ההכרה הישראלית בסומלילנד -  פתח לשידרוג יכולות הגנתיות והתקפיות - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • מלחמת ישראל-איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • מלחמת ישראל-איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פוסטים

דף הבית פוסטים ההכרה הישראלית בסומלילנד -  פתח לשידרוג יכולות הגנתיות והתקפיות

ההכרה הישראלית בסומלילנד -  פתח לשידרוג יכולות הגנתיות והתקפיות
אייקי חזן, יהושע קליסקי 5 בינואר, 2026

ההכרה הישראלית בסומלילנד וההתפתחות ההדדית ביחסים הדיפלומטיים עשויה לאפשר לישראל שידרוג משמעותי ביכולות התקפיות והגנתיות. בפרסום של האתר "”Middle East Monitor מהשנה שעברה דווח כי סומלילנד, בתיווך איחוד האמירויות, הביעה נכונות לאפשר לישראל להקים בסיס צבאי בשטחה בתמורה להכרה ישראלית בריבונותה, כינון יחסים דיפלומטיים והשקעות כלכליות מצד ישראל.  ייתכן כי במסגרת ההכרה הנוכחית סומלילנד גם עשויה לאפשר באופן חשאי לישראל לבסס נוכחות צבאית בשטחה. הנושא גם מתכתב עם הצהרתו של ראש מערך המודיעין לשעבר של סומלילנד בדבר מחויבות השלטון בסומלילנד "להגן על האינטרסים של המערב, ובעיקר על האינטרסים של ישראל".

היתרון בהקמת בסיס צבאי בסומלילנד הוא ברור: ראשית, פריסת מערכות מכ"ם וחיישנים בסומלילנד תחזק את יכולות הגילוי וההתרעה המוקדמת מפני שיגורים. אחיזה בסומלילנד מעניקה לישראל עומק אסטרטגי עם יכולות הגנה ותקיפה משופרות של מטרות חות'יות מטווח קצר יותר, של מאות ק"מ לכל היותר לעומת מרחק משוער של 2000 ק"מ ויותר מישראל, הפחתת עלויות ומורכבות לוגיסטית של תקיפה מרחוק,  מתן תגובה מבצעית מהירה ובזמן אמת. בהיבט ההגנתי, הדבר מעניק יכולות יירוט טילים בליסטיים בסמיכות גיאוגרפית למקום השיגור, במיוחד בשלב ההאצה, שהוא שלב בו  מהירות הטיל עדיין איטית, כושר התמרון שלו מוגבל והמעטפת שלו רגישה לפגיעות חיצוניות. ליירוט הרחק משטח מדינת ישראל יתרון  שנובע מכך ששברי טילים מיירטים, חלקי מנוע או שברים של גוף הטיל או הרקטה המשוגרת, ומטען חומר הנפץ של הרש"ק נופלים בשטח האויב – מה שמונע נזק ישיר ו"אגבי" לאוכלוסיית ישראל ובנוסף, הדבר מקנה לישראל גמישות מבצעית ומרווח זמן במיקרה של החטאה ביירוט. יתרון נוסף ביירוט מוקדם בשטח האויב הוא מניעת צורך לשלוח אוכלוסיות מאזורים נרחבים למרחבים מוגנים, דבר הכרוך בנזק כלכלי ופסיכולוגי ניכר.

נכון להיום, יישום יירוט טילים בשלב ההאצה מוגבל בשל סיבות גיאופוליטיות, כלכליות וטכנולוגיות. אך בעתיד הקרוב עשוי יירוט הטילים בשלבים מוקדמים של שיגורם, אולי אף בשלב ההאצה להיות אפשרי לשימוש בשל פיתוחים טכנולוגים ומבצעיים כגון מיירטים וחיישנים מתקדמים ומהירים יותר, ושימוש בגירסאות מתקדמות של נשק הלייזר "אור איתן" במיוחד גירסאות המבוססות על מערכות לייזר רב עצמה מוטסות, השילוב בין ההתפתחויות הגאו-פוליטיות לבין הטכנולוגיות החדשניות עשוי לאפשר בשנים הקרובות לישראל לשדרג את יכולות הגנתיות והתקפיות כנגד אויבים ואיומים בליסטיים במעגל הרחוק.

נושאים: טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי, תימן והחות'ים
פוסטים אחרונים
לכל הפוסטים
המכון למחקרי
ביטחון לאומי
ריאד ואבו-דאבי: היריבות שמגיעה לפתחה של ישראל 
31.12.2025
המכון למחקרי
ביטחון לאומי
מחמאות, מסרים, ושאלות פתוחות: פגישת נתניהו-טראמפ
30.12.2025
המכון למחקרי
ביטחון לאומי
סודאן כזירת עימות שקט בין ערב הסעודית לאיחוד האמירויות
25.12.2025

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • מלחמת ישראל-איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.
לפודקאסט זה אין גרסת שמע