ההכרה הישראלית בסומלילנד וההתפתחות ההדדית ביחסים הדיפלומטיים עשויה לאפשר לישראל שידרוג משמעותי ביכולות התקפיות והגנתיות. בפרסום של האתר "”Middle East Monitor מהשנה שעברה דווח כי סומלילנד, בתיווך איחוד האמירויות, הביעה נכונות לאפשר לישראל להקים בסיס צבאי בשטחה בתמורה להכרה ישראלית בריבונותה, כינון יחסים דיפלומטיים והשקעות כלכליות מצד ישראל. ייתכן כי במסגרת ההכרה הנוכחית סומלילנד גם עשויה לאפשר באופן חשאי לישראל לבסס נוכחות צבאית בשטחה. הנושא גם מתכתב עם הצהרתו של ראש מערך המודיעין לשעבר של סומלילנד בדבר מחויבות השלטון בסומלילנד "להגן על האינטרסים של המערב, ובעיקר על האינטרסים של ישראל".
היתרון בהקמת בסיס צבאי בסומלילנד הוא ברור: ראשית, פריסת מערכות מכ"ם וחיישנים בסומלילנד תחזק את יכולות הגילוי וההתרעה המוקדמת מפני שיגורים. אחיזה בסומלילנד מעניקה לישראל עומק אסטרטגי עם יכולות הגנה ותקיפה משופרות של מטרות חות'יות מטווח קצר יותר, של מאות ק"מ לכל היותר לעומת מרחק משוער של 2000 ק"מ ויותר מישראל, הפחתת עלויות ומורכבות לוגיסטית של תקיפה מרחוק, מתן תגובה מבצעית מהירה ובזמן אמת. בהיבט ההגנתי, הדבר מעניק יכולות יירוט טילים בליסטיים בסמיכות גיאוגרפית למקום השיגור, במיוחד בשלב ההאצה, שהוא שלב בו מהירות הטיל עדיין איטית, כושר התמרון שלו מוגבל והמעטפת שלו רגישה לפגיעות חיצוניות. ליירוט הרחק משטח מדינת ישראל יתרון שנובע מכך ששברי טילים מיירטים, חלקי מנוע או שברים של גוף הטיל או הרקטה המשוגרת, ומטען חומר הנפץ של הרש"ק נופלים בשטח האויב – מה שמונע נזק ישיר ו"אגבי" לאוכלוסיית ישראל ובנוסף, הדבר מקנה לישראל גמישות מבצעית ומרווח זמן במיקרה של החטאה ביירוט. יתרון נוסף ביירוט מוקדם בשטח האויב הוא מניעת צורך לשלוח אוכלוסיות מאזורים נרחבים למרחבים מוגנים, דבר הכרוך בנזק כלכלי ופסיכולוגי ניכר.
נכון להיום, יישום יירוט טילים בשלב ההאצה מוגבל בשל סיבות גיאופוליטיות, כלכליות וטכנולוגיות. אך בעתיד הקרוב עשוי יירוט הטילים בשלבים מוקדמים של שיגורם, אולי אף בשלב ההאצה להיות אפשרי לשימוש בשל פיתוחים טכנולוגים ומבצעיים כגון מיירטים וחיישנים מתקדמים ומהירים יותר, ושימוש בגירסאות מתקדמות של נשק הלייזר "אור איתן" במיוחד גירסאות המבוססות על מערכות לייזר רב עצמה מוטסות, השילוב בין ההתפתחויות הגאו-פוליטיות לבין הטכנולוגיות החדשניות עשוי לאפשר בשנים הקרובות לישראל לשדרג את יכולות הגנתיות והתקפיות כנגד אויבים ואיומים בליסטיים במעגל הרחוק.
ההכרה הישראלית בסומלילנד וההתפתחות ההדדית ביחסים הדיפלומטיים עשויה לאפשר לישראל שידרוג משמעותי ביכולות התקפיות והגנתיות. בפרסום של האתר "”Middle East Monitor מהשנה שעברה דווח כי סומלילנד, בתיווך איחוד האמירויות, הביעה נכונות לאפשר לישראל להקים בסיס צבאי בשטחה בתמורה להכרה ישראלית בריבונותה, כינון יחסים דיפלומטיים והשקעות כלכליות מצד ישראל. ייתכן כי במסגרת ההכרה הנוכחית סומלילנד גם עשויה לאפשר באופן חשאי לישראל לבסס נוכחות צבאית בשטחה. הנושא גם מתכתב עם הצהרתו של ראש מערך המודיעין לשעבר של סומלילנד בדבר מחויבות השלטון בסומלילנד "להגן על האינטרסים של המערב, ובעיקר על האינטרסים של ישראל".
היתרון בהקמת בסיס צבאי בסומלילנד הוא ברור: ראשית, פריסת מערכות מכ"ם וחיישנים בסומלילנד תחזק את יכולות הגילוי וההתרעה המוקדמת מפני שיגורים. אחיזה בסומלילנד מעניקה לישראל עומק אסטרטגי עם יכולות הגנה ותקיפה משופרות של מטרות חות'יות מטווח קצר יותר, של מאות ק"מ לכל היותר לעומת מרחק משוער של 2000 ק"מ ויותר מישראל, הפחתת עלויות ומורכבות לוגיסטית של תקיפה מרחוק, מתן תגובה מבצעית מהירה ובזמן אמת. בהיבט ההגנתי, הדבר מעניק יכולות יירוט טילים בליסטיים בסמיכות גיאוגרפית למקום השיגור, במיוחד בשלב ההאצה, שהוא שלב בו מהירות הטיל עדיין איטית, כושר התמרון שלו מוגבל והמעטפת שלו רגישה לפגיעות חיצוניות. ליירוט הרחק משטח מדינת ישראל יתרון שנובע מכך ששברי טילים מיירטים, חלקי מנוע או שברים של גוף הטיל או הרקטה המשוגרת, ומטען חומר הנפץ של הרש"ק נופלים בשטח האויב – מה שמונע נזק ישיר ו"אגבי" לאוכלוסיית ישראל ובנוסף, הדבר מקנה לישראל גמישות מבצעית ומרווח זמן במיקרה של החטאה ביירוט. יתרון נוסף ביירוט מוקדם בשטח האויב הוא מניעת צורך לשלוח אוכלוסיות מאזורים נרחבים למרחבים מוגנים, דבר הכרוך בנזק כלכלי ופסיכולוגי ניכר.
נכון להיום, יישום יירוט טילים בשלב ההאצה מוגבל בשל סיבות גיאופוליטיות, כלכליות וטכנולוגיות. אך בעתיד הקרוב עשוי יירוט הטילים בשלבים מוקדמים של שיגורם, אולי אף בשלב ההאצה להיות אפשרי לשימוש בשל פיתוחים טכנולוגים ומבצעיים כגון מיירטים וחיישנים מתקדמים ומהירים יותר, ושימוש בגירסאות מתקדמות של נשק הלייזר "אור איתן" במיוחד גירסאות המבוססות על מערכות לייזר רב עצמה מוטסות, השילוב בין ההתפתחויות הגאו-פוליטיות לבין הטכנולוגיות החדשניות עשוי לאפשר בשנים הקרובות לישראל לשדרג את יכולות הגנתיות והתקפיות כנגד אויבים ואיומים בליסטיים במעגל הרחוק.