב המלחמה כלכלת ישראל הייתה במצב יחסית טוב. בשנת 2022 יחס חוב-תוצר צנח ב-7.1 אחוזים והגיע כמעט ל-60 אחוזים, רמתו מלפני מגפת הקורונה; המשק סיים את השנה עם שיעור אבטלה של כ-4 אחוזים וצמיחה מרשימה של 6.5 אחוזים; יתרות המט״ח של בנק ישראל הסתכמו בחודש יולי האחרון במעל 200 מיליארדי דולרים.
ידוע מניסיונות העבר שמאז 2005, אירועים ביטחוניים "רגילים" לא גורמים לפגיעה משמעותית בכלכלה. לפי הערכות של בנק ישראל, ב-15 השנים האחרונות, רק מבצע "צוק איתן", שנמשך 50 יום בשנת 2014, גרם לירידה של 0.3 אחוזים בתוצר. בעוד קרן המטבע וחברות הדירוג מתייחסים לאירועים ביטחוניים כאחד הסיכונים המשמעותיים לכלכלת ישראל, נראה שהמשק הישראלי (כולל המשקיעים והשווקים הפיננסים) כבר הפנימו את הסיכונים האלה ולא נותנים למבצע צבאי מקומי להשפיע על המגמות ארוכות הטווח.
ובכל זאת, למלחמה הנוכחית תהיה כנראה השפעה ארוכת טווח משמעותית על הכלכלה הישראלית. אמנם הכלכלה במצב טוב, אבל המגמות הכלכליות בשנה הנוכחית פחות מעודדות. במידה רבה בגלל ההפיכה המשטרית, אנו עדים לעלייה של סיכון המדינה (לפי תשואת אג״ח ל-10 שנים של ממשלת ישראל), לירידה חדה של השקעות מחו״ל בסקטור ההיי-טק, ולפיחות משמעותי של השקל. בנוסף, הוצאות הממשלה עלו והתקבולים ממסים נמוכים מהתחזיות, מה שהגדיל את הגרעון הממשלתי מעל התחזיות. למגמות האלה צריכים להוסיף את העלויות במונחי תוצר של לחימה ממושכת, הכוללות גיוס של מעל 300 אלף אזרחים והעלייה הצפויה בתקציב הביטחון אחרי הלחימה.
לאור זאת, על הממשלה לפעול בצורה מידית על מנת למזער את אי-הוודאות הכלכלית. הצעד הראשון הוא להציע כהונה נוספת לפרופ׳ אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, בעל מוניטין בינ"ל, שהצליח להתמודד עם האתגרים רבים בצורה מקצועית ועצמאית. חידוש מינויו של פרופ׳ ירון יקטין את אי-הוודאות הקיימת ויכולה למנוע, למשל, שחברות הדירוגים יורידו את דירוג האשראי של ישראל בדוחותיהם הקרובים.