עם תום האולטימטום שהציבו לישראל לפתיחת המעברים ברצועה, הצהירו החות'ים כי בכוונתם לחזור ולתקוף ספינות ישראליות באזור הים האדום, והם אף מאיימים כי בהינתן חזרה ישראלית למערכה בעזה, הם יחזרו לתקוף את ישראל ישירות. התנהלותם של החות'ים מעידה כי למרות מאמצי ישראל והקואליציה הבינ"ל, הארגון התימני רחוק מאוד מלהישבר, והפעם נכון יהיה לשקול לאמץ אסטרטגיה אחרת בהתמודדות עם איום זה.
כזכור, החות'ים חדלו לירות לעבר ישראל או לעבר ספינות ישראליות באזור הים האדום רק לאחר כניסת הפסקת האש בעזה לתוקפה. כלומר, מהלכי ישראל והקואליציה הבינ"ל מול הארגון בשנה האחרונה לא הצליחו לייצר מאזן הרתעה מול החות'ים אשר היה כופה עליהם את עצירת פעולותיהם ההתקפיות באזור מצרי באב אל-מנדב ומול ישראל, תוך ניתוק הקשר הגורדי בינם לבין המתרחש ברצועת עזה.
נראה כי במקום שהפעולות מול החות'ים תרתענה אותם בצורה כלשהי, אלו דווקא יצאו מחוזקים מהעימות האחרון מול ארה"ב וישראל, ונראה שהם רואים עצמם כ"מובילי ציר ההתנגדות". כפועל יוצא של "הבנה" זו הם רואים עצמם מחויבים לבוא לעזרת חמאס בעזה ואולי בעתיד לסייע לכל גורם אחר בציר ההתנגדות אשר ימצא עצמו בעימות ישיר מול ישראל.
עובדה זו מצריכה את ישראל וארה"ב לחשוב מחדש על אסטרטגיית העימות מול החות'ים. אמנם, במהלך השבועות האחרונים ממשל טראמפ נקט במספר פעולות חשובות נגד הארגון ברמה הכלכלית, כולל החזרתו לרשימת גורמי הטרור, אבל כפי שהימים האחרונים מראים, ספק רב מאוד אם למהלכים חשובים אלו תהיה השפעה בפועל. השינוי באסטרטגיה חייב לבוא לידי ביטוי בפעולות התקפיות מול הארגון עצמו, בדגש על רציפות המערכה (לא עוד תקיפות ספורדיות של אתרי תשתית), התמקדות בהנהגה וביכולות השיגור, כמו גם תכנון מערכה ארוכת טווח שבסופה הפלת המשטר עצמו. כמו כן, ישנה חשיבות רבה בהפעלת לחץ של וושינגטון על סעודיה, כדי שזו תחבור לקואליציה הבינ"ל ותסייע לה, לפחות מאחורי הקלעים.
עם תום האולטימטום שהציבו לישראל לפתיחת המעברים ברצועה, הצהירו החות'ים כי בכוונתם לחזור ולתקוף ספינות ישראליות באזור הים האדום, והם אף מאיימים כי בהינתן חזרה ישראלית למערכה בעזה, הם יחזרו לתקוף את ישראל ישירות. התנהלותם של החות'ים מעידה כי למרות מאמצי ישראל והקואליציה הבינ"ל, הארגון התימני רחוק מאוד מלהישבר, והפעם נכון יהיה לשקול לאמץ אסטרטגיה אחרת בהתמודדות עם איום זה.
כזכור, החות'ים חדלו לירות לעבר ישראל או לעבר ספינות ישראליות באזור הים האדום רק לאחר כניסת הפסקת האש בעזה לתוקפה. כלומר, מהלכי ישראל והקואליציה הבינ"ל מול הארגון בשנה האחרונה לא הצליחו לייצר מאזן הרתעה מול החות'ים אשר היה כופה עליהם את עצירת פעולותיהם ההתקפיות באזור מצרי באב אל-מנדב ומול ישראל, תוך ניתוק הקשר הגורדי בינם לבין המתרחש ברצועת עזה.
נראה כי במקום שהפעולות מול החות'ים תרתענה אותם בצורה כלשהי, אלו דווקא יצאו מחוזקים מהעימות האחרון מול ארה"ב וישראל, ונראה שהם רואים עצמם כ"מובילי ציר ההתנגדות". כפועל יוצא של "הבנה" זו הם רואים עצמם מחויבים לבוא לעזרת חמאס בעזה ואולי בעתיד לסייע לכל גורם אחר בציר ההתנגדות אשר ימצא עצמו בעימות ישיר מול ישראל.
עובדה זו מצריכה את ישראל וארה"ב לחשוב מחדש על אסטרטגיית העימות מול החות'ים. אמנם, במהלך השבועות האחרונים ממשל טראמפ נקט במספר פעולות חשובות נגד הארגון ברמה הכלכלית, כולל החזרתו לרשימת גורמי הטרור, אבל כפי שהימים האחרונים מראים, ספק רב מאוד אם למהלכים חשובים אלו תהיה השפעה בפועל. השינוי באסטרטגיה חייב לבוא לידי ביטוי בפעולות התקפיות מול הארגון עצמו, בדגש על רציפות המערכה (לא עוד תקיפות ספורדיות של אתרי תשתית), התמקדות בהנהגה וביכולות השיגור, כמו גם תכנון מערכה ארוכת טווח שבסופה הפלת המשטר עצמו. כמו כן, ישנה חשיבות רבה בהפעלת לחץ של וושינגטון על סעודיה, כדי שזו תחבור לקואליציה הבינ"ל ותסייע לה, לפחות מאחורי הקלעים.