הממשל האמריקאי צפוי להעביר בימים אלה את תגובתו להערותיה של איראן לנוסח ההסכם שנמסר לצדדים על ידי האירופים בתום סבב השיחות האחרון בווינה. הגם שהוגדר "נוסח סופי", הצדדים לא הודיעו על קבלתו ועדיין ישנם פערים ודרישות איראניות בעיקר בתחום הערבויות שיינתנו לאיראן אם הממשל הבא בוושינגטון יחליט שוב לעזוב את ההסכם. הן האיראנים והן האמריקאים נוקטים צעדים להכנת דעת הקהל, על רקע התנגדות פנימית וחיצונית צפויה, תוך שהם ממעיטים מהיקף הוויתורים שעשו ומבליטים את ההישגים, אם וכאשר ייחתם הסכם.
עד כה לא נמסרו פרטים רשמיים על תוכן ההסכם, ועיקר המידע שקיים מקורו בהדלפות ממקורות איראניים. מטבעו של ההסכם שארצות הברית תסיר את הסנקציות שהוטלו מחדש על איראן לאחר שממשל טראמפ יצא מההסכם ובעקבות כך איראן תחדש את ייצוא הנפט, תוכל לקבל את הכספים הרבים המוקפאים במדינות שרכשו נפט ולא יכלו להעביר את התשלומים במערכת הבנקאות ותוכל לקיים סחר ושת"פ כלכלי חופשי. כל אלה, ככל הידוע, יתבצעו בשלבים לאורך כחצי שנה מול צעדים איראניים בתחום תכנית הגרעין, אולם באופן שיענה על הדרישה של איראן לבחון בכל שלב את ישימות הסרת הסנקציות.
עיקר תשומת הלב של ישראל צריך להיות מופנה להסדרים החדשים בכל הקשור לחלקים בתוכנית הגרעין בהם התקדמה איראן בשנים האחרונות. הדברים אמורים בכל הקשור לרמות העשרה הגבוהות, ולהשלכות של זה על הוצאת החומר הבקיע מחוץ לגבולות איראן, כמו גם להפעלה של צנטריפוגות חדשות שיישארו בשטחה. בלי קשר למה שיקבע בהסכם, היכולות המשופרות אותן למדה וניסתה איראן יאפשרו לה בעתיד לקדם את תכניותיה בלוח זמנים מואץ ממה שהיה נכון בעת הפרישה האמריקאית מההסדר. זאת ועוד, סוגיית השאלות הפתוחות מול סבא"א רחוקה עדין מפתרון, והיא יכולה להעיב בהמשך הן על תהליך יישום ההסכם והן על היחסים עם המערב.
יכולת ההשפעה של ישראל בשלב הנוכחי מצומצמת בעיקר אם זו ממוקדת בניסיון להניע את הממשל האמריקאי מלאשר את ההסכם. זאת, מאחר והממשל עדיין רואה בפתרון דיפלומטי את הדרך הטובה ביותר. עיקר המאמצים, שכוללים את ביקורו השבוע בוושינגטון של ראש המל"ל, צריכים להיות ממוקדים בקידום שיח לגיבוש עמדה משותפת לשתי המדינות ביום שאחרי בשני התרחישים האפשריים, מימוש הסכם או לחילופין קריסתו, שכן אין לקחת כהנחת עבודה שהאינטרסים של ארצות הברית וישראל זהים וכי לא יהיו חילוקי דעות באשר לדרכי הפעולה המתבקשות.
הממשל האמריקאי צפוי להעביר בימים אלה את תגובתו להערותיה של איראן לנוסח ההסכם שנמסר לצדדים על ידי האירופים בתום סבב השיחות האחרון בווינה. הגם שהוגדר "נוסח סופי", הצדדים לא הודיעו על קבלתו ועדיין ישנם פערים ודרישות איראניות בעיקר בתחום הערבויות שיינתנו לאיראן אם הממשל הבא בוושינגטון יחליט שוב לעזוב את ההסכם. הן האיראנים והן האמריקאים נוקטים צעדים להכנת דעת הקהל, על רקע התנגדות פנימית וחיצונית צפויה, תוך שהם ממעיטים מהיקף הוויתורים שעשו ומבליטים את ההישגים, אם וכאשר ייחתם הסכם.
עד כה לא נמסרו פרטים רשמיים על תוכן ההסכם, ועיקר המידע שקיים מקורו בהדלפות ממקורות איראניים. מטבעו של ההסכם שארצות הברית תסיר את הסנקציות שהוטלו מחדש על איראן לאחר שממשל טראמפ יצא מההסכם ובעקבות כך איראן תחדש את ייצוא הנפט, תוכל לקבל את הכספים הרבים המוקפאים במדינות שרכשו נפט ולא יכלו להעביר את התשלומים במערכת הבנקאות ותוכל לקיים סחר ושת"פ כלכלי חופשי. כל אלה, ככל הידוע, יתבצעו בשלבים לאורך כחצי שנה מול צעדים איראניים בתחום תכנית הגרעין, אולם באופן שיענה על הדרישה של איראן לבחון בכל שלב את ישימות הסרת הסנקציות.
עיקר תשומת הלב של ישראל צריך להיות מופנה להסדרים החדשים בכל הקשור לחלקים בתוכנית הגרעין בהם התקדמה איראן בשנים האחרונות. הדברים אמורים בכל הקשור לרמות העשרה הגבוהות, ולהשלכות של זה על הוצאת החומר הבקיע מחוץ לגבולות איראן, כמו גם להפעלה של צנטריפוגות חדשות שיישארו בשטחה. בלי קשר למה שיקבע בהסכם, היכולות המשופרות אותן למדה וניסתה איראן יאפשרו לה בעתיד לקדם את תכניותיה בלוח זמנים מואץ ממה שהיה נכון בעת הפרישה האמריקאית מההסדר. זאת ועוד, סוגיית השאלות הפתוחות מול סבא"א רחוקה עדין מפתרון, והיא יכולה להעיב בהמשך הן על תהליך יישום ההסכם והן על היחסים עם המערב.
יכולת ההשפעה של ישראל בשלב הנוכחי מצומצמת בעיקר אם זו ממוקדת בניסיון להניע את הממשל האמריקאי מלאשר את ההסכם. זאת, מאחר והממשל עדיין רואה בפתרון דיפלומטי את הדרך הטובה ביותר. עיקר המאמצים, שכוללים את ביקורו השבוע בוושינגטון של ראש המל"ל, צריכים להיות ממוקדים בקידום שיח לגיבוש עמדה משותפת לשתי המדינות ביום שאחרי בשני התרחישים האפשריים, מימוש הסכם או לחילופין קריסתו, שכן אין לקחת כהנחת עבודה שהאינטרסים של ארצות הברית וישראל זהים וכי לא יהיו חילוקי דעות באשר לדרכי הפעולה המתבקשות.