ההחלטה הטורקית שהתקבלה השבוע להגביל יצוא של 54 מוצרים לישראל, ביניהם מלט ופלדה, היא בעלת השלכות בעיקר על סקטור הבניה בישראל. קיים חשש עם זאת שטורקיה תנקוט בצעדים נוספים נגד ישראל (בהקשר למעבר סחורות, ובפרט נפט דרכה לישראל, וכן מגבלות על שימוש במרחב האווירי שלה), וגם שמדינות נוספות יצטרפו לחרם כלכלי על ישראל ואז ההשלכות יהיו נרחבות הרבה יותר.
אף שהטורקים נימקו את הצעד בכך שישראל אינה מאפשרת לטורקיה הצנחת סיוע לעזה, הרי שבפועל טורקיה מעבירה סיוע הומניטרי רב לרצועה. רוב הפרשנים לכן מסבירים את הצעד הטורקי כנובע מלחצים פנימיים בדעת הקהל הטורקית להגביל את הסחר בין המדינות (ב-2023 הגיע היקף הסחר ההדדי בין המדינות ל-5.7 מיליארד דולר, מתוכו 4.3 מיליארד דולר יצוא טורקי לישראל). לחצים אלו באו לידי ביטוי ברשתות החברתיות, בהפגנות ובמסגרת קמפיין הבחירות של חלק מהמפלגות לקראת הבחירות המקומיות שנערכו בטורקיה בסוף מארס.
אף שההסבר על לחצים פנימיים הוא משכנע במובנים רבים, העיתוי של הצעד אחרי שכבר נערכו הבחירות המקומיות מעורר מעט ספקות. אין ספק שהכרזת המגבלות לא הייתה צעד ספונטני וקדמו לה דיונים בצד הטורקי על המשמעויות המשפטיות והכלכליות של הפרת הסכמי הסחר בין המדינות והפרת חוזים עם יבואנים ישראלים. ייתכן לכן שדיונים אלו רק הגיעו להכרעה כעת וזה מסביר את התזמון. הסבר שצריך להדאיג יותר את מקבלי ההחלטות בירושלים הוא שהטורקים הרשו לעצמם לנקוט בצעד תקדימי זה ביחסים בין המדינות כיוון שהם מעריכים שהחולשה הישראלית והתחזקות הביקורת הבינלאומית, ובפרט בבית הלבן, על אי ההגעה להפסקת אש בעזה, מאפשרת העברת החלטה כזו, שהייתה נתפסת בעבר כצעד מתריס גם מחוץ לישראל. הסבר מדאיג אף יותר הוא שייתכן ויש כאן מאמץ מכוון של טורקיה לתרום להחלשה של ישראל לקראת התרחבות המערכה גם לעימות ישיר בין ישראל ואיראן.
כך או כך, הצעד הטורקי, אף שקיבל כותרות, הפך להיות עוד אחד מהאתגרים הרבים שישראל מתמודדת עימם בעת הנוכחית. לו קיוותה טורקיה שצעד זה יגרום לצד הישראלי להיות יותר קשוב לשאיפתה למלא תפקיד נרחב יותר בדיאלוג המדיני שקשור לסיום המלחמה בעזה ולתקופה שלאחריה, ספק רב אם כך אכן יקרה. הצעד הטורקי רק מגביר את חוסר האמון כלפיה בירושלים וישפיע באופן שלילי על היחסים בין המדינות עוד שנים קדימה.
ההחלטה הטורקית שהתקבלה השבוע להגביל יצוא של 54 מוצרים לישראל, ביניהם מלט ופלדה, היא בעלת השלכות בעיקר על סקטור הבניה בישראל. קיים חשש עם זאת שטורקיה תנקוט בצעדים נוספים נגד ישראל (בהקשר למעבר סחורות, ובפרט נפט דרכה לישראל, וכן מגבלות על שימוש במרחב האווירי שלה), וגם שמדינות נוספות יצטרפו לחרם כלכלי על ישראל ואז ההשלכות יהיו נרחבות הרבה יותר.
אף שהטורקים נימקו את הצעד בכך שישראל אינה מאפשרת לטורקיה הצנחת סיוע לעזה, הרי שבפועל טורקיה מעבירה סיוע הומניטרי רב לרצועה. רוב הפרשנים לכן מסבירים את הצעד הטורקי כנובע מלחצים פנימיים בדעת הקהל הטורקית להגביל את הסחר בין המדינות (ב-2023 הגיע היקף הסחר ההדדי בין המדינות ל-5.7 מיליארד דולר, מתוכו 4.3 מיליארד דולר יצוא טורקי לישראל). לחצים אלו באו לידי ביטוי ברשתות החברתיות, בהפגנות ובמסגרת קמפיין הבחירות של חלק מהמפלגות לקראת הבחירות המקומיות שנערכו בטורקיה בסוף מארס.
אף שההסבר על לחצים פנימיים הוא משכנע במובנים רבים, העיתוי של הצעד אחרי שכבר נערכו הבחירות המקומיות מעורר מעט ספקות. אין ספק שהכרזת המגבלות לא הייתה צעד ספונטני וקדמו לה דיונים בצד הטורקי על המשמעויות המשפטיות והכלכליות של הפרת הסכמי הסחר בין המדינות והפרת חוזים עם יבואנים ישראלים. ייתכן לכן שדיונים אלו רק הגיעו להכרעה כעת וזה מסביר את התזמון. הסבר שצריך להדאיג יותר את מקבלי ההחלטות בירושלים הוא שהטורקים הרשו לעצמם לנקוט בצעד תקדימי זה ביחסים בין המדינות כיוון שהם מעריכים שהחולשה הישראלית והתחזקות הביקורת הבינלאומית, ובפרט בבית הלבן, על אי ההגעה להפסקת אש בעזה, מאפשרת העברת החלטה כזו, שהייתה נתפסת בעבר כצעד מתריס גם מחוץ לישראל. הסבר מדאיג אף יותר הוא שייתכן ויש כאן מאמץ מכוון של טורקיה לתרום להחלשה של ישראל לקראת התרחבות המערכה גם לעימות ישיר בין ישראל ואיראן.
כך או כך, הצעד הטורקי, אף שקיבל כותרות, הפך להיות עוד אחד מהאתגרים הרבים שישראל מתמודדת עימם בעת הנוכחית. לו קיוותה טורקיה שצעד זה יגרום לצד הישראלי להיות יותר קשוב לשאיפתה למלא תפקיד נרחב יותר בדיאלוג המדיני שקשור לסיום המלחמה בעזה ולתקופה שלאחריה, ספק רב אם כך אכן יקרה. הצעד הטורקי רק מגביר את חוסר האמון כלפיה בירושלים וישפיע באופן שלילי על היחסים בין המדינות עוד שנים קדימה.